תגית: נושא משרה

מחזיר עטרות ישנות – מתי תביעה למתן חשבונות אינה כרוכה בזכות לתבוע כספים?

הצדדים בעניין זילכה נ' קלדרון חברו יחד לפני שנים להקמת פעילות מסועפת בתחום ההימורים ברחבי העולם. פעילות זו התנהלה באמצעות חברות רבות, ובהן נרשם זילכה כבעל המניות או כבעל השליטה. בית המשפט קמא נתן נגדו צו למתן חשבונות, לאחר שקבע כי הלה היה שותף של עמיתיו, קלדרון ואחרים, והחזיק בנאמנות את מניותיהם.  זאת, מבלי שהוכח כי זילכה חייב להם סכום כלשהו. על כך יצא קצפו של זילכה, ובית המשפט העליון נזקק אפוא לסוגיית יסוד בדיני האמונאות, שתעתעה לא פעם בבתי המשפט.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

כף התקווה הטובה – לקראת תיקון ההלכה בדבר "שיקול דעת עסקי סביר"

נקודתנו חוזרת להחלטה בעניין ורדניקוב נ' אלוביץ, שבה דחתה הנשיאה נאור בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין שבערעור בפרשת בזק. לאחר שרשימה קודמת דנה בהשלכות המפליגות של ההחלטה לגבי חובת האמון, לנוכח צמצומה של הלכת הערעור בדבר "בחינה מוגברת" לנסיבות ייחודיות, רשימה זו מפנה את תשומת הלב לאמרת אגב מוצנעת בהחלטה, הנוגעת לחובת הזהירות. אמרה זו מסייעת להעמיד על דיוקו את הדין לגבי כלל שיקול הדעת העסקי לנוכח קשיים שהכניסה בו הלכת תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' פינקוביץ'.

להמשיך לקרוא

משרתם של כל האדונים – עורך דין המייצג שני צדדים ועניין אישי של בעל שליטה

פסק דין לייבוביץ נ' יורש מצטרף לפסקי דין מן העת האחרונה שבהם הפגין בית המשפט העליון סובלנות לגבי עורכי דין, שהתנהלותם נראתה כמאתגרת את חובת האמון שלהם. הפעם דובר במסכת רחבה יותר. הדירקטוריון של חברה ציבורית נדרש להחליט על ההליך הנאות לאישור עסקה לנוכח אפשרות של עניין אישי בעסקה לבעל השליטה בחברה, ולשם כך הסתמך על חוות דעתו של עורך דין שייצג את החברה ואת הצד השני. רשימה זו מצביעה על נקודות בפסק הדין שנותרו מעורפלות ועל קשיים שהדבר יוצר, במיוחד לגבי דירקטורים.

להמשיך לקרוא

חזרת הש"ץ – תום לב של תובע מייצג ובא כוח מייצג

היתכן אמונאי שאינו חב חובת אמון?
תשובה חיובית לכאורה לשאלה זו נתן בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים בעניין שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ. שם הוגשו בקשות לאישור תובענה ייצוגית דומות ביסודן לכמה בתי משפט מבלי לרושמן בפנקס התובענות הייצוגיות ומבלי ליידע את  המותבים השונים על כך, ונפסק כי הדבר עולה כדי חוסר תום לב ומטיל ספק ביכולת לייצג ייצוג הולם. משכך, הבקשות נדחו. הגם שהתוצאה נראית נכונה, עקרונות וכללים במשפט הפרטי שלנו ומקורות המשפט המשווה שבית המשפט פנה אליהם מצביעים על קשיים ניכרים בפסק הדין.

להמשיך לקרוא

לא כל יום פורים – אימתי תינקט "בחינה מוגברת" לנוכח חשש מעניין נוגד?

בהחלטה של הנשיאה נאור בעניין ורדניקוב נ' אלוביץ נדחתה בקשה לערוך דיון נוסף בפסק הדין שבערעור בפרשת בזק. שם ביצעה החברה כמה מהלכים נמרצים להגדלת המינוף שלה, ונטען כי אלה הושפעו אולי מעניין של בעל השליטה הנכנס לקבל מזומנים כדי לעמוד בחובותיו. לאחר שבערעור בחן בית המשפט העליון את הסבירות העסקית של פעולות אלה בגישה של "בחינה מוגברת", הנשיאה נאור מגדירה כעת את הנסיבות המתאימות לכך בצימצום רב. רשימה זו עומדת על ההשלכות החיוביות של ההחלטה ועל נקודות שיצריכו הכרעה נוספת בעתיד.

להמשיך לקרוא

מסתרי האורגניזם – ריבוי אורגנים וריבי סמכויות בניהול תביעה נגזרת

בעניין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ קבע בית המשפט העליון שלחברה שבשמה מתנהלת תביעה נגזרת יש זכות עמידה להתערב בניהול התביעה, אם סברה כי "מהלך מסויים שנקט בו התובע הנגזר יגרום בסבירות גבוהה וממשית לנזק חמור ובלתי-הפיך לחברה." השופט סולברג דחה בכך את קביעתו של השופט שינמן בערכאה קמא, כי לחברה אין זכות עמידה, אלא אם "מהלך פלוני שביצעה החברה באמצעות התובע הנגזר עשוי להסב לחברה נזק רב ובסבירות גבוהה." לנוכח הדימיון בין שתי ההכרעות מבחינה מעשית, בוחנת רשימה זו את הנמקותיו של בית המשפט העליון להלכה ומוצאת בהן נקודות הראויות לעיון נוסף.

להמשיך לקרוא

צ'או צ'אושסקו – גילוי, חשבון, פיצויים והשבה בעקבות ניצול הזדמנות עסקית של חברה

עניין תגר נ' יעקבי נדרש לניצול הזדמנות עסקית של חברה במסגרת מסכת שכונתה "פרשת רומניה". חברה פרטית לעיבוד שבבי התקשרה בעסקת תיווך עם חברה רומנית לביצוע עבודות ברומניה, בשעה שאחד משני בעליה ומנהליה של החברה נמנה עם בעלי החברה הרומנית. פסק דינה של השופטת רונן מכיל קביעות מעניינות לגבי חובת הגילוי ואישור של פעולה נגועה וכן לגבי הסעדים בעקבות הפרת חובת האמון. נקודתנו, כהרגלה, בוחנת קביעות אלה בעין ביקורתית.

להמשיך לקרוא