מן הגורן ומן היקב – מתן חשבונות לנוכח התחרות בעסק והפרת חובת אמון של נושא משרה

בעניין אלנקיב נ' טבצ'ניק וטבצ'ניק נ' אלנקיב נידון תרחיש פשוט של הפרת חובת אמון גסה על ידי נושא משרה בחברה, שהתחרה ישירות בעסקיה באמצעות חברה אחרת שניהל. סעד של מתן חשבונות מתבקש בנסיבות כאלה ואכן התבקש. ואולם, טיעון קלוקל וניתוח לא מיטבי בשתי הערכאות שנדרשו לבקשה הניבו כמה נקודות של אור וצל, שעליהן נעמוד הפעם.

אילון, תעשה לי מחיר! – כיצד לאיין הפרת חובת אמון בחברה בהגינות מלאה

פסק דין בעניין Tesla Motors, Inc מסיים את ההתדיינות בערכאה קמא בפרשה אשר במרכזה ניצבת דמותו הססגונית של אילון מאסק, בעל השליטה, דירקטור ו"טכנו-קינג" של חברת טסלה. חרף קיומה של תשתית עובדתית שלא נסתרה, כי הלה פעל בניגוד עניינים והשפיע על דירקטורים בחברה בקשר לרכישת חברה אחרת, קבע סגן-הצ'נסלור סלייטס שהוא לא הפר את חובת האמון שלו. זאת, מכיוון שהמחיר שטסלה שילמה עמד בתקן "המחמיר" של הגינות מלאה. נקודתנו עומדת על יסוד זה של פסק הדין בהקשר הישראלי של "הגינות מלאה" בדיני החברות שלנו.

הרועץ המשפטי – אחריות עורך דין המעורב בהפרת חובת אמון של הדירקטוריון

נקודתנו חוזרת לתרחיש שעסקנו בו אך לאחרונה, ובו דירקטורים מחליטים להקצות מניות בחברה, כאשר לכך נלווית תכלית זרה – להשפיע על הרכב האספה הכללית ועל זהות בעלי השליטה בחברה. בפרשת TMO Renewables Ltd v. Yeo צורף לדירקטורים הנתבעים גם עורך הדין של החברה, שסיפק לדירקטוריון ייעוץ משפטי לביצוע המהלך, ובו נעסוק בקצרה הפעם.

כמו אגל טל זוהר – נקודות לאחריותם של דירקטור ובעל שליטה בחלוקה

בעניין סאני תקשורת סלולרית בע"מ נ' בן דב דחה סגן-הנשיא כבוב תביעה שהגיש בעל התפקיד בהסדר נושים של החברה נגד הדירקטורים שלה, ובראשם אילן בן דב, שהיה גם בעל השליטה בה. במוקד הדיון עמדו שלוש חלוקות דיבידנדים, שנטען כי היו חלוקות אסורות שבוצעו ברשלנות ותוך הפרת חובת ההגינות. רשימה זו מצביעה על נקודות מוקשות בתבניות האחריות שפסק הדין מתאר ביחס להפרת חובות הדירקטורים ובעל השליטה בקשר לחלוקה.

משענת קנה רצוץ – כלום רשאי הדירקטוריון להסתמך על ייעוץ מקצועי נגוע?

בעניין רבוע כחול נדל"ן בע"מ נ' שחר (מס' 23) דחה השופט אלטוביה בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד דירקטורים, נושאי משרה ויועצים משפטיים בחברות בקבוצת אלון ריבוע כחול. במוקד הסכסוך נמצאת הטענה, כי בהיותו בעל שליטה בחברות הקבוצה סיפק להן שרגא בירן שירותים משפטיים תמורת יותר מ-30 מיליון ש"ח, מבלי שהדבר אושר כדין. מאז התחלפו בעל השליטה ומרבית הדירקטורים, ואלה דחו את הדרישה לתבוע. רשימה זו נדרשת לטענות המבקש, שהדירקטורים היו נתונים להשפעה חיצונית וכי משרד בירן השתתף כיועץ משפטי בישיבות הדירקטוריון שדנו בבקשות גילוי המסמכים והאישור.

אל תתנני בנפש צרי – חובת ההגינות במכירת שליטה וכלל שיקול הדעת העסקי

בפסק ברדיצ'ב נ' פויכטונגר דחה בית המשפט העליון תביעה נגד בעל שליטה בחברה, שמכר אותה לקבוצה אשר הביאה אותה לקריסה, בקובעו כי הלה לא הפר בכך את חובת ההגינות שלו לחברה. ברשימה קודמת עמדנו על קווי מתאר של החובה הכללית החדשה ועל כמה השלכות שלה. הרשימה הנוכחית בוחנת את כלל האחריות החדש שנקבע ביחס למכירת שליטה חובלת, ומצביעה על היבטים מסויימים בו הראויים לעיון נוסף.

יש מקום לשניים על עמוד החשמל – חילוט פלילי וסעד אזרחי בגין כספי שוחד

בפסק דין חברת החשמל לישראל בע"מ נ' כהן (מס' 242) נידון אחד מספיחיה של מסכת השוחד הגדולה בחברת החשמל, שעודנה מתנהלת בבתי המשפט. חברת סימנס העבירה כספים לתשלום שוחד לבעלי תפקיד בחברה, וחלקם הגיעו לידי דן כהן, שכיהן בה כדירקטור. הוא הורשע לפי הסדר טיעון, ובגדר גזר הדין חולט חלק מהשוחד שקיבל. כעת תובעת אותו החברה בגין מלוא סכום השוחד. כהן שלח הודעת צד ג' נגד המדינה ביחס לסכום שחולט, אולם סגן הנשיא שינמן פסק כי יש לסלק את ההודעה על הסף. רשימה זו דנה בהיבטים של דיני האמונאות החלים על המקרה, ובוחנת אם יש בהם כדי לשנות את התוצאה.

מעורבות חברתית – אחריות של דירקטור וחברה בגין מעורבותה בהפרת חובות אמונאות של דירקטורים בחברה אחרת שנתפסה בהעלמת מס

לאחרונה דווח בעיתונות על פשרה מתרקמת בבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בבנק הפועלים בקשר לפרשה מסועפת של העלמת מס באוסטרליה, שהוא ובנק דיסקונט הסתבכו בה שלא בטובתם. זו הזדמנות נאה לעסוק בפסק הדין בערעור באוסטרליה בעניין BCI Finances Pty Limited (in liq) v. Binetter, שבו נידונו הפרת חובות האמונאות של נושאי משרה בחברות שהעלימו מס ואחריותן של חברות נוספות שסייעו להן בכך – שני היבטים שיש להם השלכה גם לדין הישראלי.

אלף קוני למל – הליך מעין-נגזר לחילוט פלילי ונפקותו לאכיפה אזרחית של טוהר המידות

בעניין מדינת ישראל נ' הירשמן גזר השופט וינוגרד את דינם של המורשעים בפרשת הונאה עצומת מימדים, שבה עמותות של קהילה חרדית קיבלו מהמדינה במירמה לפחות 24 מיליון ש"ח בגין לפחות אלף תלמידים פיקטיביים. גזר הדין כולל צו לכמה עיריות לחילוט מבנים שהעמותות הקימו על מקרקעין שלהן, וכן צו משלים לחילוט בידי המדינה, כגיבוי למקרה שהצו הבסיסי ייכשל. נקודתנו עוסקת בצעד הזה, שעשויה להיות בו הבטחה לגבי סעדים אזרחיים נגד אמונאים מפרים ועוזריהם בשלטון המקומי.

אי המטמון – תביעת חשבונות מבעל שליטה ודירקטור בחברה פרטית זרה

בפרשת סאדק נ' הורביץ חברו שלושה יזמים להקים קרן גידור באמצעות חברות שהקימו באיי הים. כחלוף כמה שנים של שגשוג וגם קשיים גילה התובע, שהיה "המשקיע הפסיבי", שהספינה הפליגה בלעדיו. את עלבונו תירגם לתביעה למתן חשבונות נגד מי שהיה בעל מניות עיקרי, דירקטור והרוח החיה במיזם. כך נדרש בית המשפט לשאלות מעניינות באשר לדין החל, התנאים למתן חשבונות ויסודות העילה הנדרשים לכך כלפי בעל מניות ודירקטור, ובהן נעסוק הפעם, לצד כמה תקלות בהתדיינות שפגמו כנראה בתוצאה.