הילה בת עוולה – פסילת מועמד לתובע נגזר מחמת חוסר תום לב וניגוד עניינים

בעניין שוחט נ' אאורה השקעות בע"מ דחה השופט אלטוביה בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת נגד נושאי משרה ובעל השליטה בחברה. בלב הבקשה נטען העדר אישור כדין לעסקה של החברה שלבעל השליטה היה עניין בה – מעשית, התקשרות עם משרד עורכי דין שבבעלות רעייתו של בעל השליטה. הגם שלעילה הנטענת יש לכאורה רגליים, הבקשה נדחתה מחמת פגמים שבית המשפט מצא במבקש עצמו, משנקבע כי הוא נגוע בחוסר תום לב ובניגוד עניינים. נקודתנו עומדת על היבטים אלה בפסק הדין לנוכח פסיקה של בית המשפט העליון בהקשרים סמוכים.

הליבה הקשה – גבולות ההתניה על חובת אמון

פסק הדין בעניין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כהן שניתן לפני ימים אחדים עוסק בגבולות היכולת של צדדים ליחסי אמונאות להתנות על חובת האמון של האמונאי. שם דובר בהסדר חוב אשר כלל מחילה (פטור בדיעבד) לגבי כל טענה כלפי נושאי משרה וכלפי בעל שליטה בחברה ציבורית. בית המשפט העליון קבע פה אחד כי לנוכח המחילה, בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד הדירקטורים תידחה במלואה ונגד בעל השליטה היא תאושר, אך תצטמצם לעילה של תרמית והפרת חובת אמון שלא בתום לב. הגם שהלכת הפסק הצרה בניסוחה זה נכונה, בדרכם אליה קבעו השופטים עמית, סולברג וברון כמה קביעות מוקשות שיהיה צורך לשוב ולעיין בהן. רשימה זו נוגעת בהיבטים של התניה על חובת אמון. ברשימה נפרדת אני מקווה לעסוק בנקודה נוספת שפסק הדין מעורר.