תגית: עניין אישי

צדקה לפניו תהלך – ניתוב תרומה לעמותת חסד כעניין אישי וחובת אמון של בעל מניות

פסק דין אנגלי שניתן בימים אלה נוגע בשתי שאלות מעניינות, שיש להן השלכות רחבות יותר בכמה הקשרים בישראל. במסגרת הסדר גירושין נדרשו בני הזוג להחליט על גורלה של חברת צדקה שהקימו, אשר החזיקה הון ניכר. בין היתר התעוררה השאלה אם העברת תרומה מהחברה לחברת צדקה אחרת עם פרישת האישה מכהונתה כדירקטורית נגועה בעניין אישי, וטעונה לפיכך אישור מיוחד. שנית, ומשכך, האם הצבעה באסיפה הכללית על אישור הפעולה כפופה לחובת אמון, בניגוד לחופש ההצבעה שיש לבעלי מניות בדרך כלל.

להמשיך לקרוא

אנחת האדמה – כלום יש פסול בענין אישי של עורך דין ונאמן?

בפרשת שגב נ' קדמת עדן בע"מ נדרש בית המשפט העליון למחלוקת סבוכה בין שותפים למיזם נדל"ן. קבוצת יזמים נעזרה בעו"ד שגב לקידום המיזם, שבו היה לו חלק כשותף בנוסף לשירותו כעורך דין וכנאמן שלהם. במסגרת זו הוא נמנע מלדווח לרשויות המס במועד על נאמנויות ביניהם והדבר גרר כפל מס. בית המשפט אישר את אחריותו של שגב לנזק מחמת התרשלות ואת הפחתתה מחמת אשם תורם של השותפים, אולם הטיל ספק בהפרת חובת אמון בנסיבות המקרה. רשימה זו מצביעה על כמה נקודות חולשה בדיונו בסוגיה.

להמשיך לקרוא

פשר הקשר – מה בין קשר אישי לענין אישי?

בענין חורב נ' י.ו.א.ל. ירושלים אויל אקספלוריישין בע"מ נידונה בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בחברת יואל בטענה כי הקצאת אופציות למזכירת החברה מיד לאחר גילוי מאגר גז טבעי בקידוח תמר היתה נגועה בענין אישי של יעקב (קובי) מימון. בהליך ביניים בתיק התבקשה הוספת ראיות מתוך הליך פירוד בין מימון לבין ידועתו בציבור לשעבר. בהחלטה קצרה נוגע בית המשפט בטיב הקשר היכול לעלות לכלל ענין אחר המנגע אמונאי, ובו נתמקד הפעם.

להמשיך לקרוא

סדר לי ת'בחור – טובת הנאה לקרוב משפחה כענין אישי מנגע

היותה של טובת הנאה לקרוב משפחה של אמונאי משום ענין אישי אסור שלו עצמו היא בגדר פשיטא. אף על פי כן, בעניין מדינת ישראל נ' בר החליט השופט גורפינקל לזכות את ראש עירית רמת-גן לשעבר, צבי בר, מאישום בעבירת מרמה והפרת אמונים לגבי נסיבות כאלה ממש. רשומה זו מצביעה על קשיים בהחלטה מנקודת המבט של דיני אמונאות.

במסגרת האישום המדובר פנה בר לאחד ארביב בבקשה שימצא לבנו יואב עבודה באחת החברות שבבעלותו, ביודעו כי לארביב יש עניין עסקי כיזם בעיר וצורך בתמיכתו של בר. הבן, שהיה חסר ניסיון, הועסק במשך כמה חודשים בשכר רגיל מבלי שבר ייתן לכך גילוי. השופט גורפינקל קבע: להמשיך לקרוא

אז תגיד חיובי – עוד קו לדמות העניין הנוגד של אמונאי

זיהויו של עניין נוגד שעלול להשפיע על אמונאי ולנגע אותו מעסיק את בתי המשפט לא מעט. בדרך להכרעה נכונה בסיבוב נוסף בהתכתשות בין אמיר אדלר לבין שי לבנת (כאן; ראו גם כאן) נוצר בילבול יוצא דופן של היוצרות, אשר מטשטש את דמותו של העניין הנוגד הזה.

אדם הפועל כאמונאי, בין אם דרך קבע ובין אם אד הוק, נדרש לשוות לנגדו תמיד את עניינו של הנהנה ואותו בלבד. כל עניין אחר שעלול לנגע את ניקיון הדעת של האמונאי טעון גילוי מלא והסכמה תקפה של הנהנה, שאם לא כן הוא משבית את האמונאי.

 בשנים האחרונות התפתחה בפסיקה הבחנה בין עניין "רגיל" או "חיובי" לבין עניין "שלילי". לצד העניין האישי הקלאסי, שבגדרו עשויה לצמוח טובת הנאה לאמונאי עצמו או לצד שלישי היקר ללבבו, איפיינו בתי המשפט עניין אישי "שלילי" של בעל-מניות – דהיינו, הניעה להצביע נגד אישור עסקה של החברה עם בעל-עניין אחר (בדרך כלל בעל השליטה), הנגוע בהכרח בעניין אישי, מחמת טרוניה כלפי אותו בעל-עניין. הקביעה מיהו בעל עניין שלילי משבית מסוג זה נתונה לבית המשפט, מכיוון שבעל-העניין האחר נגוע מלכתחילה. (ראו פרשות תדביק, גולדפון, נפקו סטאר ו-כמיפל.) להמשיך לקרוא