תגית: עשיית עושר ולא במשפט

פשטידה אמריקאית – "בחינה מוגברת", "העברת הנטל" ומהות האמונאות

בבקשות לאישור תביעה נגזרת בפרשת ורדניקוב נ' אלוביץ' התרעמו המבקשים על מדיניות הדירקטוריון של חברת בזק בנושא מבנה ההון של החברה, ובפרט על יישומם של כמה צעדים נמרצים להעלאת המינוף שלה. זאת, על רקע רכישת השליטה בחברה בעסקה ממונפת על ידי שאול אלוביץ'. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, כמתבקש בנסיבות הענין. רשימה זו מתמקדת בחלקים של פסק הדין שניתן לראותם כהלכת הפסק, ודנה בכמה קביעות רעועות המצריכות תיקון לגבי אימוץ גישה של "בחינה מוגברת" בדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

מעוכב מחמתו – אחריות של מפיץ כאמונאי דה פקטו

בפרשת מאסיב תקשורת בע"מ נ' פריגוזין הפיץ הנתבע מערכות אינטרקום של התובעת, שיוצרו עבורה בסין, ולאחר כמה חודשים החל להפיץ במקומן מוצר זהה תחת השם המסחרי שלו. מתוך שפע העילות שנטענו לגבי התנהגות נלוזה זו דחה השופט שפסר את רובן המכריע ואישר שתיים בלבד: בדיני אמונאות ובעשיית עושר ולא במשפט.  פסק הדין מעורר סוגיה יסודית שיש לה היבטים עיוניים ומעשיים: מתי ייחשב מפיץ לאמונאי החב חובת אמון אף בהעדר הסכם הפצה בלעדי.

להמשיך לקרוא

חוזה לך ברח – סעדים כלפי צד שלישי המקבל נכס אגב הפרת חובת אמון

אחת המשימות המאתגרות שעומדות בפני מפרק היא לאסוף נכסים שיצאו מן החברה אגב הפרת חובת אמון של נושאי המשרה. בפרשת טייטלמן נ' שמשון, מערכות בטחון בע"מ (בפירוק) ניסה כך המפרק לחסום העברת זכויות בדירת נופש ב"כפר הים", אלא שהוא לא הראה שהרוכשים ידעו או שהיה עליהם לדעת שהזכויות יצאו מן החברה בעסקה נגועה, ומשכך דחה השופט מינץ את תביעתו כלפיהם. הדברים היו שונים בתכלית אילו דבק אשם ברוכשים. הדין החולש על הסוגייה סבוך במידה חריגה, בין היתר מחמת ניסוח קלוקל במיוחד של סעיף 256 לחוק החברות המפנה ל"דינים החלים על הפרת חוזה". ברשומה זו אצביע בקווים כלליים על ההשלכות המעשיות של טיעון משפטי מלא הנשען גם על אחריות צד זר בדיני אמונאות.

להמשיך לקרוא