בעניין City of Detroit Police and Fire Retirement System v. Hamrock ערך הצ'נסרי בדלוור ניתוח מקיף של החלופות השונות להטלת אחריות על דירקטורים לפי הלכת Caremark, ולא מצא ממש אף באחת מהן בנסיבות המקרה. במסגרת זו העירה הצ'נסלורית מק'קורמיק הערת אגב מאירת עיניים בדבר המסגרת המשפטית לקביעת החבות לפי הלכת Caremark. לנוכח העניין שהלכה זו מעוררת בהווי המקומי עומדת נקודתנו בקצרה על הדברים ועל השלכותיהם.
להמשיך לקרואפסק דין בעניין Tesla Motors, Inc מסיים את ההתדיינות בערכאה קמא בפרשה אשר במרכזה ניצבת דמותו הססגונית של אילון מאסק, בעל השליטה, דירקטור ו"טכנו-קינג" של חברת טסלה. חרף קיומה של תשתית עובדתית שלא נסתרה, כי הלה פעל בניגוד עניינים והשפיע על דירקטורים בחברה בקשר לרכישת חברה אחרת, קבע סגן-הצ'נסלור סלייטס שהוא לא הפר את חובת האמון שלו. זאת, מכיוון שהמחיר שטסלה שילמה עמד בתקן "המחמיר" של הגינות מלאה. נקודתנו עומדת על יסוד זה של פסק הדין בהקשר הישראלי של "הגינות מלאה" בדיני החברות שלנו.
להמשיך לקרואבעניין מישורים השקעות נדל"ן בע"מ נ' בלוטרייך נתן סגן-הנשיא כבוב פסק דין משלים בשאלת הסעד, לאחר שפסק בעבר בשאלת האחריות, כי בעסקה לרכישת שליטה בחברה ציבורית הפר הנתבע, בעל שליטה ודירקטור, את חובות ההגינות והאמון שלו, בהתאמה. בית המשפט אימץ את עמדתו של המומחה הכלכלי שמינה בהסכמת הצדדים הן לעניין השיטה לאמידת הנזק הן לעניין האומדן עצמו. רשימה זו עומדת על כמה קשיים בניתוח המשפטי ועל סעדים חלופיים ודרכים חלופיות לאמידתם. בסופה – הודעה בהקשר הנידון.
להמשיך לקרואבעניין חטב נ' ד.י. דוידי השקעות בנדל"ן בע"מ תבעו רוכשים של מגרשים לבנייה עצמית את המוכרת בגין עיכוב במסירת המגרשים לידיהם. השופט פרידלנדר קיבל את התביעה בקובעו כי המוכרת הפרה חובת זהירות וחובת אמון כלפיהם, אולם הפחית מהפיצויים מחמת אשם תורם ואי הקטנת הנזק מצידם. זהו מהלך שגרתי בנזיקין ובחוזים, אך ביחסי אמונאות הוא מעורר עניין לנוכח משטר הסעדים הייחודי החל על הפרת חובות של אמונאים. בכך נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואבית המשפט העליון בדלאוור נתן לאחרונה שני פסקי דין, העוסקים בהיקף הגילוי הנדרש מאמונאי כגון דירקטור ושותף. בעניין City of Fort Meyers General Employees Pension Fund v. Haley דובר בדירקטור שלא גילה לדירקטוריון את כל פרטי חבילת התגמול שציפתה לו עם השלמת עסקה, ועניין Dohmen v. Goodman דן בגילוי חלקי בחילופי דברים בין שותפים לקראת השקעה. ביני לביני הוזכרו חובות גילוי מסוגים שונים. רשימה זו עומדת על נקודות בפסקי הדין שיש להן נפקות לדין הישראלי, לצד נקודות מוקשות שיש בהם.
שני פסקי דין שניתנו בחודש החולף ועוד אחד מן הקיץ האחרון מעלים שוב על הפרק שאלה, המוכרת לקוראי "הנקודה": כלום ראוי להפחית פיצויים המגיעים לנהנה, שחובת אמון כלפיו הופרה, מחמת אשם תורם מצידו? בכל המקרים השיבו בתי המשפט לכך בחיוב, ובכולם, עם כל הכבוד, יש יסוד לחלוק על התוצאה ועל הדרכים השונות שבהן הגיעו אליה. בכך ובסיבות לכך נעסוק הפעם.
בפרשת משנברג נ' בריק חוייב מנהל השקעות לפצות את התובע בגין נזקים שגרם לו כאשר פעל בחשבונו תוך הפרת חובה חקוקה. מן הנזק שהוכח, בסך כשני מיליון ש"ח, הפחית בית המשפט 30% מחמת אשם תורם שייחס לתובע, אשר נמנע מלהורות לנתבע להפסיק לנהל את חשבונו. לצד העילה של הפרת חובה חקוקה נטענה גם הפרת חובת אמון, אלא שהיא לא נטענה כדבעי כנראה, ולא נידונה כלל, וכך איבד התובע חלק ניכר מהסעד שהיה זכאי לו.
בפסק דין חברת החשמל לישראל בע"מ נ' כהן (מס' 242) נידון אחד מספיחיה של מסכת השוחד הגדולה בחברת החשמל, שעודנה מתנהלת בבתי המשפט. חברת סימנס העבירה כספים לתשלום שוחד לבעלי תפקיד בחברה, וחלקם הגיעו לידי דן כהן, שכיהן בה כדירקטור. הוא הורשע לפי הסדר טיעון, ובגדר גזר הדין חולט חלק מהשוחד שקיבל. כעת תובעת אותו החברה בגין מלוא סכום השוחד. כהן שלח הודעת צד ג' נגד המדינה ביחס לסכום שחולט, אולם סגן הנשיא שינמן פסק כי יש לסלק את ההודעה על הסף. רשימה זו דנה בהיבטים של דיני האמונאות החלים על המקרה, ובוחנת אם יש בהם כדי לשנות את התוצאה.
שני פסקי דין שניתנו לאחרונה לגבי נאמנים שהפרו את חיוביהם מלמדים על הפער שבין הסעדים שהדין הישראלי מקנה לנהנים ובין הסעדים שהללו תובעים ובתי המשפט פוסקים להם. כך היה בעניין רוזנטל נ' שטבהולץ, שבו עורך דין שפעל כנאמן להסכם הלוואה הפר את הוראות הנאמנות בקשר לבטוחות שהופקדו בידיו, וכן בעניין הורביץ נ' קרן אינטגרל שותפות מוגבלת, שבו המנהלים והנאמנת של קרן גידור הביאו לסטייה ממדיניות ההשקעה של הקרן, ובכך – להפסדים כבדים. בחישוב הסעד בשני המקרים יישמו בתי המשפט עקרונות מדיני הנזיקין והחוזים במקום מדיני האמונאות, לרווחתם של הנאמנים המפרים ולהוותם של הנהנים הניפרים.
בהחלטה בעניין ביניש נ' ל.מ רויאלטי בע"מ נדחתה בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" שהגיש עו"ד יחזקאל ביניש על חיובו בשל הפרת חובת זהירות וחובת נאמנות בעת ששימש כנאמן בעסקת מכר מקרקעין. בשולי הדברים העיר השופט הנדל הערת אגב, שעוררה ביקורת בטענה כי היא מרככת כביכול את קביעותיו של בית המשפט המחוזי. רשימה זו מציעה קריאה חלופית של ההחלטה, הפוכה דווקא: את הדברים ניתן לפרש לחומרה ביחס לחבות האפשרית בשל הפרות אלה.
נקודה בסוף משפט 