בפסק דין פינרוס החזקות בע"מ נ' גולדשטיין דן בית המשפט העליון בחברה ציבורית, שנושאי המשרה ובעלת השליטה בה פעלו, במעשה ובמחדל, להגעתה לרשימת השימור במסחר בבורסה ואז לרכישת יתרת מניות הציבור בה. בית המשפט השתית את אחריות הנתבעים על הפרת חובת זהירות כלפי המיעוט, ובכך חידש הלכה מעניינת. רשימה זו בוחנת את הבסיס להלכה וכמה מיסודותיה אל מול עילות של קיפוח והפרת חובת אמון, שניצבו כל העת ברקע הדברים.
להמשיך לקרואבעניין Pipia v. BGEO Group Ltd נידונה בקשה לגילוי מסמכים בגדר סכסוך מסחרי בטענה שהחברה הנתבעת הוליכה את התובע שולל. במוקד המחלוקת עמדה בקשה, שהמנכ"ל לשעבר של החברה יעמיד את הטלפונים הניידים שלו לרשות מומחה, אשר יסרוק את כל הודעות הסמס, ווטסאפ וכו' בנוסף להודעות דואל. רשימה זו עומדת על נקודות בהחלטה, שיש להן השלכה להליכי גילוי בהתדיינות בישראל.
להמשיך לקרואבהחלטה קצרה בעניין אהרוני נ' שפיר הנדסה ותעשיה בע"מ נדרש השופט אלטוביה להיקף החובה לשמור תיעוד בידי ועדות, המוקמות תדיר כאשר מתחילים הליכים לקראת הגשת תביעה נגזרת בניסיון להדוף אותה. מעמדן המשפטי של ועדות אלה מצוי בלימבו מסויים, וכבר עסקנו בכך לא מעט. הפעם נעסוק דווקא בהשלכות של ההחלטה על החובות של הדירקטורים והחברה. בסוף הרשימה – תזכורת חשובה.
להמשיך לקרואבהחלטה בעניין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ נידונה בקשה לצו גילוי מסמכים לפני אישור תביעה ייצוגית בנוגע לעסקה שבה רכשה חברת נסטלה, שהיתה בעלת השליטה בחברת אוסם, את מניות הציבור באוסם והפכה אותה לחברה פרטית בבעלותה המלאה. הצו שנתנה השופטת רונן נרחב בהיקפו, כדי שאפשר יהיה לברר כראוי את תקינות ההליכים לאישורה ואת הגינות התמורה שקיבל הציבור. הגם שהתוצאה נראית נכונה, בדרך אליה ביצע בית המשפט כמה מהלכים מוקשים שיחייבו התייחסות או תיקון בעתיד.
בבג"ץ זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית קבע בית המשפט העליון, כי הממונה על הרכוש הנטוש באיו"ש חב חובת אמון לבעלי מקרקעין נטושים, שאותם הוא מחזיק בבעלותו לטובתם, בדומה לנאמן. הלה נקט צעדים נמרצים במיוחד לבניית בתי מגורים עבור מתיישבי עמונה, אך נפסק כי הוא לא הפר בכך את חובת האמון שלו לבעלים הנפקדים. לאחר שרשימה קודמת עמדה על חידוש הלכה חשוב בקביעת חובת אמון, רשימה זו מצביעה על קשיים בניתוח ההפרה לנוכח השיקולים הזרים שהדריכו את הממונה. סוגייה זו מתעוררת לעתים לגבי דירקטורים ועובדי ציבור הנתונים להשפעות חיצוניות, ומכאן חשיבותה העקרונית.
הצדדים בעניין זילכה נ' קלדרון חברו יחד לפני שנים להקמת פעילות מסועפת בתחום ההימורים ברחבי העולם. פעילות זו התנהלה באמצעות חברות רבות, ובהן נרשם זילכה כבעל המניות או כבעל השליטה. בית המשפט קמא נתן נגדו צו למתן חשבונות, לאחר שקבע כי הלה היה שותף של עמיתיו, קלדרון ואחרים, והחזיק בנאמנות את מניותיהם. זאת, מבלי שהוכח כי זילכה חייב להם סכום כלשהו. על כך יצא קצפו של זילכה, ובית המשפט העליון נזקק אפוא לסוגיית יסוד בדיני האמונאות, שתעתעה לא פעם בבתי המשפט.
בהחלטה בעניין אהרוני נ' בנק הפועלים בע"מ קיבל השופט אלטוביה בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת בעניין האשראי שהעמיד בנק הפועלים לקבוצת פישמן – אשראי בסך של כ-1.8 מיליארד ש"ח שחלק ניכר ממנו אבד. רשימה זו בוחנת את הטעמים שצויינו בהחלטה לנוכח ההלכה המתגבשת בסוגייה, אשר מבחינה בין עילות תביעה שונות לעניין נטלי הראייה, ואת מקומו של "האינטרס הציבורי" כטעם רלוונטי כאשר מדובר בבנק.
בין הנושאים שנידונו בפרשת ורדניקוב נ' אלוביץ' נמנות גם קליטתו החגיגית של כלל שיקול הדעת העסקי בדין הישראלי וחובת הזהירות של בעל שליטה. לכך קדמה ביומיים החלטה בענין מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ. הנשיאה נאור דחתה בה בקשה לדיון נוסף, שהגישה המבטחת של הדירקטורים אשר חויבו בגין הפרת חובת הזהירות בפסק דין תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' פינקוביץ'. רשימה זו בוחנת התפתחויות אלה ועד כמה ניתן לחגוג לאורן.
בבקשות לאישור תביעה נגזרת בפרשת ורדניקוב נ' אלוביץ' התרעמו המבקשים על מדיניות הדירקטוריון של חברת בזק בנושא מבנה ההון של החברה, ובפרט על יישומם של כמה צעדים נמרצים להעלאת המינוף שלה. זאת, על רקע רכישת השליטה בחברה בעסקה ממונפת על ידי שאול אלוביץ'. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, כמתבקש בנסיבות הענין. רשימה זו מתמקדת בחלקים של פסק הדין שניתן לראותם כהלכת הפסק, ודנה בכמה קביעות רעועות המצריכות תיקון לגבי אימוץ גישה של "בחינה מוגברת" בדין הישראלי.
בפרשת קליר נ' סדן תבע בעל התפקיד בהסדר נושים של חברת מלרג את הדירקטורים שלה לגבי שלוש החלטות על חלוקת דיבידנד. בית המשפט מצא שהדירקטורים לא נתנו את דעתם למבחן יכולת הפרעון, הנדרש בעת החלטות חלוקה, ומכאן המשיך ובחן גם את סבירות ההחלטה לנוכח מצבה המימוני של החברה. נקודתנו עומדת הפעם על שני היבטים בעייתיים בהנמקה: ראשית, עצם ההיזקקות לתוכן המהותי של החלטה עסקית, ושנית, סדר הדין ונטלי הראיה בדיון על הפרת חובת הזהירות של נושא משרה.
נקודה בסוף משפט 