הצעה מגונה – אחריות נושא משרה ובעל שליטה בשל ניצול הזדמנות עסקית שהחברה דחתה

בעניין שאלתיאל נ' רני צים מרכזי קניות בע"מ דחה סגן-הנשיא כבוב בקשה לאישור תביעה נגזרת, משקבע כי נושא משרה (שהוא גם בעל השליטה) היה רשאי לנצל הזדמנות עסקית, אשר צד שלישי הציע לחברה אך הדירקטוריון דחה אותה. זאת, מכיוון שההצעה לא הייתה הזדמנות עסקית של החברה. רשימה זו עומדת על כמה נקודות תורפה בפסק הדין, שבהעדרן התוצאה הייתה כנראה שונה.

מצוי ומשגיח – אישור פשרה ביחס לטענת מחדל בפיקוח והפרת חובת ההשגחה

בפסק דין אהרוני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ אישר השופט אלטוביה פשרה בהליך לקראת תביעה נגזרת בקשר לפרשת העלמות מס בארצות הברית, שממנה הבנק הרוויח עד שעלתה עליו חמתן של הרשויות האמריקאיות. הסכם הפשרה ופסק הדין נסבו סביב האפשרות שההלכה הדלאוורית בעניין Caremark בדבר חובת ההשגחה של הדירקטוריון תוחל גם בישראל. רשימה זו עוסקת בשתי נקודות עקרוניות העולות מפסק הדין בהקשר זה.

אירקלי בישל דייסה – אימתי נושא משרה יידרש לגלות את תוכן הטלפון הנייד שלו?

בעניין Pipia v. BGEO Group Ltd נידונה בקשה לגילוי מסמכים בגדר סכסוך מסחרי בטענה שהחברה הנתבעת הוליכה את התובע שולל. במוקד המחלוקת עמדה בקשה, שהמנכ"ל לשעבר של החברה יעמיד את הטלפונים הניידים שלו לרשות מומחה, אשר יסרוק את כל הודעות הסמס, ווטסאפ וכו' בנוסף להודעות דואל. רשימה זו עומדת על נקודות בהחלטה, שיש להן השלכה להליכי גילוי בהתדיינות בישראל.

אין כבודו מחול – אימתי הפרת חובת אמון אינה נמחלת חרף הסכמה כללית?

בעניין ק.ד.מ. הנדסה ומנופים בע"מ נ' הכנ"ר נידונה בקשה לפסול את רו"ח עליזה שרון מלכהן כנאמנת בהקפאת הליכים, משלא גילתה זיקה לנושה מהותי של החברה. השופטת טאובר דחתה את הבקשה בנימוק כי כל הנושים "היו מודעים למלוא העובדות." מוקדם יותר, בעניין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' הכנ"ר, אישר הנשיא אורנשטיין הסדר חוב ענק, שכלל מחילה ליו"ר ובעל השליטה, לב לבייב, לנוכח תביעה נגזרת המתנהלת נגדו. האישור נומק בכך שבפני הנושים, שהסכימו להסדר פה אחד, "נפרשה מלוא היריעה וניתן מלוא המידע לגבי התביעה הנגזרת." רשימה זו בוחנת אפוא אימתי הסכמה כללית עשויה שלא להספיק למחילה על הפרת חובת אמון.

הילה בת עוולה – פסילת מועמד לתובע נגזר מחמת חוסר תום לב וניגוד עניינים

בעניין שוחט נ' אאורה השקעות בע"מ דחה השופט אלטוביה בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת נגד נושאי משרה ובעל השליטה בחברה. בלב הבקשה נטען העדר אישור כדין לעסקה של החברה שלבעל השליטה היה עניין בה – מעשית, התקשרות עם משרד עורכי דין שבבעלות רעייתו של בעל השליטה. הגם שלעילה הנטענת יש לכאורה רגליים, הבקשה נדחתה מחמת פגמים שבית המשפט מצא במבקש עצמו, משנקבע כי הוא נגוע בחוסר תום לב ובניגוד עניינים. נקודתנו עומדת על היבטים אלה בפסק הדין לנוכח פסיקה של בית המשפט העליון בהקשרים סמוכים.

גיוס שווא של עילת סרק – דחייה על הסף של תביעה מכוח כלל שיקול הדעת העסקי

פסק דין בטר פלייס ישראל (ח.ת.) 2009  בע"מ נ' אגסי, שבו נדחתה על הסף תביעת מפרק נגד דירקטורים בגין הפרת חובת הזהירות מחמת העדר עילה, שייך לקטגוריה של "כלב (לא) נשך אדם". בימים כתיקונם היה בו עניין מועט יחסית, זולת למי שמגלה עניין בחברה עצמה. אלא שהימים אינם כתיקונם. רשימה זו עומדת אפוא על נקודות שבהן פסק הדין מרענן מושכלות יסוד ועל כמה אתגרים הניצבים בהמשך הדרך.

צדיק נעזב – פטור ומחילה על הפרת חובות של מנהל עזבון

לנוכח העיסוק התכוף במתן פטור מאחריות לנושאי משרה ראוי להזכיר שהדין הישראלי לגבי אמונאים אחרים, כגון נאמן, מנהל עזבון או אפוטרופוס, עשוי להיות שונה ובחלקו הוא אינו ברור. שני פסקי דין אנגליים חדשים מספקים הזדמנות לעמוד על עקרונות הכלליים של דיני האמונאות בנושא ועל היבטים מיוחדים בדין שלנו. לכך יש חשיבות מעשית כאשר המוריש מבקש למנות קרוב משפחה או מנהל עזבון מקצועי לנכסים בהיקף גדול או כאשר מתמנה אפוטרופוס לחסוי אמיד, ולאחד הצדדים יש ענין להתנות על היקף אחריותם של אמונאים אלה.

עיזה פזיזה – אחריות נושא משרה לשיקול דעת עסקי פזיז

ההחלטה בענין אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ לאשר את הבקשה לתביעה נגזרת נגד דירקטורים בחברת דסק"ש לגבי החלטתם לרכוש את העיתון "מעריב" התמודדה עם אתגר משפטי קשה אך לא נדיר – לאמור, טענה כי הדירקטורים הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי החברה לנוכח פטור שהחברה נתנה להם מחבות בגין הפרות כאלה בדיוק. בהחלטה מדוייקת ועדינה (במובן delicate, ולאו דווקא gentle) קבע בית המשפט כי המבקש הניח בסיס לעילה במידת הראיה הדרושה בשלב זה, משקבע כי "דירקטוריון המקבל החלטה מבלי שתהיה לפניו ולו תשתית עובדתית מינימאלית לצורך קבלת החלטתו איננו פועל ברשלנות גרידא, הוא פועל בפזיזות", וכי בהחלטה על עסקת מעריב הצטבר מספר ניכר של ליקויים פרוצדורליים המצדיקים מסקנה חמורה כזו. הרשימה הנוכחית בוחנת את טענת הפזיזות ומתמקדת בנקודה שהשופט גרוסקופף השאיר פתוחה: "ונשאלת השאלה האם תתכן בכלל הפרה מכוונת של חובת הזהירות שאינה מהווה הפרה של חובת אמון?"

גילגול מחילות – הפטר במסגרת פשרה בתביעה נגזרת

בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה בענין רובין נ' בנק הפועלים את הפשרה שגיבשו הצדדים בתביעה הנגזרת בפרשת הבנק התורכי פוזיטיף, אשר בגידרה גם הורשע דני דנקנר, שהיה אז יו"ר בנק הפועלים, בהפרת אמונים בתאגיד. רשומה זו מתייחסת לנקודה אחת בהחלטתה של השופטת שבח בקשר לטיבו של ההפטר במסגרת פשרה עם אמונאי ולדין המסדיר אותו.

בבסיס הבקשה לאישור תביעה נגזרת ניצבת טענה כי נושאי משרה בבנק הפועלים, לרבות דנקנר, הפרו חובות אמון וזהירות כלפי הבנק כאשר אישרו הסכם, אשר בעטיו שילם הבנק לחברת RP הקשורה לדנקנר 25 מיליון דולר במקום 5 מיליון דולר שהיה עשוי לשלם לה לפי הסכם קודם. במסגרת הפשרה המוצעת ניאותו המבטחים של נושאי המשרה לשלם 6 מיליון ש"ח כנגד סילוק מוחלט של כל הטענות והתביעות כלפי כל נושאי המשרה ו"כל צד שלישי אחר", לרבות חברת RP, שכלל לא היתה צד להליך, וכן "חברות הקשורות אליה".

דודי לי ואני לדודי – חיוב נושא משרה בפיצויים לנוכח פטור מאחריות בגין התרשלות

במסכת האירועים המסועפת שפקדה את חברת הבניה הציבורית עטיה גרופ בע"מ ונידונה בפרשת אשש נ' עטיה נימנו לא פחות מעשרים ושבעה נתבעים, ובהם בעלי מניות בשתי קבוצות שליטה, רואי חשבון ונושאי משרה לרוב. אף על פי כן, את תשומת הלב הציבורית משכה בעיקר המשיבה 15 בבקשה לאישור תביעה נגזרת, גב' מורן אטיאס (ראו כאן). מתוך הזדהות עם רחשי לב הציבור גם הרשומה הנוכחית תתמקד במשיבה 15 ובשתי קביעות שקבעה השופטת רונן לגביה. באחת נדחתה הבקשה, שהתבססה על טענה כי אטיאס התרשלה בהיותה חסרת מיומנות לתפקיד, לנוכח פטור שהחברה נתנה לנושאי המשרה. בשניה אושרה הבקשה לנוכח אפשרות שהיא השתתפה באישור עסקת בעל עניין לטובת דודהּ ומבעלי השליטה בחברה.