תגית: קבלה ביודעין

ביתו זו אישתו – תוצאות חלוקה אסורה שבוצעה בהפרת חובת אמון

בעניין Fitz Jersey Pty Ltd v. Atlas Construction Group Pty Ltd (In Liquidation) (No 3) נידונה בקשה לסעדים כספיים ולצו הקפאת נכסים בקשר לדיבידנד שחולק בחלוקה אסורה תוך הפרת חובת אמון של הדירקטורים. שלא במקרה, הדיבידנד התגלגל כמה פעמים מידי בעלת המניות שקיבלה אותו עד שמצא את מקומו בבית לחוף הים. ההחלטה מדגימה שימוש מיומן בכלים שדיני האמונאות מעמידים במצב כזה, ורשימה זו עומדת על התאמתם לתנאי הארץ ותושביה.

להמשיך לקרוא

אי המטמון – תביעת חשבונות מבעל שליטה ודירקטור בחברה פרטית זרה

בפרשת סאדק נ' הורביץ חברו שלושה יזמים להקים קרן גידור באמצעות חברות שהקימו באיי הים. כחלוף כמה שנים של שגשוג וגם קשיים גילה התובע, שהיה "המשקיע הפסיבי", שהספינה הפליגה בלעדיו. את עלבונו תירגם לתביעה למתן חשבונות נגד מי שהיה בעל מניות עיקרי, דירקטור והרוח החיה במיזם. כך נדרש בית המשפט לשאלות מעניינות באשר לדין החל, התנאים למתן חשבונות ויסודות העילה הנדרשים לכך כלפי בעל מניות ודירקטור, ובהן נעסוק הפעם, לצד כמה תקלות בהתדיינות שפגמו כנראה בתוצאה.

להמשיך לקרוא

שר הבינוי, התשתיות והתקשורת – חבותו של מקבל נכס שהושג אגב הפרת חובת אמון

שר הבינוי, התשתיות והתקשורת – של טורקס וקייקוס באיים הקריביים – נמנה עם כמה שרים שם שהסתבכו בפרשות שחיתות שונות. הממשלה – של טורקס וקייקוס באיים הקריביים – פועלת כדי למצות עמם את הדין במישור האזרחי ולשים יד על כל טובות ההנאה שהופקו בקשר לכך. בפרשת Akita Holdings Ltd v Turks and Caicos Islands הבהירה מועצת המלכה את הדין לגבי הסעדים העומדים כנגד חברה שקיבלה מן השר זכות למקרקעין אותה השיג אגב הפרת חובת אמון כעובד ציבור.

להמשיך לקרוא

חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי – התניית מתן חשבונות בזכות לתבוע כספים ומתן חשבונות מצד שלישי

בתי המשפט נדרשים תדיר לבקשות לצו למתן חשבונות. לאחרונה התבקש צו כזה בפרשת אנטקי סנטר לריפוי בצמחים בע"מ נ' ח'ליל, שבה טענה התובעת כי הנתבע ניצל הזדמנות עסקית שלה בפועלו "כשלוח/נאמן/שותף" שלה. השופטת חן-ברק נעתרה לבקשה במהלך ההנמקה השגרתי, המצביע על מערכת יחסים המצדיקה מתן חשבונות ועל זכות לכאורה לתבוע כספים מהמשיב. ההחלטה מדגימה יסודות עודפים ויסודות חסרים בדין הנוהג לגבי מתן חשבונות ואת הצורך להבהירו בבית המשפט העליון.

להמשיך לקרוא

חוזה לך ברח – סעדים כלפי צד שלישי המקבל נכס אגב הפרת חובת אמון

אחת המשימות המאתגרות שעומדות בפני מפרק היא לאסוף נכסים שיצאו מן החברה אגב הפרת חובת אמון של נושאי המשרה. בפרשת טייטלמן נ' שמשון, מערכות בטחון בע"מ (בפירוק) ניסה כך המפרק לחסום העברת זכויות בדירת נופש ב"כפר הים", אלא שהוא לא הראה שהרוכשים ידעו או שהיה עליהם לדעת שהזכויות יצאו מן החברה בעסקה נגועה, ומשכך דחה השופט מינץ את תביעתו כלפיהם. הדברים היו שונים בתכלית אילו דבק אשם ברוכשים. הדין החולש על הסוגייה סבוך במידה חריגה, בין היתר מחמת ניסוח קלוקל במיוחד של סעיף 256 לחוק החברות המפנה ל"דינים החלים על הפרת חוזה". ברשומה זו אצביע בקווים כלליים על ההשלכות המעשיות של טיעון משפטי מלא הנשען גם על אחריות צד זר בדיני אמונאות.

להמשיך לקרוא

החמצה מקו השער – או איך לנצח בתביעה נגד אמונאי (כמעט) בלי לזכות בה

אחת השאלות שאולי הטרידו את מבקרי הבלוג היא "ממשל תאגידי ניחא, אבל אמונאות? בשביל מה זה טוב?". פרשת כשדי נ' אונגר, שעסקה בנושא משרה שעבר לחברה מתחרה אגב הפרת חובת אמון, מדגימה היטב את היתרונות ששימוש מושכל בדיני אמונאות עשוי להקנות לעומת התבססות על עילות אזרחיות אחרות, נאותות כשלעצמן.

איש תוכנה בכיר, יהודה אונגר, כיהן כמנכ"ל וכדירקטור בחברה א' וגם החזיק במניותיה עם משקיעים נוספים. יחדיו הם חתמו על הסכם מייסדים שכלל תנית אי-תחרות. לצד קשיי מימון שהחברה ניצבה בפניהם, נתקל פרוייקט התוכנה שאותו הוביל בקשיי פיתוח. אונגר עזב את החברה במפתיע, תוך שהוא נשאר דירקטור ובעל מניות, ולאחר זמן קצר החל לעבוד בחברה ב' – חברה מתחרה שעמה ניסתה חברה א' לשווא לכונן שיתוף פעולה קודם לכן. חבילת התוכנה שפותחה בחברה א' ("ICM") עברה עמו לחברה ב'.

להמשיך לקרוא