תגית: עובד ציבור

ארץ קטנה עם שפם – עניין אישי של חוקר מטעם רשות תכנון

בעניין הוועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור נ' קיבוץ אושה הפך בית המשפט העליון קביעה בערכאה קמא, כי יש לפסול חוקר שמינה ראש הותמ"ל בשל חשש סביר מניגוד עניינים. השופט פוגלמן קבע, כי למינהל התכנון ולותמ"ל אין אינטרס באישור תכנית כפי שהופקדה, וכי לחוקר שנפסל לא היה עניין נוגד לנוכח הליך הבחירה ומצאי החוקרים המצומצם. רשימה זו בוחנת עד כמה מנגנון בחירת החוקר אכן מפיג כל חשש ממשי מניגוד עניינים או שמא יש בו כדי לגרום "אי נוחות" המחייבת מנגנון אחר.

להמשיך לקרוא

אנא בכוח – ניגוד עניינים פוטנציאלי במשפט הציבורי והפרטי

בעניין קיבוץ אושה נ' הועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור פסלה השופטת למלשטרייך-לטר חוקר שמינה ראש הותמ"ל לדון בהתנגדויות להכרזה על שטחים חקלאיים כמתחם מועדף לדיור. זאת בשל חשש סביר מעניין אישי ממוני של החוקר, ותוך העדפת מבחן זה על פני בחינה של אפשרות ממשית לניגוד. לנוכח דיווח על כוונת המדינה לערער על פסק הדין, נדרשת נקודתנו לניגוד עניינים בכוח לא רק במשפט הציבורי אלא גם במשפט הפרטי – סוגייה שבה נוצרו בפסיקה בקיעים תמוהים בין הקשרים תאגידיים לכלל הדין.

להמשיך לקרוא

יש מקום לשניים על עמוד החשמל – חילוט פלילי וסעד אזרחי בגין כספי שוחד

בפסק דין חברת החשמל לישראל בע"מ נ' כהן (מס' 242) נידון אחד מספיחיה של מסכת השוחד הגדולה בחברת החשמל, שעודנה מתנהלת בבתי המשפט. חברת סימנס העבירה כספים לתשלום שוחד לבעלי תפקיד בחברה, וחלקם הגיעו לידי דן כהן, שכיהן בה כדירקטור. הוא הורשע לפי הסדר טיעון, ובגדר גזר הדין חולט חלק מהשוחד שקיבל. כעת תובעת אותו החברה בגין מלוא סכום השוחד. כהן שלח הודעת צד ג' נגד המדינה ביחס לסכום שחולט, אולם סגן הנשיא שינמן פסק כי יש לסלק את ההודעה על הסף. רשימה זו דנה בהיבטים של דיני האמונאות החלים על המקרה, ובוחנת אם יש בהם כדי לשנות את התוצאה.

להמשיך לקרוא

אלף קוני למל – הליך מעין-נגזר לחילוט פלילי ונפקותו לאכיפה אזרחית של טוהר המידות

בעניין מדינת ישראל נ' הירשמן גזר השופט וינוגרד את דינם של המורשעים בפרשת הונאה עצומת מימדים, שבה עמותות של קהילה חרדית קיבלו מהמדינה במירמה לפחות 24 מיליון ש"ח בגין לפחות אלף תלמידים פיקטיביים. גזר הדין כולל צו לכמה עיריות לחילוט מבנים שהעמותות הקימו על מקרקעין שלהן, וכן צו משלים לחילוט בידי המדינה, כגיבוי למקרה שהצו הבסיסי ייכשל. נקודתנו עוסקת בצעד הזה, שעשויה להיות בו הבטחה לגבי סעדים אזרחיים נגד אמונאים מפרים ועוזריהם בשלטון המקומי.

להמשיך לקרוא

אמריקן איידול – "בחינה מוגברת" של פעולה עסקית הנגועה בעניין אישי כשיקול זר

בעניין Payne נ' Collinson הוציאה השופטת רונן צו מניעה זמני נגד הקצאת מניות בחברה, משקבעה כי עניין אישי של הדירקטורים היה שיקול עיקרי ודומיננטי בהחלטה על ביצוע ההשקעה. לפיכך העבירה אל הדירקטורים את הנטל להוכיח את סבירות העסקה במסגרת של  "בחינה מוגברת" – נטל שלא הורם במידה הנדרשת. ההחלטה מעלה על הפרק שתי סוגיות חשובות. האחת נוגעת להפעלת שיקול דעת אמונאי לנוכח שיקול זר, ובה ננקטה גישה שמרנית. הסוגיה השניה עוסקת בנפקות השפעתו של השיקול הזר, ולגביה העצים בית המשפט את מגמת הנהייה האופנתית אחר דגמים משפטיים דלאווריים במידה שהביאה אותו לתעות בדרכו.

להמשיך לקרוא

ועל כל ועדה תקצוף? – עוד על הדיפת תביעה נגזרת באמצעות ועדה עצמאית

בפסק דין כימיקלים לישראל בע"מ נ' שיירי הורה בית המשפט העליון לבית המשפט המחוזי לקבל כראיה דוח של "וועדה מיוחדת בלתי תלויה", שהוקמה לאחר הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת. לדעת השופט סולברג, "מדובר בתשתית המקצועית שעל סמכהּ קיבל הדירקטוריון החלטה שהיא החלטה רלבנטית לדיון, ושבית המשפט צריך ליתן דעתו עליה." זהו שלב נוסף בהתבססות האפשרות להדוף או לחסל תביעה נגזרת באמצעות "וועדה עצמאית", שעל השלילה שבה כבר עמדנו כמה פעמים. חרף הגודש שמנויי הנקודה חווים בימים האחרונים, והסליחה עמם, רשימה זו מצביעה על תורפה בפסק הדין שיש בה כדי לשנות את המסקנה.

להמשיך לקרוא

שלום לך דודי – מתי קרבה משפחתית יוצרת עניין אישי?

בהחלטה בעניין קוסובר נ' דוניץ דחתה השופטת קרת-מאיר בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד מי שהיו נושאי משרה ובעלי מניות בחברת אחים דוניץ בע"מ וגם בני משפחה בדרגות קרבה שונות. הבקשה נסבה סביב פעולות בחברה שהם היו צד להן, ובכללן הענקת תגמולים ובונוס במסגרת תכנית תגמול חדשה וכן רכישה חוזרת של מניות החברה מידיהם. כדי להכריע בכמה מחלוקות נדרש בית המשפט לשאלה אם קרבה משפחתית של צאצאי אח או אחות (אחיינים), שאינה מנויה בהגדרת "קרוב" בסעיף 1 לחוק החברות, עשויה בכל זאת לבסס עניין אישי. רשימה זו בוחנת את ההחלטה ומציעה ניתוח חלופי לשאלה זו, שיש לה השלכות מעשיות ניכרות.

להמשיך לקרוא

נאמנים פצעי אוהב – ניגוד עניינים, תום לב ושיקולים זרים בהפרת חובת אמון

בבג"ץ זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית קבע בית המשפט העליון, כי הממונה על הרכוש הנטוש באיו"ש חב חובת אמון לבעלי מקרקעין נטושים, שאותם הוא מחזיק בבעלותו לטובתם, בדומה לנאמן. הלה נקט צעדים נמרצים במיוחד לבניית בתי מגורים עבור מתיישבי עמונה, אך נפסק כי הוא לא הפר בכך את חובת האמון שלו לבעלים הנפקדים. לאחר שרשימה קודמת עמדה על חידוש הלכה חשוב בקביעת חובת אמון, רשימה זו מצביעה על קשיים בניתוח ההפרה לנוכח השיקולים הזרים שהדריכו את הממונה. סוגייה זו מתעוררת לעתים לגבי דירקטורים ועובדי ציבור הנתונים להשפעות חיצוניות, ומכאן חשיבותה העקרונית.

להמשיך לקרוא

חזרת הש"ץ – תום לב של תובע מייצג ובא כוח מייצג

היתכן אמונאי שאינו חב חובת אמון?
תשובה חיובית לכאורה לשאלה זו נתן בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים בעניין שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ. שם הוגשו בקשות לאישור תובענה ייצוגית דומות ביסודן לכמה בתי משפט מבלי לרושמן בפנקס התובענות הייצוגיות ומבלי ליידע את  המותבים השונים על כך, ונפסק כי הדבר עולה כדי חוסר תום לב ומטיל ספק ביכולת לייצג ייצוג הולם. משכך, הבקשות נדחו. הגם שהתוצאה נראית נכונה, עקרונות וכללים במשפט הפרטי שלנו ומקורות המשפט המשווה שבית המשפט פנה אליהם מצביעים על קשיים ניכרים בפסק הדין.

להמשיך לקרוא

צדקה לפניה תהלך – ניתוב תרומה לעמותת חסד כעניין אישי וחובת אמון של בעל מניות

פסק דין אנגלי שניתן בימים אלה נוגע בשתי שאלות מעניינות, שיש להן השלכות רחבות יותר בכמה הקשרים בישראל. במסגרת הסדר גירושין נדרשו בני הזוג להחליט על גורלה של חברת צדקה שהקימו, אשר החזיקה הון ניכר. בין היתר התעוררה השאלה אם העברת תרומה מהחברה לחברת צדקה אחרת עם פרישת האישה מכהונתה כדירקטורית נגועה בעניין אישי, וטעונה לפיכך אישור מיוחד. שנית, ומשכך, האם הצבעה באסיפה הכללית על אישור הפעולה כפופה לחובת אמון, בניגוד לחופש ההצבעה שיש לבעלי מניות בדרך כלל.

להמשיך לקרוא