אין כבודו מחול – אימתי הפרת חובת אמון אינה נמחלת חרף הסכמה כללית?

בעניין ק.ד.מ. הנדסה ומנופים בע"מ נ' הכנ"ר נידונה בקשה לפסול את רו"ח עליזה שרון מלכהן כנאמנת בהקפאת הליכים, משלא גילתה זיקה לנושה מהותי של החברה. השופטת טאובר דחתה את הבקשה בנימוק כי כל הנושים "היו מודעים למלוא העובדות." מוקדם יותר, בעניין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' הכנ"ר, אישר הנשיא אורנשטיין הסדר חוב ענק, שכלל מחילה ליו"ר ובעל השליטה, לב לבייב, לנוכח תביעה נגזרת המתנהלת נגדו. האישור נומק בכך שבפני הנושים, שהסכימו להסדר פה אחד, "נפרשה מלוא היריעה וניתן מלוא המידע לגבי התביעה הנגזרת." רשימה זו בוחנת אפוא אימתי הסכמה כללית עשויה שלא להספיק למחילה על הפרת חובת אמון.

שמלה לך קצין תהיה לנו – למי חבים מפרק, כונס נכסים ובעל תפקיד את חובותיהם?

בעניין קופת הגמל אקסלנס גמל נ' נכסי משפחת פישמן בע"מ הורה הנשיא אורנשטיין על פירוק החברה המשיבה, שחובותיה עולים על  1,500,000,000 ש"ח, לאחר שבעל השליטה, אליעזר פישמן, כבר הוכרז פושט רגל. במוקד הדיון ניצבה השאלה אם ראוי למנות את עו"ד יוסי בנקל, הנאמן בפשיטת רגל של פישמן, גם כבעל התפקיד בפירוק לנוכח טענות בדבר ניגוד עניינים בין שתי המשרות. הטענות נדחו ובנקל מונה גם כבעל תפקיד, אך ההחלטה מותירה כמה סוגיות הראויות לעיון בנוגע לחובותיו של בעל תפקיד בחדלות פרעון כ"קצין" של בית המשפט.

מסמכים משמחים – חובתם של מפרק ושל נאמן לגלות פרוטוקולים ומסמכים אחרים

עניין בורגר ראנץ מרכז (1983) בע"מ (בפירוק) עוסק לכאורה בספיח צדדי של תיק פירוק שהושלם כבר – לאמור, בבקשה של נושים לקבל פרוטוקולים של החקירות שערך המפרק לאחר שהטיפול בתיק הפירוק הסתיים. ואולם למעשה, פסק הדין נוגע בשאלות-יסוד של דיני האמונאות ושל מוסד האקאונטביליות כמשטר הדורש מכל אמונאי – כגון מנהל, נאמן או עובד-ציבור – להתנהל בשקיפות מירבית ובמסגרת זו לגלות מסמכים שערך לצורך מילוי משימתו.

בפרשת בורגר ראנץ' אישר בית המשפט העליון הסדר נושים סופי ומשופר לחברת בורגר ראנץ' (ראו כאן). בשולי ההתדיינות נותרה בקשה של נושה רגילה לקבל עותק מפרוטוקולי החקירות של נושאי משרה בבעלת השליטה הקודמת, והשופט עמית החזיר את ההכרעה בה לבית המשפט המחוזי. בפסק דין ערוך היטב קיבלה השופטת אגמון-גונן את הבקשה תוך שהיא מנתחת את הסוגיה בשלושה מישורים.

לפרק פירמה ולהשאיר אותה שלמה – דין וחשבון בפירוק שותפות

הרשומה החונכת את הבלוג עוסקת בעניין איזוטרי לכאורה, אך כזה שמאיר בצורה לא שגרתית סוגיות יסודיות בדיני תאגידים ובדיני אמונאות.  המקרה הנוכחי גם מדגיש את הפוטנציאל הכספי הניכר שיש לשימוש נכון בדיני אמונאות.

משרד עורכי הדין שרגא פ. בירן ושות' פעל על בסיס הסכמים חלקיים שנקבעו מעת לעת בין עורכי הדין.  היחסים בין שניים מהשותפים, עו"ד שרגא בירן ועו"ד צדקיהו הרמולין, נעכרו, והסכסוך הגיע לבית המשפט.  הרמולין (באמצעות עורכי הדין ד"ר יוסי שגב, סיני אליאס ואורי אדלשטיין) תבע לפרק את השותפות ולמנות לשם כך כונסי נכסים.  כדי להדוף את התביעה לפירוק, שכרוך עמו הליך של עריכת חשבונות, הכחיש בירן (באמצעות עורכי הדין רם כספי, ניר כהן, רונן לפן ורונית מאיר) את עצם קיומה של שותפות.

פירוק טכני