ואם קרה אז מה קרה? – האם או מתי הפרת חובת אמון היא הפרת אמונים?

בעניין טטרו נ' מדינת ישראל זוכה המערער מהרשעתו בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, משנקבע כי לא היה דופי פלילי בכך שבהיותו חבר ועד העובדים בבנק דיסקונט דרש מספק שירותים לעובדי הבנק לשלם חוב פרטי שלו. פסק הדין מכיל שורה של קביעות לגבי העבירה הפלילית של הפרת אמונים, הפרה של חובת האמון האזרחית והיחס בין השתיים. כמה מהקביעות האלה מעוררות קושי, ובהן נעסוק הפעם.

סדר לי ת'בחור – טובת הנאה לקרוב משפחה כענין אישי מנגע

היותה של טובת הנאה לקרוב משפחה של אמונאי משום ענין אישי אסור שלו עצמו היא בגדר פשיטא. אף על פי כן, בעניין מדינת ישראל נ' בר החליט השופט גורפינקל לזכות את ראש עירית רמת-גן לשעבר, צבי בר, מאישום בעבירת מרמה והפרת אמונים לגבי נסיבות כאלה ממש. רשומה זו מצביעה על קשיים בהחלטה מנקודת המבט של דיני אמונאות.

במסגרת האישום המדובר פנה בר לאחד ארביב בבקשה שימצא לבנו יואב עבודה באחת החברות שבבעלותו, ביודעו כי לארביב יש עניין עסקי כיזם בעיר וצורך בתמיכתו של בר. הבן, שהיה חסר ניסיון, הועסק במשך כמה חודשים בשכר רגיל מבלי שבר ייתן לכך גילוי. השופט גורפינקל קבע:

נוגע, לא פוגע – כלום יש להראות נזק בהפרת אמונים?

בהכרעת הדין בפרשת מדינת ישראל נ' בר הרשיע השופט גורפינקל את ראש עירית רמת-גן לשעבר, צבי בר, בכמה עבירות של שוחד והפרת אמונים וזיכה אותו מכמה עבירות כאלה. רשימה זו עוסקת בקביעה מטרידה בהחלטה, כי פעולותיו של בר במסגרת אחד האישומים היטיבו עם העיריה ולא גרמו לה נזק. קביעה זו נותרה כאמרת אגב מכיוון שהאישום בהפרת אמונים נמחק, אולם מלכתחילה לא היה לה מקום.