אופסייד סטורי – מדוע לא תוכר תביעה נגזרת בעמותה?

בפסק דין מאירי נ' התאחדות לכדורגל בישראל דחתה השופטת רונן בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם ההתאחדות לכדורגל נגד יו"ר ההתאחדות לשעבר, אבי לוזון, ובכירים נוספים בה בטענה כי גרמו להתאחדות להעביר לקבוצות כדורגל כספים מעבר ליכולתה הכספית. זאת, בנימוק שלא ניתן להגיש תביעה נגזרת בשם עמותה לנוכח פרשנות של חוק העמותות, שאינו מסדיר תביעה נגזרת, ואופייה של ההתאחדות כגוף בעל מאפיינים ציבוריים. רשימה זו עומדת על נקודות קושי בפסק הדין, המציעות כי תביעה נגזרת בעמותה קיימת בדין הישראלי כעניין הכרחי, למעשה.

אין עבודה לזולתו – אימתי בעל מניות יהיה אמונאי החב חובת אמון

בעניין Lehtimäki v. Cooper קבע בית המשפט העליון באנגליה כי בעל מניות בחברה שפעלה כתאגיד צדקה הוא אמונאי החב חובת אמון, ומשכך, בית המשפט מוסמך להורות לו כיצד לפעול. לבסיס המשפטי לקביעה זו יש השלכות מעניינות לדין הישראלי – ביחס לזיהוי יחסי אמונאות, ביחס לחברות לתועלת הציבור וגם ביחס לבעלי שליטה – ובהן נעסוק הפעם.

רב מעללים – תביעה בעשיית עושר לעומת תביעת חשבון בגין הפרת חובת אמון

בעניין חברה קדישא גחש"א ראשון לציון נ' ברויאר נתבע מנכ"ל העמותה, הרב יוסף ברויאר, על מעשים חמורים של הוצאת כספים מהעמותה שלא כדין, העברות כספים למוסדות פיקטיביים, זיוף מסמכים ועוד כהנה וכהנה. המנהל המיוחד תבע השבה בגין הפרת חובת אמון, עשיית עושר ולא במשפט וגזל. בית המשפט אישר את מרבית העילות, והעמיד את חבותו של כבוד הרב לעמותה על כ-10.3 מיליון ש"ח. נקודתנו בוחנת מה הייתה יכולה להיות חבותו אילו נטענה ונידונה כדבעי בתביעת חשבון בדיני אמונאות.

צדיק גוזר – תביעה נגזרת בשם עמותה, ושוב "וועדה בלתי תלויה"

צדיק גוזר ובית המשפט מקיים. כך אירע בסייעתא דשמיא גדולה בעניין שוקרון נ' אברג'ל, שבו הגיש חבר עמותת בית כנסת בקשה לאישור תביעה נגזרת בגין מעילה בכספי העמותה וחלוקת כספים שלא כדין. השופטת לוין אישרה את הבקשה, ובכך איתגרה מעט פסיקה של בית המשפט העליון אך פתחה פתח תקווה להתפתחויות חיוביות נוספות. לעומתה, השופטת רונן בעניין מאירי נ' התאחדות לכדורגל בישראל הדפה את הכדור אל מחוץ לאולם באמצעות "וועדה בלתי תלויה", ובכך עוררה תהיות ישנות וחדשות.

צדקה לפניה תהלך – ניתוב תרומה לעמותת חסד כעניין אישי וחובת אמון של בעל מניות

פסק דין אנגלי שניתן בימים אלה נוגע בשתי שאלות מעניינות, שיש להן השלכות רחבות יותר בכמה הקשרים בישראל. במסגרת הסדר גירושין נדרשו בני הזוג להחליט על גורלה של חברת צדקה שהקימו, אשר החזיקה הון ניכר. בין היתר התעוררה השאלה אם העברת תרומה מהחברה לחברת צדקה אחרת עם פרישת האישה מכהונתה כדירקטורית נגועה בעניין אישי, וטעונה לפיכך אישור מיוחד. שנית, ומשכך, האם הצבעה באסיפה הכללית על אישור הפעולה כפופה לחובת אמון, בניגוד לחופש ההצבעה שיש לבעלי מניות בדרך כלל.