הלוך הלכו העצים – נבצרות ראש הממשלה וכינון משטר מלוכני בישראל

לפני ימים אחדים אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – נבצרות ראש הממשלה). ההצעה מגדירה את המושג "נבצרות ראש הממשלה" לעניין חוק יסוד: הממשלה כאי-מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקידו. בכך היא מוציאה מתחולת חוק היסוד נבצרות משפטית-נורמטיבית ובכלל זה לנוכח ניגוד עניינים. נקודתנו חורגת הפעם מאזור הנוחות שלה – בסוף משפט – אל אזור הספר של סוף המשפט בה"א הידיעה. שם מתבררת נפקות ההצעה כניסיון לכונן בישראל משטר מלוכני או מעין-מלוכני.

חמישים גוונים של שחור – דרגות של אי-עצמאות אצל דירקטורים חברי "ועדה עצמאית" ובכלל

בעניין BGC Partners, Inc נדרש הצ'נסרי בדלוור לאחרונה לעסקה של חברה שלבעל השליטה היה עניין בה. לכמה מחברי ועדת הדירקטורים שהוקמה לצורך המשא ומתן היו זיקות שונות אליו, וכך נדרשה סגנית הצ'נסלור וויל להבחנה בין מידת הנגיעוּת של חבר ועדה עצמאית בעסקה נגועה לבין זו של דירקטור בהקשר של הליכי תביעה נגזרת. בכך נעסוק הפעם.

מן הגורן ומן היקב – מתן חשבונות לנוכח התחרות בעסק והפרת חובת אמון של נושא משרה

בעניין אלנקיב נ' טבצ'ניק וטבצ'ניק נ' אלנקיב נידון תרחיש פשוט של הפרת חובת אמון גסה על ידי נושא משרה בחברה, שהתחרה ישירות בעסקיה באמצעות חברה אחרת שניהל. סעד של מתן חשבונות מתבקש בנסיבות כאלה ואכן התבקש. ואולם, טיעון קלוקל וניתוח לא מיטבי בשתי הערכאות שנדרשו לבקשה הניבו כמה נקודות של אור וצל, שעליהן נעמוד הפעם.

ועדת העבודה והרווחה – אימתי תיפסל פעולתה של ועדה מיוחדת בחברה?

רשימה זו ממשיכה את הדיון בפסק דין מישורים השקעות נדל"ן בע"מ נ' בלוטרייך, שבו הטיל סגן-הנשיא כבוב חיוב בפיצויים על הנתבע, בעל שליטה ודירקטור, בגין נזק שגרם לחברה תוך הפרת חובות אמון והגינות כלפיה. לאחר שרשימה קודמת דנה בסוגיה המהותית של הסעד, רשימה זו נדרשת לאמרת אגב מפורטת לגבי ועדות מיוחדות בחברה, אשר מעוררת קשיים ניכרים, כמדומה.  בסופה – תזכורת לאירוע היום, המשיק לנושאים אלה.

ימי הביניים – הערות לאחריות נושאי משרה להפרת חובת אמון בסמיכות לחדלות פירעון

בפסק דין בטר פלייס ישראל נ' אגסי קבע בית המשפט העליון, כי המפרקים של החברות בקבוצת בטר פלייס יוכלו לבקש תיקון של כתב התביעה, שאותו הגישו נגד נושאי המשרה וצדדים נוספים בטענות שונות בדבר אחריותם לקריסת הקבוצה. בכך בוטלה החלטתו של השופט גרוסקופף בערכאה קמא לסלק את התביעה על הסף מכוח כלל שיקול הדעת העסקי. אגב כך הצביע בית המשפט העליון על סוג הטענות שעשויות לעורר ביקורת שיפוטית של פעולות נושאי המשרה בתקן ביניים לפי הלכת ורדניקוב נ' אלוביץ', במיוחד בנסיבות של סמיכות לחדלות פירעון. בכך נעסוק הפעם.

תיחום המושב – ניצול הזדמנות עסקית לנוכח הסכמות מוקדמות

בעניין חזקי נ' חג'ג' דחתה השופטת רונן בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בעלי השליטה ונושאי משרה בחברת אחים חג'ג' בטענה כי האחים חג'ג' ניצלו שלא כדין הזדמנויות עסקיות בחו"ל. זאת חרף העובדה שביניהם לבין החברה היה הסדר תיחום פעילות, ששלל מהם את הזכות לפעול בישראל אך לא בחו"ל. פסק הדין קובע כללים חשובים בסוגייה של עיצוב יחסי אמונאות בחברה בכלים חוזיים, ונקודתנו, כדרכה, עומדת על כמה מהם לצד נקודות העולות מהם.

מתקן לטיהור פסולת – עוד על הדרך לאישור עסקה בחברה ציבורית הנגועה בעניין של בעל השליטה

בפסק דין גולדנר נ' אפלויג דחתה השופטת עובדיה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לעסקה, שבה חברה ציבורית רכשה מניות בחברת הזנק, בשעה שבעלת השליטה בחברה הרוכשת החזיקה גם במניות של החברה המוכרת. הדיון נערך במסגרת של כלל שיקול הדעת העסקי, והבקשה נדחתה, משנקבע כי לא הוכח ולו לכאורה שההחלטה התקבלה בניגוד עניינים, בחוסר תום לב, או שמדובר בהחלטה לא מיודעת. לכאורה, קב ונקי. למעשה, פסק הדין מאיר כמה נקודות שבהן הדין בדבר אישור עסקה נגועה בחברה ציבורית שרוי בעלטה.

Livin' La Vida Loca – מחילה ומחיקה של תביעה נגזרת וכיצד לאשר עסקת בעל עניין בחברה ציבורית

בעניין אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ נ' חכמי (מס' 25, 26) הורה השופט אלטוביה על מחיקת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד אלפרד אקירוב, בעל השליטה בחברה הציבורית, הבן, ג'ורג'י אקירוב, ודירקטורים שלה ביחס לעסקה של החברה, שהיטיבה עם הבן במשך שנים מבלי שאושרה כדין. זאת, לנוכח עסקה חדשה, שנועדה להסדיר את העניין וצלחה את כל שלבי "האישור המשולש" לפי חוק החברות. רשימה זו עומדת על כמה היבטים בפרשה, שלא נטענו כנראה ולא נידונו, אולם יש להם השלכה על הדין הכללי בנושא מעבר לפרשה עצמה.

קיפוח זוחל – חובת הזהירות של נושא משרה למיעוט בחברה ציבורית

בפסק דין פינרוס החזקות בע"מ נ' גולדשטיין דן בית המשפט העליון בחברה ציבורית, שנושאי המשרה ובעלת השליטה בה פעלו, במעשה ובמחדל, להגעתה לרשימת השימור במסחר בבורסה ואז לרכישת יתרת מניות הציבור בה. בית המשפט השתית את אחריות הנתבעים על הפרת חובת זהירות כלפי המיעוט, ובכך חידש הלכה מעניינת. רשימה זו בוחנת את הבסיס להלכה וכמה מיסודותיה אל מול עילות של קיפוח והפרת חובת אמון, שניצבו כל העת ברקע הדברים.

הגינות מלאה זה לחלשים – כאשר דירקטור נגוע פועל משיקולים זרים

בעניין Coster v. UIP Cos דן בית המשפט העליון בדלאוור בחברה פרטית, שנקלעה למבוי סתום ששרר בין בעלי המניות, ונחלצה ממנו בהקצאת מניות לבעל מניות שהדירקטוריון חפץ ביקרו. נקבע כי הדירקטורים הפרו את חובת האמון שלהם, חרף העובדה שההקצאה הנגועה עמדה במבחן ההגינות המלאה. רשימה זו עומדת על עיקרי ההלכה, המעניינת כשלעצמה, ועל היבטים מערכתיים שפסק הדין מאיר בפסיקת המחלקה הכלכלית אצלנו.