תגית: ניגוד עניינים

צדקה לפניו תהלך – ניתוב תרומה לעמותת חסד כעניין אישי וחובת אמון של בעל מניות

פסק דין אנגלי שניתן בימים אלה נוגע בשתי שאלות מעניינות, שיש להן השלכות רחבות יותר בכמה הקשרים בישראל. במסגרת הסדר גירושין נדרשו בני הזוג להחליט על גורלה של חברת צדקה שהקימו, אשר החזיקה הון ניכר. בין היתר התעוררה השאלה אם העברת תרומה מהחברה לחברת צדקה אחרת עם פרישת האישה מכהונתה כדירקטורית נגועה בעניין אישי, וטעונה לפיכך אישור מיוחד. שנית, ומשכך, האם הצבעה באסיפה הכללית על אישור הפעולה כפופה לחובת אמון, בניגוד לחופש ההצבעה שיש לבעלי מניות בדרך כלל.

להמשיך לקרוא

אנחת האדמה – כלום יש פסול בענין אישי של עורך דין ונאמן?

בפרשת שגב נ' קדמת עדן בע"מ נדרש בית המשפט העליון למחלוקת סבוכה בין שותפים למיזם נדל"ן. קבוצת יזמים נעזרה בעו"ד שגב לקידום המיזם, שבו היה לו חלק כשותף בנוסף לשירותו כעורך דין וכנאמן שלהם. במסגרת זו הוא נמנע מלדווח לרשויות המס במועד על נאמנויות ביניהם והדבר גרר כפל מס. בית המשפט אישר את אחריותו של שגב לנזק מחמת התרשלות ואת הפחתתה מחמת אשם תורם של השותפים, אולם הטיל ספק בהפרת חובת אמון בנסיבות המקרה. רשימה זו מצביעה על כמה נקודות חולשה בדיונו בסוגיה.

להמשיך לקרוא

לא על דעת הכלל – חובת הציות וחובת האמון של נאמן

בענין טרי (נאמן) נ' אי די בי חברה לפתוח בע"מ הורה בית המשפט לנאמן, המחזיק את מניות השליטה בקבוצת כלל ביטוח בנאמנות עבור אי די בי פיתוח, למכור 5% מהמניות לציבור. זאת, לפי הוראה של הממונה על שוק ההון אך בניגוד לרצונה של אי די בי פיתוח, שסברה כי הדבר יפגע בה. רשימה זו בוחנת את הניתוח המשפטי בפסק הדין לנוכח ההבחנה בין חובת הציות לבין חובת האמון של נאמן ושל אמונאים אחרים ובאשר לרציפות התחולה של חובת האמון.

להמשיך לקרוא

פשר הקשר – מה בין קשר אישי לענין אישי?

בענין חורב נ' י.ו.א.ל. ירושלים אויל אקספלוריישין בע"מ נידונה בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בחברת יואל בטענה כי הקצאת אופציות למזכירת החברה מיד לאחר גילוי מאגר גז טבעי בקידוח תמר היתה נגועה בענין אישי של יעקב (קובי) מימון. בהליך ביניים בתיק התבקשה הוספת ראיות מתוך הליך פירוד בין מימון לבין ידועתו בציבור לשעבר. בהחלטה קצרה נוגע בית המשפט בטיב הקשר היכול לעלות לכלל ענין אחר המנגע אמונאי, ובו נתמקד הפעם.

להמשיך לקרוא

אני פה בגלל אישתי – התנהלות דירקטור לנוכח מאוויה של בעלת השליטה: מהו "ענין אחר" ומי יישא בנזק?

פסק דין לייבוביץ נ' יורש והחלטת-ביניים בענין אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ נדרשו לתרחיש שכיח אך מאתגר משפטית, שבו דירקטורים מחליטים על השקעה גדולה בשעה שלבעלת השליטה בחברה עשוי להיות ענין בהחלטה מעבר לעצם החזקתה בחברה. בשני המקרים ירדה ההשקעה לטמיון, ונטען בין היתר, כי הדירקטורים הפרו את חובות האמון והזהירות שלהם. בפרשת לייבוביץ פסקה השופטת רונן כי החובות לא הופרו, ואילו בענין אוסטרובסקי התיר השופט גרוסקופף להוסיף לכתב התביעה עילה של הפרת חובת אמון. רשימתנו בוחנת את הניתוח של הענין האחר האסור ומציעה ניתוח חלופי של ענין זה ושל האחריות לנזק.

להמשיך לקרוא

למי קראת מוחלשת? – נקודה לדמותה של חובת ההגינות של בעל שליטה

חובת ההגינות של בעל שליטה ושל בעלי מניות משפיעים אחרים היא אולי הסוגיה הסתומה ביותר בדיני החברות בארץ. לעמדה המוכרת, כי זו מעין "חובת אמון מוחלשת", יש אמנם כמה ביטויים, אך אין לה אסמכתה מוצקה. שתי החלטות, בענין גו.די.אם. השקעות בע"מ נ' Panamed Inc ו-אפקון א.ב. אנרגית רוח בע"מ נ' רייף, מספקות אפוא חיווי מעניין לגבי טיבה של חובת ההגינות. זו, מסתבר, דומה לחובת האמון הרגילה ואינה נראית מוחלשת כלל.

להמשיך לקרוא