תגית: נושא משרה

מגדל פורח – כיצד (לא) להדוף תביעה נגזרת נגד מנכ"ל בקשר לעסקה עם החברה, וקצת על "ועדה עצמאית"

בפסק דין שקדי נ' הרודיום השקעות בע"מ אישר בית המשפט העליון דחייה של בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד הדירקטורים והמנכ"ל של הרודיום (לשעבר אינטרקולוני זכורה לטוב), מכיוון שהמבקש לא החזיק במניות החברה במועד. לכך הוסיף השופט עמית אמרות אגב מפורטות על החלטת הדירקטורים הנוכחיים שלא לתבוע את המנכ"ל שסרח, ובהן נדרש להגנות מפני טענה להפרת חובת אמון, וכן הערה נוספת על "ועדה עצמאית" בנסיבות אלה. באלה נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

מכון התקנים – מהו הדין החל על רכישת מניות המיעוט בידי בעלת השליטה בחברה ציבורית?

בפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ דחתה השופטת רונן בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם בעלי המניות מהציבור בחברת אסם בקשר לרכישת מניותיהם על ידי בעלת השליטה. המהלך אושר במנגנון "האישור המשולש" לפי חוק החברות, אשר שודרג כדי לעמוד גם במתכונת של הלכת Kahn v. M&F Worldwide Corp (“MFW”) הדלאוורית. לנוכח פגמים שנפלו בהליכי העיסקה נקבע כי יש לנקוט תקן ביקורת שהוא תקן ביניים, שלפיו יש לבחון אם המחיר בעיסקה חורג ממתחם הסבירות. רשימה זו עומדת על פגמים שנפלו בדיון המשפטי בפסק הדין.

להמשיך לקרוא

ואם קרה אז מה קרה? – האם או מתי הפרת חובת אמון היא הפרת אמונים?

בעניין טטרו נ' מדינת ישראל זוכה המערער מהרשעתו בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, משנקבע כי לא היה דופי פלילי בכך שבהיותו חבר ועד העובדים בבנק דיסקונט דרש מספק שירותים לעובדי הבנק לשלם חוב פרטי שלו. פסק הדין מכיל שורה של קביעות לגבי העבירה הפלילית של הפרת אמונים, הפרה של חובת האמון האזרחית והיחס בין השתיים. כמה מהקביעות האלה מעוררות קושי, ובהן נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

כפל מבצעים – תביעת נושה נגד נושא משרה, נזק משתקף וחלוקה אסורה

בעניין Sevilleja v. Marex Financial Ltd קבע בית המשפט העליון באנגליה, כי נושה של חברה יכול לתבוע בעל שליטה ונושא משרה בה, שרוקן אותה מנכסיה וכך סיכל קיום פסק דין נגדה לטובת הנושה. לשם כך נדרש בית המשפט להתיר סבך שנוצר בפסיקה בכמה מדינות בסוגיית "הנזק המשתקף", המוכרת גם בדין הישראלי. קרתנית כדרכה, נקודתנו עומדת על כמה נקודות בפסק הדין שיש להן השלכה לדין שלנו.

להמשיך לקרוא

אל תתנני בנפש צרי – חובת ההגינות במכירת שליטה וכלל שיקול הדעת העסקי

בפסק ברדיצ'ב נ' פויכטונגר דחה בית המשפט העליון תביעה נגד בעל שליטה בחברה, שמכר אותה לקבוצה אשר הביאה אותה לקריסה, בקובעו כי הלה לא הפר בכך את חובת ההגינות שלו לחברה. ברשימה קודמת עמדנו על קווי מתאר של החובה הכללית החדשה ועל כמה השלכות שלה. הרשימה הנוכחית בוחנת את כלל האחריות החדש שנקבע ביחס למכירת שליטה חובלת, ומצביעה על היבטים מסויימים בו הראויים לעיון נוסף.

להמשיך לקרוא

כמה דינים כבר אפשר להמציא בכלל – דמותן החדשה של חובות ההגינות של בעל שליטה

בפסק דין ברדיצ'ב נ' פויכטונגר ביצע בית המשפט העליון מהלך שכמוהו רואים רק אחת לכמה דורות, או מאות. זאת, כאשר החליט לעצב את חובת ההגינות של בעל שליטה בחברה בתבנית חדשה, בנפרד מחובת האמון ומחובת הזהירות ותוך ביטול הלכת קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, כבסיס ליישום חובת ההגינות ביחס למכירת שליטה בחברה. רשימה זו עומדת על קווי המתאר של הדוקטרינה החדשה, ומצביעה על כמה השלכות מרחיקות לכת שיש לה לכאורה.

להמשיך לקרוא

הוועדה המסדרת – תשלום שוחד, הפרת חוק והמלצות "ועדה עצמאית" לקראת תביעה נגזרת

בעניין טלמור נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ אושר ערב הפסח הסדר פשרה בקשר לפרשות שוחד בחוץ לארץ, שבהן הסתבכה החברה והוגשו לגביהן בקשות גילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת. האישור ניתן לנוכח המלצה של "ועדת תביעות בלתי תלוייה" שהחברה מינתה, שסברה כי לא ניתן לבסס הפרת חובת אמון בפרשה, אולם תביעה על הפרת חובת זהירות אינה מופרכת. זהו שלב נוסף בהתבססות המנגנון הבעייתי של "ועדה עצמאית" לחסימה או לחיסול של תביעות נגזרות. רשימה זו בוחנת אפוא כמה נקודות בפסק הדין הראויות לעיון נוסף.

להמשיך לקרוא

כיצד יינגף הנגיף – כפפות, מסכות והשעיית החובה לצמצם את היקף חדלות הפירעון

ממשלת הוד מלכותה, באמצעות השר לענייני עסקים, הכריזה לפני ימים אחדים על תכנית פעולה להגברת המאבק בנגיף הקורונה. במסגרת זו נכללים קיצור הליכי רישוי לציוד מיגון אישי לצוותים רפואיים, הקלה בייבוא כוהל המשמש לייצור אמצעי חיטוי, וגם כוונה להשעות לשלושה חודשים את החובה החלה על דירקטורים בחברה חדלת פירעון למזער את הנזק לנושיה. חובה דומה חלה על דירקטורים בישראל מכוח סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מכיוון שגם רעיונות עלולים להתפשט באופן ויראלי, בוחנת רשימה זו בקצרה את החובה ואת מידת הטעם בהשעייתה.

להמשיך לקרוא

שניים סינים – תביעת שלילה בגין חריגה מהרשאה וטענת אי-ניקיון כפיים

בפרשת Wang v. Wang חברו מר וואנג וגברת וואנג לרכוש ביחד נכס מקרקעין בקנדה. האדון חרג מההרשאה בייפוי הכוח שקיבל מהגברת, ונטל בעזרתו הלוואה מובטחת במשכנתא לרכישת חלק מהנכס עבור עצמו. פסק הדין מספק דוגמה יפה לסעד של שלילת טובת הנאה בהעדר כל נזק לנהנה, שבתי המשפט בארץ התקשו בו מעט, ואגב כך דן גם בטענת הגנה נדירה של אי-ניקיון כפיים בתביעה נגד אמונאי מפר.

להמשיך לקרוא

בגוף אני מבין – הפרת חובת אמון בהפקת רווח לנוכח הסכמה רעועה של הנהנה

בפרשת ר' י' נ' י' י' אישרה המנוחה להעביר את דירת מגוריה במתנה לאחיה, שפעל כאפוטרופוס לגוף מטעמה מבלי שמונה אפוטרופוס לרכושה. בית המשפט פסל את ההתחייבות, בקובעו כי האפוטרופוס פעל בניגוד עניינים וכי, למעלה מן הצורך, לא הוכח שלמנוחה הייתה גמירת דעת מספיקה. רשימה זו עומדת על כמה נקודות בפסק הדין הראויות לעיון, ומצביעה על דרך עדיפה לניתוח מצבים שבהם מופרת חובת אמון מבלי שניכר ניגוד עניינים מובהק.

להמשיך לקרוא