שניים דינים – לשאלת הדין החל על אחריות אזרחית בחברה כפולת רישום

בהחלטה בעניין חזן נ' סרגון נטוורקס בע"מ אישר השופט אלטוביה להגיש תובענה ייצוגית נגד החברה ונושאי משרה בה בטענה למצג מטעה בדיווחיה. לנוכח העובדה שמניות סרגון נסחרו במסגרת הסדר הרישום הכפול, הוא קבע כי הדין הישראלי חל על אחריות הנתבעים. בכך נקט עמדה שונה מזו שנקטו כמה בתי משפט עד כה, שראו להחיל את הדין הזר, האמריקאי. רשימה זו עומדת על כמה נקודות עקרוניות בסוגייה, המייחלת להסדרה מקיפה זה למעלה מעשרים שנה.

הסתמכות נחזית – האם דוקטרינת "תרמית על השוק" נקלטה בישראל?

בעניין רהב נ' דנקנר אישרה השופטת רונן בקשה להגשת תביעה ייצוגית נגד נוחי דנקנר ואיתי שטרום בקשר לפעולות של הרצת מניות, שבגינן הורשעו בעבירות לפי חוק ניירות ערך. במסגרת זו אושרו עילות נזיקיות רגילות, הכוללות יסוד של הסתמכות, תוך שימוש בדוקטרינה של תרמית על השוק. גודש האירועים בעת האחרונה מיסך אולי את החלק הזה בהחלטה, שאחרת היה מעורר התרגשות לפחות בחוגים מסויימים. ברשימה זו נעסוק בו ובכמה קושיות שהוא מעורר.

מותרת לשוק – תובענה ייצוגית ברישום כפול ויעילות השוק של הבורסה בתל אביב

בהחלטה בעניין Roofers’ Pension Fund v. Papa אישר בית משפט פדרלי תובענה ייצוגית בשל הטעייה בניירות ערך נגד חברת פריגו, הרשומה ברישום כפול בניו יורק ובתל אביב. באופן תקדימי כוללת הקבוצה שאושרה משקיעים שרכשו מניות בבורסה של תל אביב על יסוד עילות הטעייה לפי הדין האמריקאי. רשימה זו עומדת על היבטים מחדשים בהחלטה ועל השלכות אפשריות שלהם ביחס לאישור תובענות ייצוגיות בניירות ערך בישראל בכלל.

מסלולים מסולסלים – אחריות של בנק כלפי לקוח בקשר להפרת תנאי החשבון

 

בעניין בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' לפינר אישר בית המשפט העליון להגיש תביעה ייצוגית נגד הבנק בטענה כי לא עמד בחובותיו לגבי גביית עמלות בחשבונות סטודנטים, מכיוון שלא הבחין כראוי בין מסלולי הטבות שונים. לצד עילות נזיקיות שהוזכרו בקשר להפרות אלה צויינה גם הפרת חובת אמון. רשימה זו עומדת על הבעייתיות שיש בשגרה הרווחת למצוא חובת אמון והפרה שלה ביחסי בנק-לקוח, על אי-התאמתה בנסיבות המקרה הנוכחי, ועל כיוון מבטיח באמרת אגב בפסק הדין לקראת יציקת תוכן ממשי בחובה המוגברת של בנקים ביחסים אלה.

עיניים עצומות לרווחה – היסוד הנפשי בחובת הדיווח המיידי בניירות ערך

בפסק דין ברנדיס נ' בבילון בע"מ חולל בית המשפט העליון שינוי מרחיק לכת בחובת הגילוי בדיני ניירות ערך בקובעו, כי משטר האחריות החל על פרסום דוחות מיידיים בשוק המשני הוא של ידיעה בפועל או עצימת עיניים, אך לא של רשלנות. רשימה זו מציעה דיון ראשוני בדרישת היסוד הנפשי החדשה וביחס בינו לבין ה-scienter האמריקאי ולבין פזיזות.

סטטוס קוו: אקס אנטה – חישוב הנזק מחמת הטעיה בניירות ערך ותביעה בעילות אזרחיות כלליות

בפרשת טי.אר.די אינסטרום בע"מ נ' זאבי אישר בית המשפט העליון לנהל תובענה ייצוגית בטענה כי החברה לא דיווחה לציבור על שינוי קיצוני במדיניות ההשקעות שלה, שסטה מהתחייבותה בתשקיף. בית המשפט מצא שיש יסוד לקיומו של קשר סיבתי בין אי הדיווח לבין נזק למשקיעים. אגב כך הוא התייחס לקביעת הנזק באופן שתואם כנראה את העמדה כי יש לאמוד אותו בגישת "אקס אנטה", לפי מועד ההטעיה. בד בבד אושרה גם הגשת תובענה ייצוגית בעילות של הפרת חוזה ורשלנות, אך זאת בלא דיון מפורט.

אמת ואמונה – תביעה ייצוגית בגין אמונה כנה כפרט מטעה ועילות נוספות

רשימה זו חוזרת להחלטה בענין טל נ' ברנר, שבה אישר בית המשפט להגיש תובענה ייצוגית נגד הדירקטורים של חברת קמור בע"מ. אלה הסיקו שאין חשש סביר ליכולת הפרעון של החברה למרות שהתקיימו בה "סימני אזהרה" לגבי מצוקה תזרימית, ולכן לא צירפו דוח תזרים מזומנים חזוי (תזמ"ז) לדוחות רבעוניים. רשימה קודמת עסקה בהשלכות של ההחלטה לגבי כלל שיקול הדעת העסקי. הפעם נתמקד בעילות שאושרו בהחלטה ובקשיים שהן מעוררות – בראש ובראשונה, בקביעה כי מסקנה שגויה של הדירקטוריון עלולה להחשב כפרט מטעה.

יש לחוש – אחריות לנוכח חשש סביר שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה

ניסוח בעייתי של תקנות הדיווח השוטף איפשר לחברת קמור בע"מ להימנע מפירסום דו"ח תזרים מזומנים חזוי, כאשר הדירקטוריון החליט שלא לפרסמו למרות סימני אזהרה למצוקה תזרימית. בענין טל נ' ברנר אושרה בקשה להגיש תובענה ייצוגית נגד הדירקטורים, לאחר שבית המשפט קבע כי בניגוד לדעתם, היה חשש סביר לכך שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה בשנתיים הקרובות. רשימה זו עומדת על קושי עקרוני שההחלטה מעוררת לגבי אחריות נושאי משרה לשיקול דעת עסקי – קושי שהשלכותיו רחבות יותר מן הסוגיה המסוימת.

האקס המיתולוגי – קשר סיבתי באמידת הנזק בהטעיה בניירות ערך

פסק דין אזנקוט נ' בתי זקוק לנפט בע"מ דן בטענה שחברת בתי זיקוק לנפט (בז"ן) הטעתה את ציבור המשקיעים בכך שלא דיווחה כדין על שתי התקשרויות גדולות. בית המשפט קבע כי בז"ן אכן הפרה את חובת הדיווח המיידי לגביהן. למרות זאת, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נדחתה בנימוק שלא היה קשר סיבתי בין אי-הגילוי לבין הנזק שהמשקיע טען לו. בד בבד, נפסקו לטובתו שכ"ט עו"ד והוצאות נדיבים למדי. נקודתנו מנסה להתחקות אחר גורמים שהביאו לתוצאה המשונה מעט ובמרכזם אי-הבהירות אם אמידת הנזק מבוססת על גישת "אקס אנטה" או "אקס פוסט" ההטעיה, או שמא על "אקס" אחר.

רשלנות זה בומרנג – מיומנות של נושא משרה ושל אמונאים אחרים

החלטה של וועדת האכיפה לפי חוק ניירות ערך בפרשת אקסטרא פלסטיק שהתפרסמה כעת מצאה נושאי משרה אחראים להצגה מטעה של הלוואה בדוחות כספיים של החברה. ההחלטה מכילה קביעות חשובות ומהלכים מעניינים לגבי חובתם של נושאי משרה להיות בעלי מיומנות חשבונאית בסיסית לצורך כהונה בתפקיד וכדי לבצע את תפקידם בעצמם.