תגית: מהותיות

מותרת לשוק – תובענה ייצוגית ברישום כפול ויעילות השוק של הבורסה בתל אביב

בהחלטה בעניין Roofers’ Pension Fund v. Papa אישר בית משפט פדרלי תובענה ייצוגית בשל הטעייה בניירות ערך נגד חברת פריגו, הרשומה ברישום כפול בניו יורק ובתל אביב. באופן תקדימי כוללת הקבוצה שאושרה משקיעים שרכשו מניות בבורסה של תל אביב על יסוד עילות הטעייה לפי הדין האמריקאי. רשימה זו עומדת על היבטים מחדשים בהחלטה ועל השלכות אפשריות שלהם ביחס לאישור תובענות ייצוגיות בניירות ערך בישראל בכלל.

להמשיך לקרוא

תום לב זה לחלשים – האם יש חובות אמונאות במשא ומתן לקראת הסכם עורך דין-לקוח?

כל דרדק משפטי יודע לומר, שבמשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, ולהוסיף לכך שעקרון תום הלב קובע תקן התנהגות תובעני פחות מעקרון הנאמנות ביחסי אמונאות – "אדם" ולא "מלאך". אך מהו תקן ההתנהגות הנדרש במשא ומתן לקראת כינון יחסי אמונאות? בפרשת Rahme v. Benjamin & Khoury Pty Ltd נקבע לאחרונה, שמשרד עורכי דין הפר חובות אמונאות כבר בשלב המשא ומתן, כאשר נמנע מלתת ללקוחה עתידית גילוי מלא על עניין ממוני שהיה לו בהתקשרות. רשימה זו בוחנת האם הלכה זו חלה בדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

אנא בכוח – ניגוד עניינים פוטנציאלי במשפט הציבורי והפרטי

בעניין קיבוץ אושה נ' הועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור פסלה השופטת למלשטרייך-לטר חוקר שמינה ראש הותמ"ל לדון בהתנגדויות להכרזה על שטחים חקלאיים כמתחם מועדף לדיור. זאת בשל חשש סביר מעניין אישי ממוני של החוקר, ותוך העדפת מבחן זה על פני בחינה של אפשרות ממשית לניגוד. לנוכח דיווח על כוונת המדינה לערער על פסק הדין, נדרשת נקודתנו לניגוד עניינים בכוח לא רק במשפט הציבורי אלא גם במשפט הפרטי – סוגייה שבה נוצרו בפסיקה בקיעים תמוהים בין הקשרים תאגידיים לכלל הדין.

להמשיך לקרוא

תרועה לאדם הפשוט – מהותיות וחובת הגילוי למשקיע מתוחכם

בעניין גאון נ' נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נידונה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשל שורת טענות לפרטים מטעים בדיווחי חברה ציבורית בקשר לתקלות וקשיים בתהליך הייצור. סגן הנשיא כבוב קבע כי אף אחד מפריטי המידע השנויים במחלוקת לא היה מהותי, ולפיכך דחה את הבקשה כולה. רשימה זו מתמקדת בקביעה כי מידע שרק משקיע מתוחכם יכול או רוצה לקבלו אינו טעון גילוי – קביעה שהשלכותיה מרחיקות לכת וכנראה אינה יכולה לעמוד.

להמשיך לקרוא

יש ראשית לראשיתו – מתי למנות וועדה עצמאית לנוכח עסקה נגועה בחברה?

מלכתחילה – from inception, ab initio. זאת התשובה שנותן הדין הדלאוורי לשאלה שבכותרת כאשר מדובר בעסקות נגועות שבעל השליטה צד להן, כגון רכישת מניות המיעוט באמצעות מיזוג. בעניין Flood v. Synutra International, Inc נדרש בית המשפט העליון של דלאוור להכריע מתי בדיוק מתרחש אותו אירוע בראשיתי של תחילת העסקה, והדעות שם נחלקו. רשימה זו עומדת על לקחים שאפשר להפיק מן הפסיקה בדלאוור בקשר לאישור פעולות נגועות בדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

מסלולים מסולסלים – אחריות של בנק כלפי לקוח בקשר להפרת תנאי החשבון

 

בעניין בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' לפינר אישר בית המשפט העליון להגיש תביעה ייצוגית נגד הבנק בטענה כי לא עמד בחובותיו לגבי גביית עמלות בחשבונות סטודנטים, מכיוון שלא הבחין כראוי בין מסלולי הטבות שונים. לצד עילות נזיקיות שהוזכרו בקשר להפרות אלה צויינה גם הפרת חובת אמון. רשימה זו עומדת על הבעייתיות שיש בשגרה הרווחת למצוא חובת אמון והפרה שלה ביחסי בנק-לקוח, על אי-התאמתה בנסיבות המקרה הנוכחי, ועל כיוון מבטיח באמרת אגב בפסק הדין לקראת יציקת תוכן ממשי בחובה המוגברת של בנקים ביחסים אלה.

להמשיך לקרוא

אהבות ושקרים – רגשות גואים וזיקות חברתיות של דירקטור בתביעה נגזרת

חברת התוכנה אורקל והיו"ר-המייסד שלה, לארי אליסון, שבים לזירה המשפטית של חובת האמון בחברה לאחר העדרות ממושכת, ומוכיחים שלא שכחו כיצד היא מופרת. בהלכת Oracle 2003 הידועה קבע סגן-הצ'נסלור סטריין, כי הטייה מבנית (structural bias) ואווירה חברתית עלולות לנגע דירקטור בחשש לסטייה מטובת החברה. רשימה זו עוסקת בהחלטה בעניין Oracle 2018, בה נדרש סגן-הצ'נסלור גלאסקוק אגב אורחא להניעות רגשיות שעלולות להעיב על תום הלב של דירקטור, ולגופו של עניין – לזיקות שעלולות להביא דירקטור לעשות שקר בנפשו כאשר יתבקש לאשר תביעה נגד דירקטור או בעל שליטה.

להמשיך לקרוא