תגית: עניין אישי

ארץ קטנה עם שפם – עניין אישי של חוקר מטעם רשות תכנון

בעניין הוועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור נ' קיבוץ אושה הפך בית המשפט העליון קביעה בערכאה קמא, כי יש לפסול חוקר שמינה ראש הותמ"ל בשל חשש סביר מניגוד עניינים. השופט פוגלמן קבע, כי למינהל התכנון ולותמ"ל אין אינטרס באישור תכנית כפי שהופקדה, וכי לחוקר שנפסל לא היה עניין נוגד לנוכח הליך הבחירה ומצאי החוקרים המצומצם. רשימה זו בוחנת עד כמה מנגנון בחירת החוקר אכן מפיג כל חשש ממשי מניגוד עניינים או שמא יש בו כדי לגרום "אי נוחות" המחייבת מנגנון אחר.

להמשיך לקרוא

ניצחו מצוקים – גילוי מסמכים כללי בבקשה לאישור תביעה נגזרת

בעניין צוק נ' אורט ישראל (חל"צ) נידונה בקשה לצו גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת, שהוגשה בטענה להפרת חובת אמון בחברת אורט ישראל. לצד דיון בבקשות ספציפיות לגילוי מסמכים ועיון בהם, נעתרה השופטת רונן לבקשה לתצהיר גילוי מסמכים כללי. בכך יש כדי לחזק משמעותית את כלי הגילוי העומדים לרשות תובע נגזר, במיוחד בעילה אמונאית. רשימה זו מציעה הערות ראשונות ביחס להשלכות אפשריות של ההחלטה.

להמשיך לקרוא

אנא בכוח – ניגוד עניינים פוטנציאלי במשפט הציבורי והפרטי

בעניין קיבוץ אושה נ' הועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור פסלה השופטת למלשטרייך-לטר חוקר שמינה ראש הותמ"ל לדון בהתנגדויות להכרזה על שטחים חקלאיים כמתחם מועדף לדיור. זאת בשל חשש סביר מעניין אישי ממוני של החוקר, ותוך העדפת מבחן זה על פני בחינה של אפשרות ממשית לניגוד. לנוכח דיווח על כוונת המדינה לערער על פסק הדין, נדרשת נקודתנו לניגוד עניינים בכוח לא רק במשפט הציבורי אלא גם במשפט הפרטי – סוגייה שבה נוצרו בפסיקה בקיעים תמוהים בין הקשרים תאגידיים לכלל הדין.

להמשיך לקרוא

הכובען המטורף – כיצד להתמודד עם מיעוט עיקש בחברה ציבורית

בעניין גו.די.אם. השקעות בע"מ נ' ברטל ביקשה חברה ציבורית קטנה על סף רשימת השימור למנות כונס נכסים למניותיהם של בעלי מניות מהציבור, אשר חסמו מינוי של דח"ץ חדש ועיכבו בכך את פעילותה. השופט צימרמן מבית משפט השלום בתל אביב דחה את הבקשה, כמתבקש, ואגב כך הוסיף הערות מעניינות בדבר אי-התאמת הסעד להתמודדות עם בעל מניות שנחשד בעניין אישי "שלילי".

להמשיך לקרוא

אהבות ושקרים – רגשות גואים וזיקות חברתיות של דירקטור בתביעה נגזרת

חברת התוכנה אורקל והיו"ר-המייסד שלה, לארי אליסון, שבים לזירה המשפטית של חובת האמון בחברה לאחר העדרות ממושכת, ומוכיחים שלא שכחו כיצד היא מופרת. בהלכת Oracle 2003 הידועה קבע סגן-הצ'נסלור סטריין, כי הטייה מבנית (structural bias) ואווירה חברתית עלולות לנגע דירקטור בחשש לסטייה מטובת החברה. רשימה זו עוסקת בהחלטה בעניין Oracle 2018, בה נדרש סגן-הצ'נסלור גלאסקוק אגב אורחא להניעות רגשיות שעלולות להעיב על תום הלב של דירקטור, ולגופו של עניין – לזיקות שעלולות להביא דירקטור לעשות שקר בנפשו כאשר יתבקש לאשר תביעה נגד דירקטור או בעל שליטה.

להמשיך לקרוא

שובר שיוויון – ניגודי עניינים בדירקטוריון חצוי

רשימה זו ממשיכה את הדיון בפסק דין חסין נ' בלובבנד. באותו מקרה החליט הדירקטוריון בחברה פרטית לתבוע את בעל השליטה בטענה שהפר את הסכם ההשקעה עמה, ולאחר מכן החליט לדחות הצעה למשוך את התביעה. אז כינס בעל השליטה אסיפה כללית, ובקולותיו היא החליטה למשוך את התביעה. לאחר שרשימה קודמת דנה בחובת ההגינות של בעל השליטה, רשימה זו מתמקדת בהתנהלות הדירקטורים, במיוחד כאשר הדירקטוריון חצוי בין שני מחנות.

להמשיך לקרוא

שלום לך דודי – מתי קרבה משפחתית יוצרת עניין אישי?

בהחלטה בעניין קוסובר נ' דוניץ דחתה השופטת קרת-מאיר בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד מי שהיו נושאי משרה ובעלי מניות בחברת אחים דוניץ בע"מ וגם בני משפחה בדרגות קרבה שונות. הבקשה נסבה סביב פעולות בחברה שהם היו צד להן, ובכללן הענקת תגמולים ובונוס במסגרת תכנית תגמול חדשה וכן רכישה חוזרת של מניות החברה מידיהם. כדי להכריע בכמה מחלוקות נדרש בית המשפט לשאלה אם קרבה משפחתית של צאצאי אח או אחות (אחיינים), שאינה מנויה בהגדרת "קרוב" בסעיף 1 לחוק החברות, עשויה בכל זאת לבסס עניין אישי. רשימה זו בוחנת את ההחלטה ומציעה ניתוח חלופי לשאלה זו, שיש לה השלכות מעשיות ניכרות.

להמשיך לקרוא

משרתם של כל האדונים – עורך דין המייצג שני צדדים ועניין אישי של בעל שליטה

פסק דין לייבוביץ נ' יורש מצטרף לפסקי דין מן העת האחרונה שבהם הפגין בית המשפט העליון סובלנות לגבי עורכי דין, שהתנהלותם נראתה כמאתגרת את חובת האמון שלהם. הפעם דובר במסכת רחבה יותר. הדירקטוריון של חברה ציבורית נדרש להחליט על ההליך הנאות לאישור עסקה לנוכח אפשרות של עניין אישי בעסקה לבעל השליטה בחברה, ולשם כך הסתמך על חוות דעתו של עורך דין שייצג את החברה ואת הצד השני. רשימה זו מצביעה על נקודות בפסק הדין שנותרו מעורפלות ועל קשיים שהדבר יוצר, במיוחד לגבי דירקטורים.

להמשיך לקרוא

צדקה לפניה תהלך – ניתוב תרומה לעמותת חסד כעניין אישי וחובת אמון של בעל מניות

פסק דין אנגלי שניתן בימים אלה נוגע בשתי שאלות מעניינות, שיש להן השלכות רחבות יותר בכמה הקשרים בישראל. במסגרת הסדר גירושין נדרשו בני הזוג להחליט על גורלה של חברת צדקה שהקימו, אשר החזיקה הון ניכר. בין היתר התעוררה השאלה אם העברת תרומה מהחברה לחברת צדקה אחרת עם פרישת האישה מכהונתה כדירקטורית נגועה בעניין אישי, וטעונה לפיכך אישור מיוחד. שנית, ומשכך, האם הצבעה באסיפה הכללית על אישור הפעולה כפופה לחובת אמון, בניגוד לחופש ההצבעה שיש לבעלי מניות בדרך כלל.

להמשיך לקרוא

אנחת האדמה – כלום יש פסול בענין אישי של עורך דין ונאמן?

בפרשת שגב נ' קדמת עדן בע"מ נדרש בית המשפט העליון למחלוקת סבוכה בין שותפים למיזם נדל"ן. קבוצת יזמים נעזרה בעו"ד שגב לקידום המיזם, שבו היה לו חלק כשותף בנוסף לשירותו כעורך דין וכנאמן שלהם. במסגרת זו הוא נמנע מלדווח לרשויות המס במועד על נאמנויות ביניהם והדבר גרר כפל מס. בית המשפט אישר את אחריותו של שגב לנזק מחמת התרשלות ואת הפחתתה מחמת אשם תורם של השותפים, אולם הטיל ספק בהפרת חובת אמון בנסיבות המקרה. רשימה זו מצביעה על כמה נקודות חולשה בדיונו בסוגיה.

להמשיך לקרוא