תגית: עורך דין

משענת קנה רצוץ – כלום רשאי הדירקטוריון להסתמך על ייעוץ מקצועי נגוע?

בעניין רבוע כחול נדל"ן בע"מ נ' שחר (מס' 23) דחה השופט אלטוביה בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד דירקטורים, נושאי משרה ויועצים משפטיים בחברות בקבוצת אלון ריבוע כחול. במוקד הסכסוך נמצאת הטענה, כי בהיותו בעל שליטה בחברות הקבוצה סיפק להן שרגא בירן שירותים משפטיים תמורת יותר מ-30 מיליון ש"ח, מבלי שהדבר אושר כדין. מאז התחלפו בעל השליטה ומרבית הדירקטורים, ואלה דחו את הדרישה לתבוע. רשימה זו נדרשת לטענות המבקש, שהדירקטורים היו נתונים להשפעה חיצונית וכי משרד בירן השתתף כיועץ משפטי בישיבות הדירקטוריון שדנו בבקשות גילוי המסמכים והאישור.

להמשיך לקרוא

תום לב זה לחלשים – האם יש חובות אמונאות במשא ומתן לקראת הסכם עורך דין-לקוח?

כל דרדק משפטי יודע לומר, שבמשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, ולהוסיף לכך שעקרון תום הלב קובע תקן התנהגות תובעני פחות מעקרון הנאמנות ביחסי אמונאות – "אדם" ולא "מלאך". אך מהו תקן ההתנהגות הנדרש במשא ומתן לקראת כינון יחסי אמונאות? בפרשת Rahme v. Benjamin & Khoury Pty Ltd נקבע לאחרונה, שמשרד עורכי דין הפר חובות אמונאות כבר בשלב המשא ומתן, כאשר נמנע מלתת ללקוחה עתידית גילוי מלא על עניין ממוני שהיה לו בהתקשרות. רשימה זו בוחנת האם הלכה זו חלה בדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

משרתם של כל האדונים – עורך דין המייצג שני צדדים ועניין אישי של בעל שליטה

פסק דין לייבוביץ נ' יורש מצטרף לפסקי דין מן העת האחרונה שבהם הפגין בית המשפט העליון סובלנות לגבי עורכי דין, שהתנהלותם נראתה כמאתגרת את חובת האמון שלהם. הפעם דובר במסכת רחבה יותר. הדירקטוריון של חברה ציבורית נדרש להחליט על ההליך הנאות לאישור עסקה לנוכח אפשרות של עניין אישי בעסקה לבעל השליטה בחברה, ולשם כך הסתמך על חוות דעתו של עורך דין שייצג את החברה ואת הצד השני. רשימה זו מצביעה על נקודות בפסק הדין שנותרו מעורפלות ועל קשיים שהדבר יוצר, במיוחד לגבי דירקטורים.

להמשיך לקרוא

חזרת הש"ץ – תום לב של תובע מייצג ובא כוח מייצג

היתכן אמונאי שאינו חב חובת אמון?
תשובה חיובית לכאורה לשאלה זו נתן בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים בעניין שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ. שם הוגשו בקשות לאישור תובענה ייצוגית דומות ביסודן לכמה בתי משפט מבלי לרושמן בפנקס התובענות הייצוגיות ומבלי ליידע את  המותבים השונים על כך, ונפסק כי הדבר עולה כדי חוסר תום לב ומטיל ספק ביכולת לייצג ייצוג הולם. משכך, הבקשות נדחו. הגם שהתוצאה נראית נכונה, עקרונות וכללים במשפט הפרטי שלנו ומקורות המשפט המשווה שבית המשפט פנה אליהם מצביעים על קשיים ניכרים בפסק הדין.

להמשיך לקרוא

אנחת האדמה – כלום יש פסול בענין אישי של עורך דין ונאמן?

בפרשת שגב נ' קדמת עדן בע"מ נדרש בית המשפט העליון למחלוקת סבוכה בין שותפים למיזם נדל"ן. קבוצת יזמים נעזרה בעו"ד שגב לקידום המיזם, שבו היה לו חלק כשותף בנוסף לשירותו כעורך דין וכנאמן שלהם. במסגרת זו הוא נמנע מלדווח לרשויות המס במועד על נאמנויות ביניהם והדבר גרר כפל מס. בית המשפט אישר את אחריותו של שגב לנזק מחמת התרשלות ואת הפחתתה מחמת אשם תורם של השותפים, אולם הטיל ספק בהפרת חובת אמון בנסיבות המקרה. רשימה זו מצביעה על כמה נקודות חולשה בדיונו בסוגיה.

להמשיך לקרוא

הנשר והכריש – נושא משרה המקבל תשלום מבעל השליטה: הסעדים

רשימה זו ממשיכה את הדיון בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ, שבה נקבע כי אסור לבעל שליטה לשלם לנושא משרה תשלום המסכל את מדיניות התגמול בחברה ואת מערך התמריצים של נושאי המשרה. תשלום זה, בדומה לתשלום שוחד, גרם לנושאי המשרה להיות שרויים בניגוד ענינים וכך להפר את חובת האמון שלהם. לאחר שרשימה קודמת עסקה בבסיס להטלת האחריות על נושאי המשרה ובעל השליטה, רשימה זו מתמקדת בסעדים הרלוונטיים ובמרכזם השבה בעשיית עושר ולא במשפט וחשבון בדיני אמונאות.

להמשיך לקרוא