תגית: סבירות

כף התקווה הטובה – לקראת תיקון ההלכה בדבר "שיקול דעת עסקי סביר"

נקודתנו חוזרת להחלטה בעניין ורדניקוב נ' אלוביץ, שבה דחתה הנשיאה נאור בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין שבערעור בפרשת בזק. לאחר שרשימה קודמת דנה בהשלכות המפליגות של ההחלטה לגבי חובת האמון, לנוכח צמצומה של הלכת הערעור בדבר "בחינה מוגברת" לנסיבות ייחודיות, רשימה זו מפנה את תשומת הלב לאמרת אגב מוצנעת בהחלטה, הנוגעת לחובת הזהירות. אמרה זו מסייעת להעמיד על דיוקו את הדין לגבי כלל שיקול הדעת העסקי לנוכח קשיים שהכניסה בו הלכת תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' פינקוביץ'.

להמשיך לקרוא

קורס בחירה – מנהל עזבון הנוטל ממנו הלוואת גישור בלא אישור

בפרשת Tang v. Tang הסתלק המנוח טאנג בלא צוואה, וכמנהלי העזבון כיהנו האלמנה ואחד הבנים. הבן משך מן העזבון סכום כסף מסוים, נעזר בו למימון רכישה של נכס מקרקעין, והחזיר אותו כעבור זמן מה בתוספת ריבית. בפסק דין קצר ויפה עומד לורד מילט על כמה נקודות יסודיות, שחשיבותן חורגת מן ההקשר המסוים שלו, והן נוגעות בין היתר לאחריותם של נושא משרה ובעל שליטה בחברה, לצד אמונאים אחרים.

להמשיך לקרוא

משפטים ומנהל עסקים – לקראת שיקול דעת עסקי סביר?

בענין מכללת איסט לונדון השלוחה בישראל בע"מ (בפירוק) נ' בירמן תבע מפרק החברה את נושאי המשרה שלה בטענה כי הזיקו לה ברשלנותם, כאשר אישרו הסכם שכלל תנית ביטול בהודעה של ששה חודשים בלבד. בית המשפט העליון אישר את דחיית התביעה בשני נימוקים: ראשית, כי נושאי המשרה נקטו אמצעים סבירים בחתימת ההסכם; שנית, כי "לא עלה בידה של המערערת להראות כי תניית הביטול עצמה איננה סבירה." נקודתנו מצביעה על ההשלכות המטרידות המשתמעות מכך לגבי תחולתה של דוקטרינת שיקול הדעת העסקי אצלנו.

להמשיך לקרוא