מזמור לאזור – נושים, בעלי מניות וחובות אמונאות בסמיכות לחדלות פרעון

שני פסקי דין שניתנו בחודש שעבר עוסקים בסוגיה וותיקה וקשה: מהו הדין החל על החברה ועל האמונאים שלה כאשר החברה קרבה לחדלות פרעון? בענין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ אישר בית המשפט לבצע עסקה למכירת הנכס העיקרי של החברה לבעל השליטה, תוך שהוא שועה לרצון הנושים ומשעה את זכותם של בעלי המניות מהציבור לבחון אותה. בפרשת BTI 2014 LLC v. Sequana S.A. נקבע כי הדירקטורים, שחילקו לחברת-האם כמעט את כל היתרות של החברה למרות חבות אפשרית לנושים שלבסוף הכריעה אותה, לא הפרו את חובות האמונאות שלהם. רשימה זו מציינת נקודות משותפות ביחסם של בתי המשפט בישראל ובאנגליה לעיקום המרחב המשפטי באזור חדלות הפרעון.

יש לחוש – אחריות לנוכח חשש סביר שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה

ניסוח בעייתי של תקנות הדיווח השוטף איפשר לחברת קמור בע"מ להימנע מפירסום דו"ח תזרים מזומנים חזוי, כאשר הדירקטוריון החליט שלא לפרסמו למרות סימני אזהרה למצוקה תזרימית. בענין טל נ' ברנר אושרה בקשה להגיש תובענה ייצוגית נגד הדירקטורים, לאחר שבית המשפט קבע כי בניגוד לדעתם, היה חשש סביר לכך שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה בשנתיים הקרובות. רשימה זו עומדת על קושי עקרוני שההחלטה מעוררת לגבי אחריות נושאי משרה לשיקול דעת עסקי – קושי שהשלכותיו רחבות יותר מן הסוגיה המסוימת.