תגית: נאמן

צדקה לפניו תהלך – ניתוב תרומה לעמותת חסד כעניין אישי וחובת אמון של בעל מניות

פסק דין אנגלי שניתן בימים אלה נוגע בשתי שאלות מעניינות, שיש להן השלכות רחבות יותר בכמה הקשרים בישראל. במסגרת הסדר גירושין נדרשו בני הזוג להחליט על גורלה של חברת צדקה שהקימו, אשר החזיקה הון ניכר. בין היתר התעוררה השאלה אם העברת תרומה מהחברה לחברת צדקה אחרת עם פרישת האישה מכהונתה כדירקטורית נגועה בעניין אישי, וטעונה לפיכך אישור מיוחד. שנית, ומשכך, האם הצבעה באסיפה הכללית על אישור הפעולה כפופה לחובת אמון, בניגוד לחופש ההצבעה שיש לבעלי מניות בדרך כלל.

להמשיך לקרוא

אנחת האדמה – כלום יש פסול בענין אישי של עורך דין ונאמן?

בפרשת שגב נ' קדמת עדן בע"מ נדרש בית המשפט העליון למחלוקת סבוכה בין שותפים למיזם נדל"ן. קבוצת יזמים נעזרה בעו"ד שגב לקידום המיזם, שבו היה לו חלק כשותף בנוסף לשירותו כעורך דין וכנאמן שלהם. במסגרת זו הוא נמנע מלדווח לרשויות המס במועד על נאמנויות ביניהם והדבר גרר כפל מס. בית המשפט אישר את אחריותו של שגב לנזק מחמת התרשלות ואת הפחתתה מחמת אשם תורם של השותפים, אולם הטיל ספק בהפרת חובת אמון בנסיבות המקרה. רשימה זו מצביעה על כמה נקודות חולשה בדיונו בסוגיה.

להמשיך לקרוא

לא על דעת הכלל – חובת הציות וחובת האמון של נאמן

בענין טרי (נאמן) נ' אי די בי חברה לפתוח בע"מ הורה בית המשפט לנאמן, המחזיק את מניות השליטה בקבוצת כלל ביטוח בנאמנות עבור אי די בי פיתוח, למכור 5% מהמניות לציבור. זאת, לפי הוראה של הממונה על שוק ההון אך בניגוד לרצונה של אי די בי פיתוח, שסברה כי הדבר יפגע בה. רשימה זו בוחנת את הניתוח המשפטי בפסק הדין לנוכח ההבחנה בין חובת הציות לבין חובת האמון של נאמן ושל אמונאים אחרים ובאשר לרציפות התחולה של חובת האמון.

להמשיך לקרוא

חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי – התניית מתן חשבונות בזכות לתבוע כספים ומתן חשבונות מצד שלישי

בתי המשפט נדרשים תדיר לבקשות לצו למתן חשבונות. לאחרונה התבקש צו כזה בפרשת אנטקי סנטר לריפוי בצמחים בע"מ נ' ח'ליל, שבה טענה התובעת כי הנתבע ניצל הזדמנות עסקית שלה בפועלו "כשלוח/נאמן/שותף" שלה. השופטת חן-ברק נעתרה לבקשה במהלך ההנמקה השגרתי, המצביע על מערכת יחסים המצדיקה מתן חשבונות ועל זכות לכאורה לתבוע כספים מהמשיב. ההחלטה מדגימה יסודות עודפים ויסודות חסרים בדין הנוהג לגבי מתן חשבונות ואת הצורך להבהירו בבית המשפט העליון.

להמשיך לקרוא

שכר מצווה הבאה בעבירה – האם הפרת חובת אמון שוללת זכות לתגמול, שכר או בונוס?

גישתם הקפדנית של דיני האמונאות לחובת האמון ולהפרתה גורמת לעתים לבתי משפט להתלבט בהחלת הדין מתוך ניסיון להגיע לתוצאה שתראה צודקת. קושי זה מתבטא, בין היתר, כאשר ניצב בפניהם אמונאי שנתן שירות מועיל אך לא קיים את חובת האמון, כגון נושא משרה שעשה לביתו. אז נשאלת השאלה האם השלילה המוחלטת של כל טובת הנאה שהפיק בקשר להפרה, המתחייבת במצב זה, משתרעת גם על תגמול, שכר או בונוס ששולמו לו. שני פסקי דין אנגליים חדשים מדגימים את הנקודה, שגם בתי משפט ועורכי דין אצלנו התקשו בה לפעמים.

להמשיך לקרוא

צדיק נעזב – פטור ומחילה על הפרת חובות של מנהל עזבון

לנוכח העיסוק התכוף במתן פטור מאחריות לנושאי משרה ראוי להזכיר שהדין הישראלי לגבי אמונאים אחרים, כגון נאמן, מנהל עזבון או אפוטרופוס, עשוי להיות שונה ובחלקו הוא אינו ברור. שני פסקי דין אנגליים חדשים מספקים הזדמנות לעמוד על עקרונות הכלליים של דיני האמונאות בנושא ועל היבטים מיוחדים בדין שלנו. לכך יש חשיבות מעשית כאשר המוריש מבקש למנות קרוב משפחה או מנהל עזבון מקצועי לנכסים בהיקף גדול או כאשר מתמנה אפוטרופוס לחסוי אמיד, ולאחד הצדדים יש ענין להתנות על היקף אחריותם של אמונאים אלה.

להמשיך לקרוא