תגית: ניגוד עניינים

Livin' La Vida Loca – מחילה ומחיקה של תביעה נגזרת וכיצד לאשר עסקת בעל עניין בחברה ציבורית

בעניין אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ נ' חכמי (מס' 25, 26) הורה השופט אלטוביה על מחיקת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד אלפרד אקירוב, בעל השליטה בחברה הציבורית, הבן, ג'ורג'י אקירוב, ודירקטורים שלה ביחס לעסקה של החברה, שהיטיבה עם הבן במשך שנים מבלי שאושרה כדין. זאת, לנוכח עסקה חדשה, שנועדה להסדיר את העניין וצלחה את כל שלבי "האישור המשולש" לפי חוק החברות. רשימה זו עומדת על כמה היבטים בפרשה, שלא נטענו כנראה ולא נידונו, אולם יש להם השלכה על הדין הכללי בנושא מעבר לפרשה עצמה.

להמשיך לקרוא

קיפוח זוחל – חובת הזהירות של נושא משרה למיעוט בחברה ציבורית

בפסק דין פינרוס החזקות בע"מ נ' גולדשטיין דן בית המשפט העליון בחברה ציבורית, שנושאי המשרה ובעלת השליטה בה פעלו, במעשה ובמחדל, להגעתה לרשימת השימור במסחר בבורסה ואז לרכישת יתרת מניות הציבור בה. בית המשפט השתית את אחריות הנתבעים על הפרת חובת זהירות כלפי המיעוט, ובכך חידש הלכה מעניינת. רשימה זו בוחנת את הבסיס להלכה וכמה מיסודותיה אל מול עילות של קיפוח והפרת חובת אמון, שניצבו כל העת ברקע הדברים.

להמשיך לקרוא

הגינות מלאה זה לחלשים – כאשר דירקטור נגוע פועל משיקולים זרים

בעניין Coster v. UIP Cos דן בית המשפט העליון בדלאוור בחברה פרטית, שנקלעה למבוי סתום ששרר בין בעלי המניות, ונחלצה ממנו בהקצאת מניות לבעל מניות שהדירקטוריון חפץ ביקרו. נקבע כי הדירקטורים הפרו את חובת האמון שלהם, חרף העובדה שההקצאה הנגועה עמדה במבחן ההגינות המלאה. רשימה זו עומדת על עיקרי ההלכה, המעניינת כשלעצמה, ועל היבטים מערכתיים שפסק הדין מאיר בפסיקת המחלקה הכלכלית אצלנו.

להמשיך לקרוא

חשש אסור מן התורה – פסילה חלקית של נאמן בהסדר נושים, וקצת על "ועדה עצמאית"

בהחלטה קצרה וממצה בעניין אשפלסט מסחר ותעשיות פלסטיק 1999 בע"מ נ' הממונה על חדלות פירעון שלל השופט פרסקי את סמכותו של נאמן מוסכם בהסדר נושים מלעסוק בחקירות לצורך ניהול ההסדר. ההחלטה מספקת תזכורת נחוצה לדין בדבר נפקותו של חשש מניגוד עניינים לא רק בהקשר זה. בכך נעסוק הפעם, גם כן בקצרה.

להמשיך לקרוא

והיה המישור לעקוב – הפרת חובת הגינות של בעל שליטה בעסקה משולבת

בפסק דין מישורים השקעות נדל"ן בע"מ נ' בלוטרייך קבע סגן-הנשיא כבוב, כי בעסקה לרכישת שליטה בחברה ציבורית הפר הנתבע, שהוא בעל שליטה ודירקטור, את חובות ההגינות והאמון שלו, בהתאמה. זהו מקרה ראשון מסוג זה לאחר שנפסקה הלכת ברדיצ'ב נ' פויכטונגר, אלא שלנוכח טיעון חלקי ודיון חלקי, נותר תוכנה של חובת ההגינות סתום כבעבר, אם לא יותר מכך.

להמשיך לקרוא

אין עבודה, אין שפה – תובענה ייצוגית נגד עורך דין שלא נתן גילוי מלא ללקוחה בכוח

בעניין ברניק נ' גורודיסקי אישר השופט רחמים כהן בקשה להגשת תובענה ייצוגית נגד עורכי דין, שפעלו כבאי הכוח של קבוצה בתובענה ייצוגית קודמת. המבקשת פנתה אליהם כדי שייצגו אותה בגביית סכומים לפי פשרה באותו הליך, וכעת טענה כי בקשר לכך הם ביצעו שורה של הפרות ובכללן גם הפרת חובת אמון. בהחלטה יש קביעה תקדימית חשובה בדבר תחולתם של חיובי אמונאות עוד לפני יצירת יחסי האמונאות וכן התייחסות ראשונית לשאלת השכר הראוי של אמונאי שהפר חובת אמון. באלה נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

משענת קנה רצוץ – כלום רשאי הדירקטוריון להסתמך על ייעוץ מקצועי נגוע?

בעניין רבוע כחול נדל"ן בע"מ נ' שחר (מס' 23) דחה השופט אלטוביה בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד דירקטורים, נושאי משרה ויועצים משפטיים בחברות בקבוצת אלון ריבוע כחול. במוקד הסכסוך נמצאת הטענה, כי בהיותו בעל שליטה בחברות הקבוצה סיפק להן שרגא בירן שירותים משפטיים תמורת יותר מ-30 מיליון ש"ח, מבלי שהדבר אושר כדין. מאז התחלפו בעל השליטה ומרבית הדירקטורים, ואלה דחו את הדרישה לתבוע. רשימה זו נדרשת לטענות המבקש, שהדירקטורים היו נתונים להשפעה חיצונית וכי משרד בירן השתתף כיועץ משפטי בישיבות הדירקטוריון שדנו בבקשות גילוי המסמכים והאישור.

להמשיך לקרוא

אין עבודה לזולתו – אימתי בעל מניות יהיה אמונאי החב חובת אמון

בעניין Lehtimäki v. Cooper קבע בית המשפט העליון באנגליה כי בעל מניות בחברה שפעלה כתאגיד צדקה הוא אמונאי החב חובת אמון, ומשכך, בית המשפט מוסמך להורות לו כיצד לפעול. לבסיס המשפטי לקביעה זו יש השלכות מעניינות לדין הישראלי – ביחס לזיהוי יחסי אמונאות, ביחס לחברות לתועלת הציבור וגם ביחס לבעלי שליטה – ובהן נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

מכון התקנים – מהו הדין החל על רכישת מניות המיעוט בידי בעלת השליטה בחברה ציבורית?

בפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ דחתה השופטת רונן בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם בעלי המניות מהציבור בחברת אסם בקשר לרכישת מניותיהם על ידי בעלת השליטה. המהלך אושר במנגנון "האישור המשולש" לפי חוק החברות, אשר שודרג כדי לעמוד גם במתכונת של הלכת Kahn v. M&F Worldwide Corp (“MFW”) הדלאוורית. לנוכח פגמים שנפלו בהליכי העיסקה נקבע כי יש לנקוט תקן ביקורת שהוא תקן ביניים, שלפיו יש לבחון אם המחיר בעיסקה חורג ממתחם הסבירות. רשימה זו עומדת על פגמים שנפלו בדיון המשפטי בפסק הדין.

להמשיך לקרוא

ואם קרה אז מה קרה? – האם או מתי הפרת חובת אמון היא הפרת אמונים?

בעניין טטרו נ' מדינת ישראל זוכה המערער מהרשעתו בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, משנקבע כי לא היה דופי פלילי בכך שבהיותו חבר ועד העובדים בבנק דיסקונט דרש מספק שירותים לעובדי הבנק לשלם חוב פרטי שלו. פסק הדין מכיל שורה של קביעות לגבי העבירה הפלילית של הפרת אמונים, הפרה של חובת האמון האזרחית והיחס בין השתיים. כמה מהקביעות האלה מעוררות קושי, ובהן נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא