Livin' La Vida Loca – מחילה ומחיקה של תביעה נגזרת וכיצד לאשר עסקת בעל עניין בחברה ציבורית

בעניין אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ נ' חכמי (מס' 25, 26) הורה השופט אלטוביה על מחיקת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד אלפרד אקירוב, בעל השליטה בחברה הציבורית, הבן, ג'ורג'י אקירוב, ודירקטורים שלה ביחס לעסקה של החברה, שהיטיבה עם הבן במשך שנים מבלי שאושרה כדין. זאת, לנוכח עסקה חדשה, שנועדה להסדיר את העניין וצלחה את כל שלבי "האישור המשולש" לפי חוק החברות. רשימה זו עומדת על כמה היבטים בפרשה, שלא נטענו כנראה ולא נידונו, אולם יש להם השלכה על הדין הכללי בנושא מעבר לפרשה עצמה.

חשש אסור מן התורה – פסילה חלקית של נאמן בהסדר נושים, וקצת על "ועדה עצמאית"

בהחלטה קצרה וממצה בעניין אשפלסט מסחר ותעשיות פלסטיק 1999 בע"מ נ' הממונה על חדלות פירעון שלל השופט פרסקי את סמכותו של נאמן מוסכם בהסדר נושים מלעסוק בחקירות לצורך ניהול ההסדר. ההחלטה מספקת תזכורת נחוצה לדין בדבר נפקותו של חשש מניגוד עניינים לא רק בהקשר זה. בכך נעסוק הפעם, גם כן בקצרה.

והיה המישור לעקוב – הפרת חובת הגינות של בעל שליטה בעסקה משולבת

בפסק דין מישורים השקעות נדל"ן בע"מ נ' בלוטרייך קבע סגן-הנשיא כבוב, כי בעסקה לרכישת שליטה בחברה ציבורית הפר הנתבע, שהוא בעל שליטה ודירקטור, את חובות ההגינות והאמון שלו, בהתאמה. זהו מקרה ראשון מסוג זה לאחר שנפסקה הלכת ברדיצ'ב נ' פויכטונגר, אלא שלנוכח טיעון חלקי ודיון חלקי, נותר תוכנה של חובת ההגינות סתום כבעבר, אם לא יותר מכך.

ארץ קטנה עם שפם – עניין אישי של חוקר מטעם רשות תכנון

בעניין הוועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור נ' קיבוץ אושה הפך בית המשפט העליון קביעה בערכאה קמא, כי יש לפסול חוקר שמינה ראש הותמ"ל בשל חשש סביר מניגוד עניינים. השופט פוגלמן קבע, כי למינהל התכנון ולותמ"ל אין אינטרס באישור תכנית כפי שהופקדה, וכי לחוקר שנפסל לא היה עניין נוגד לנוכח הליך הבחירה ומצאי החוקרים המצומצם. רשימה זו בוחנת עד כמה מנגנון בחירת החוקר אכן מפיג כל חשש ממשי מניגוד עניינים או שמא יש בו כדי לגרום "אי נוחות" המחייבת מנגנון אחר.

ניצחו מצוקים – גילוי מסמכים כללי בבקשה לאישור תביעה נגזרת

בעניין צוק נ' אורט ישראל (חל"צ) נידונה בקשה לצו גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת, שהוגשה בטענה להפרת חובת אמון בחברת אורט ישראל. לצד דיון בבקשות ספציפיות לגילוי מסמכים ועיון בהם, נעתרה השופטת רונן לבקשה לתצהיר גילוי מסמכים כללי. בכך יש כדי לחזק משמעותית את כלי הגילוי העומדים לרשות תובע נגזר, במיוחד בעילה אמונאית. רשימה זו מציעה הערות ראשונות ביחס להשלכות אפשריות של ההחלטה.

אנא בכוח – ניגוד עניינים פוטנציאלי במשפט הציבורי והפרטי

בעניין קיבוץ אושה נ' הועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור פסלה השופטת למלשטרייך-לטר חוקר שמינה ראש הותמ"ל לדון בהתנגדויות להכרזה על שטחים חקלאיים כמתחם מועדף לדיור. זאת בשל חשש סביר מעניין אישי ממוני של החוקר, ותוך העדפת מבחן זה על פני בחינה של אפשרות ממשית לניגוד. לנוכח דיווח על כוונת המדינה לערער על פסק הדין, נדרשת נקודתנו לניגוד עניינים בכוח לא רק במשפט הציבורי אלא גם במשפט הפרטי – סוגייה שבה נוצרו בפסיקה בקיעים תמוהים בין הקשרים תאגידיים לכלל הדין.

הכובען המטורף – כיצד להתמודד עם מיעוט עיקש בחברה ציבורית

בעניין גו.די.אם. השקעות בע"מ נ' ברטל ביקשה חברה ציבורית קטנה על סף רשימת השימור למנות כונס נכסים למניותיהם של בעלי מניות מהציבור, אשר חסמו מינוי של דח"ץ חדש ועיכבו בכך את פעילותה. השופט צימרמן מבית משפט השלום בתל אביב דחה את הבקשה, כמתבקש, ואגב כך הוסיף הערות מעניינות בדבר אי-התאמת הסעד להתמודדות עם בעל מניות שנחשד בעניין אישי "שלילי".

אהבות ושקרים – רגשות גואים וזיקות חברתיות של דירקטור בתביעה נגזרת

חברת התוכנה אורקל והיו"ר-המייסד שלה, לארי אליסון, שבים לזירה המשפטית של חובת האמון בחברה לאחר העדרות ממושכת, ומוכיחים שלא שכחו כיצד היא מופרת. בהלכת Oracle 2003 הידועה קבע סגן-הצ'נסלור סטריין, כי הטייה מבנית (structural bias) ואווירה חברתית עלולות לנגע דירקטור בחשש לסטייה מטובת החברה. רשימה זו עוסקת בהחלטה בעניין Oracle 2018, בה נדרש סגן-הצ'נסלור גלאסקוק אגב אורחא להניעות רגשיות שעלולות להעיב על תום הלב של דירקטור, ולגופו של עניין – לזיקות שעלולות להביא דירקטור לעשות שקר בנפשו כאשר יתבקש לאשר תביעה נגד דירקטור או בעל שליטה.

שובר שיוויון – ניגודי עניינים בדירקטוריון חצוי

רשימה זו ממשיכה את הדיון בפסק דין חסין נ' בלובבנד. באותו מקרה החליט הדירקטוריון בחברה פרטית לתבוע את בעל השליטה בטענה שהפר את הסכם ההשקעה עמה, ולאחר מכן החליט לדחות הצעה למשוך את התביעה. אז כינס בעל השליטה אסיפה כללית, ובקולותיו היא החליטה למשוך את התביעה. לאחר שרשימה קודמת דנה בחובת ההגינות של בעל השליטה, רשימה זו מתמקדת בהתנהלות הדירקטורים, במיוחד כאשר הדירקטוריון חצוי בין שני מחנות.

שלום לך דודי – מתי קרבה משפחתית יוצרת עניין אישי?

בהחלטה בעניין קוסובר נ' דוניץ דחתה השופטת קרת-מאיר בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד מי שהיו נושאי משרה ובעלי מניות בחברת אחים דוניץ בע"מ וגם בני משפחה בדרגות קרבה שונות. הבקשה נסבה סביב פעולות בחברה שהם היו צד להן, ובכללן הענקת תגמולים ובונוס במסגרת תכנית תגמול חדשה וכן רכישה חוזרת של מניות החברה מידיהם. כדי להכריע בכמה מחלוקות נדרש בית המשפט לשאלה אם קרבה משפחתית של צאצאי אח או אחות (אחיינים), שאינה מנויה בהגדרת "קרוב" בסעיף 1 לחוק החברות, עשויה בכל זאת לבסס עניין אישי. רשימה זו בוחנת את ההחלטה ומציעה ניתוח חלופי לשאלה זו, שיש לה השלכות מעשיות ניכרות.