תגית: נאמנות קונסטרוקטיבית

יש מקום לשניים על עמוד החשמל – חילוט פלילי וסעד אזרחי בגין כספי שוחד

בפסק דין חברת החשמל לישראל בע"מ נ' כהן (מס' 242) נידון אחד מספיחיה של מסכת השוחד הגדולה בחברת החשמל, שעודנה מתנהלת בבתי המשפט. חברת סימנס העבירה כספים לתשלום שוחד לבעלי תפקיד בחברה, וחלקם הגיעו לידי דן כהן, שכיהן בה כדירקטור. הוא הורשע לפי הסדר טיעון, ובגדר גזר הדין חולט חלק מהשוחד שקיבל. כעת תובעת אותו החברה בגין מלוא סכום השוחד. כהן שלח הודעת צד ג' נגד המדינה ביחס לסכום שחולט, אולם סגן הנשיא שינמן פסק כי יש לסלק את ההודעה על הסף. רשימה זו דנה בהיבטים של דיני האמונאות החלים על המקרה, ובוחנת אם יש בהם כדי לשנות את התוצאה.

להמשיך לקרוא

רבותי, ההיסטוריה חוזרת – החזקה במקרקעין בשם מושאל

פרשת בודסקי נ' חברת נחלת יהודה בע"מ נדמית כאותם מקרים, שבהם הים פולט אל החוף מפלצת מעמקים קדמונית, והתושבים משתאים למראיה ולטיבה. יצור משפטי משונה כזה נמצא בחוף חדרה בדמות החזקה במקרקעין בשם מושאל, שרווחה בתקופה העותומנית. השופט רניאל שרה עם היצור ויכול לו, בקובעו כי "אפשר שהיתה זו נאמנות" ומבלי להכריע בטיבו המדוייק. נקודתנו מנסה לתהות עוד על קנקנו של העובּר המונסטראוזי הזה כמופע של יחסי אמונאות וכחוזה למראית עין.

להמשיך לקרוא

קניין עדי עד – האם נהנה בנאמנות הוא נושה מובטח?

בפסק דין פבליקוב נ' טויס התגלעה מחלוקת בין השופט גרוסקופף לשופט מינץ בדבר מעמדו של תובע, שזכה בפסק דין וזכייתו הופקדה בקופת בית המשפט, כנושה מובטח של חברה בחדלות פירעון. בעוד הראשון סבר כי הוא נושה מובטח של החברה, האחרון גרס כי הוא אינו נושה כלל ולחברה אין מעמד. נקודתנו חורגת מגדרי האמונאות הרגילים שלה (אך לא לזמן רב), ומצביעה על ייחודו של מושג הקניין שביושר אשר מיישב את מחלוקת הפוסקים.

להמשיך לקרוא

ברכת המוצא – סעדים בגין נטילת הזדמנות עסקית של חברת הזנק במגזר ההייטק

פסק הדין בפרשת אינטגריטי תוכנה 2011 בע"מ נ' גונן עוסק בתרחיש שבו אנשי מפתח בחברת הזנק בראשית דרכה נוטשים אותה לטובת חברה צעירה יותר עם חלומות וורודים יותר. כאשר המהלך כרוך בניצול הזדמנות עסקית של החברה הראשונה אפשר להבין את תיסכולם של הנותרים מאחור, אך תירגומו לסעד משפטי מתברר כאתגר לא פשוט. רשימה זו בוחנת את המענה המקורי שנתן לכך השופט אלטוביה בין הכללים החשובים שקבע להתנהלות תקינה בתחום דינמי זה ואת הטלת האחריות על מי שגרם להפרת חובת האמון.

להמשיך לקרוא

ראשון לציון מארש – לקראת תביעה נגזרת נגד משחד ומשוחד בשלטון המקומי

גזר דין שניתן בהתאם להסדר טיעון בבית משפט השלום בראשון לציון אינו מעסיק את הבלוג ואת קוראיו בדרך כלל, אך לא כך הפעם. בעניין מדינת ישראל נ' אמסלם הרשיע השופט ארניה את הקבלן יצחק אמסלם בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא עם עו"ד רועי בר, שהיה היועץ המשפטי החיצוני לעיריית ראשון לציון ובמקביל הועסק על-ידי אמסלם וטיפל בעניינים שלו ושל חברת הבנייה אלמוג שבבעלותו. לצד עונשים נכבדים שהוטלו על השניים עומדות כלפיהם וכלפי החברה עילות אמונאיות חזקות למדי. מימושן של עילות כאלה נגד משחדים ודומיהם חיוני מאי-פעם במאבק נגד השחיתות השלטונית.

להמשיך לקרוא

הנשר והכריש – נושא משרה המקבל תשלום מבעל השליטה: הסעדים

רשימה זו ממשיכה את הדיון בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ, שבה נקבע כי אסור לבעל שליטה לשלם לנושא משרה תשלום המסכל את מדיניות התגמול בחברה ואת מערך התמריצים של נושאי המשרה. תשלום זה, בדומה לתשלום שוחד, גרם לנושאי המשרה להיות שרויים בניגוד ענינים וכך להפר את חובת האמון שלהם. לאחר שרשימה קודמת עסקה בבסיס להטלת האחריות על נושאי המשרה ובעל השליטה, רשימה זו מתמקדת בסעדים הרלוונטיים ובמרכזם השבה בעשיית עושר ולא במשפט וחשבון בדיני אמונאות.

להמשיך לקרוא

שר הבינוי, התשתיות והתקשורת – חבותו של מקבל נכס שהושג אגב הפרת חובת אמון

שר הבינוי, התשתיות והתקשורת – של טורקס וקייקוס באיים הקריביים – נמנה עם כמה שרים שם שהסתבכו בפרשות שחיתות שונות. הממשלה – של טורקס וקייקוס באיים הקריביים – פועלת כדי למצות עמם את הדין במישור האזרחי ולשים יד על כל טובות ההנאה שהופקו בקשר לכך. בפרשת Akita Holdings Ltd v Turks and Caicos Islands הבהירה מועצת המלכה את הדין לגבי הסעדים העומדים כנגד חברה שקיבלה מן השר זכות למקרקעין אותה השיג אגב הפרת חובת אמון כעובד ציבור.

להמשיך לקרוא