בפסק דין מולכו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ דחה בית המשפט העליון תביעה של המנהל המיוחד של חברות בקבוצת חפציבה נגד שני בנקים בדרישה לבטל עסקות סיבוביות תמוהות ולהחזיר כספים לקופת הפירוק. במוקד הדיון ניצבה פרשנות הדרישה בסעיף 270 לחוק החברות, כי אישור עסקה נגועה יהיה "לטובת החברה". רשימה חגיגית זו עומדת על נקודות אור בפסק הדין לצד נקודות שנותרו עמומות, במיוחד ביחס לחובה להתחשב בנושים בגדר טובת החברה.
להמשיך לקרואבעניין קופת הגמל אקסלנס גמל נ' נכסי משפחת פישמן בע"מ הורה הנשיא אורנשטיין על פירוק החברה המשיבה, שחובותיה עולים על 1,500,000,000 ש"ח, לאחר שבעל השליטה, אליעזר פישמן, כבר הוכרז פושט רגל. במוקד הדיון ניצבה השאלה אם ראוי למנות את עו"ד יוסי בנקל, הנאמן בפשיטת רגל של פישמן, גם כבעל התפקיד בפירוק לנוכח טענות בדבר ניגוד עניינים בין שתי המשרות. הטענות נדחו ובנקל מונה גם כבעל תפקיד, אך ההחלטה מותירה כמה סוגיות הראויות לעיון בנוגע לחובותיו של בעל תפקיד בחדלות פרעון כ"קצין" של בית המשפט.
בפרשת זולטי נ' קבוצת דלק בע"מ פעלו בעלת השליטה ושני נושאי משרה בחברת דלק אנרגיה להוצאת החברה מהמדדים בהם נסחרה, לאחר שהחליטו כי החברה "מיותרת" מבחינת בעלת השליטה. השופטת רונן אישרה תובענה ייצוגית נגדם בקובעה כי המעשה היה נגוע בקיפוח ובהפרת חובת אמון של נושאי המשרה למיעוט. רשימה זו מצביעה על כשל בקביעת אחריותם של נושאי המשרה ועל בסיסים משפטיים עדיפים לאחריות נושאי משרה המכהנים בחברה אם ובחברה בת ונותנים את ידם לקיפוח בחברת הבת.
כהונה של דירקטורים בכמה חברות במקביל היא תופעה רווחת, שיש לה יתרונות מעשיים אך המצב המשפטי לגביה נחשב מעורפל מעט. לצד איסור תקיף על דירקטור לפעול לנוכח חשש לניגוד ענינים, הלכה אנגלית ישנה בפרשת Mashonaland מוכרת כאסמכתה לכך שאין כלל נוקשה נגד כהונה של דירקטור בחברות מתחרות. בית המשפט העליון לערעורים בהונג קונג נדרש לסוגיה לאחרונה בענין Cheng v. Poon בתביעת חשבון נגד יזם ודירקטור של מסעדת סושי, אשר פרס שתי רשתות של מסעדות סושי נוספות בלעדי שותפיו המקוריים. במהלך מרהיב, התופס שני דגים במכה אחת, מפיג בית המשפט את הערפל המשפטי אך מעצים את האתגר המעשי.
נקודה בסוף משפט 