תגית: נטל ההוכחה

פשטידה אמריקאית – "בחינה מוגברת", "העברת הנטל" ומהות האמונאות

בבקשות לאישור תביעה נגזרת בפרשת ורדניקוב נ' אלוביץ' התרעמו המבקשים על מדיניות הדירקטוריון של חברת בזק בנושא מבנה ההון של החברה, ובפרט על יישומם של כמה צעדים נמרצים להעלאת המינוף שלה. זאת, על רקע רכישת השליטה בחברה בעסקה ממונפת על ידי שאול אלוביץ'. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, כמתבקש בנסיבות הענין. רשימה זו מתמקדת בחלקים של פסק הדין שניתן לראותם כהלכת הפסק, ודנה בכמה קביעות רעועות המצריכות תיקון לגבי אימוץ גישה של "בחינה מוגברת" בדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

סדנא דארעא – הפרת חובת הזהירות בהחלטה על חלוקת דיבידנד

בפרשת קליר נ' סדן תבע בעל התפקיד בהסדר נושים של חברת מלרג את הדירקטורים שלה לגבי שלוש החלטות על חלוקת דיבידנד. בית המשפט מצא שהדירקטורים לא נתנו את דעתם למבחן יכולת הפרעון, הנדרש בעת החלטות חלוקה, ומכאן המשיך ובחן גם את סבירות ההחלטה לנוכח מצבה המימוני של החברה. נקודתנו עומדת הפעם על שני היבטים בעייתיים בהנמקה: ראשית, עצם ההיזקקות לתוכן המהותי של החלטה עסקית, ושנית, סדר הדין ונטלי הראיה בדיון על הפרת חובת הזהירות של נושא משרה.

להמשיך לקרוא

לעילה מכל ברכתה – התשתית הראייתית לגילוי מסמכים באישור תביעה נגזרת בעילות שונות

השקעת הנפל של קבוצת גזית גלוב ברכישת קבוצת הבניה א. דורי התגלגלה בלא שיהוי לבקשה לאישור תביעה נגזרת בטענה להפרת חובת הזהירות של נושאי המשרה. לבקשה קדמה, כמקובל, בקשה לגילוי מסמכים מקיף. בהחלטה בענין ברק נ' גזית-גלוב בע"מ אישר בית המשפט העליון את דחיית הבקשה לגילוי מסמכים, ובמסגרת זו עמד על הקשר בין העילה הנטענת לבין מידת הראיה הנדרשת בהליך המקדמי המיוחד הזה – לאמור, אין דין עילה אמונאית כדין עילה רגילה במשפט הפרטי, כגון העילה הנזיקית שנטענה כאן. בכך יש כדי לבשר על הסתלקותה של "סברת רסיסי המידע" שהכבידה על בתי המשפט עד כה. רשימה זו עומדת על כמה השלכות חיוביות של ההחלטה מבחינה משפטית ומבחינת הממשל התאגידי בארץ.

להמשיך לקרוא