חרמי וקונמי – התחשבות בשיקולים חברתיים ובמדיניות ממשלתית על ידי משקיע מוסדי

בפסק דין Palestine Solidarity Campaign Ltd v. Secretary of State for Housing, Communities and Local Government דן בית המשפט העליון באנגליה בהנחיות מינהליות לניהול תכניות תגמולים, אשר שללו מדיניות השקעה המקדמת חרם, משיכת השקעות או עיצומים כלפי מדינות זרות. זאת, על רקע פעילות אנטי-ישראלית של תנועת ה-BDS. שופטי הרוב פסלו את ההנחיות לנוכח פגיעתן ביכולתם של מנהלי התכניות לקיים את חיובי האמונאות שלהם, ואגב כך היתוו כללים להתחשבות בשיקולים חברתיים על ידי גופים מוסדיים.

ולכן הציבור משלם – החובה להגיב לשמועות ודיוקן המשקיע כאיש סביר

בפרשת קידוחי סי.אפ.איי. בע"מ נ' כימיקלים לישראל בע"מ נטען כי היה על כיל לדווח על קרטל בשוק האשלג העולמי, וכן כי נדרש דיווח מיידי בעקבות ידיעה עתונאית והודעה של חברת אוּראלקאלי, אחת השחקניות המשמעותיות בשוק מעוט-מתחרים זה, על כוונתה למכור אשלג באופן עצמאי במקום דרך חברת שיווק משותפת. לדעת המבקשת היה זה איתות לשבירת הקרטל, שבעקבותיו צנח מחיר המניה של כיל. שתי הטענות נדחו. נקודתנו עוסקת בטענה השניה ובחובה להתייחס לפיסות מידע חלקיות ולשמועות.

אמונאי מומלץ ומומלץ לאמונאי – משקיע מוסדי בהצעת רכש ותום לב של תובע מייצג

פרשת מגן נ' אוליצקי כריה (1990) בע"מ דנה בבקשה לסעד הערכה בעקבות הצעת רכש מלאה, אשר נועדה להפוך את חברת אוליצקי כריה לחברה פרטית. בית המשפט המחוזי, מפי השופטת אגמון-גונן, אישר את הבקשה אולם פסל את המבקש, ובמסגרת זו קבע שתי הלכות חשובות. אחת קובעת כי הצבעת משקיע מוסדי בעד הצעת רכש מהווה ראיה כמעט מכרעת להגינות המחיר כבר בשלב של בקשת האישור. השניה דנה באמות המידה לנאותוּת של המבקש כמי שאמור לייצג את הקבוצה בתום לב. רשימה זו עוסקת במעמדם המיוחד של משקיעים מוסדיים, אשר עליו נשענת ההלכה שנפסקה לגביהם, ובמהותו של תובע מייצג כשליח ציבור, אשר לאורה יש לבחון את התאמתו למשימה שהוא מבקש לעצמו.

המתאכזר לרחמנים – תום לב וניגוד ענינים של תובע נגזר

בהחלטה בענין קרן טוליפ קפיטל ש.מ. נ' רחמני נידונו בקשות לגילוי מסמכים בגדר בקשה לאשר הגשת תביעה נגזרת נגד לוי רחמני, בעל השליטה ונושא משרה בחברת איילון אחזקות בע"מ, הניצבת בראש קבוצת הביטוח איילון, ונגד דירקטורים נוספים בחברה (שביניהם עוד מבני משפחת רחמני) ונתבעים נוספים. רוב הדיון בהחלטה הוקדש דווקא לבקשת גילוי מסמכים שהפנו המשיבים, הנתבעים-בכוח, כלפי מבקשת האישור, התובעת-בכוח. זאת בניסיון להראות כי המבקשת אינה מתאימה לשמש כתובע נגזר. רשימה זו סוקרת את עמדתו של בית המשפט ומתארת בקצרה את המסגרת המשפטית שבה יש לבחון את הסוגיה – דהיינו, כמועמדות של מבקש האישור לכהן כאמונאי אד הוק של החברה. מסגרת זו מבהירה את הדרישה לתום לב של התובע הנגזר ומאפשרת לבית המשפט להתעלם מענינים נוגדים-בכוח שאינם מהותיים.

הפרוטוקולים של גימלאי ציון – חובת זהירות של מנהל קרן פנסיה

תביעה שהגישה קרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית נגד נושאי משרה ודירקטורים בקרן, אשר במרכזה ניצבה טענה לרשלנות בהיקף של כ-160 מיליון שקל בגין שיפוץ מלון, נדחתה לאחרונה בענין פסגות פנסיה בע"מ נ' צולר. פסק דינו של השופט הבכיר יהודה פרגו מחדד נקודה שעמדנו עליה ברשומה קודמת בדבר חשיבותם של פרוטוקולים בקיום חובת הזהירות של נושאי משרה. ואולם, בסוגיה המרכזית שעמדה לדיון – חובת הזהירות של מנהלי קרן פנסיה – פסק הדין מסכם מסכת של התדיינות משפטית אשר הגיעה כנראה לתוצאה נכונה במקרה, תוך שהייתה תלושה מהקשרה המשפטי הנכון מכיוון שלא הבחינה כנדרש בין סוגים שונים של אמונאים.