תגית: קיפוח

כמה דינים כבר אפשר להמציא בכלל – דמותן החדשה של חובות ההגינות של בעל שליטה

בפסק דין ברדיצ'ב נ' פויכטונגר ביצע בית המשפט העליון מהלך שכמוהו רואים רק אחת לכמה דורות, או מאות. זאת, כאשר החליט לעצב את חובת ההגינות של בעל שליטה בחברה בתבנית חדשה, בנפרד מחובת האמון ומחובת הזהירות ותוך ביטול הלכת קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, כבסיס ליישום חובת ההגינות ביחס למכירת שליטה בחברה. רשימה זו עומדת על קווי המתאר של הדוקטרינה החדשה, ומצביעה על כמה השלכות מרחיקות לכת שיש לה לכאורה.

להמשיך לקרוא

בזכות ההגינות – "הגינות מלאה" לעניין קיפוח ולעניין הפרת חובת אמון

בעניין מירוז נ' מסיאס נידונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעילה של קיפוח בחברת הזנק, שהייתה בשעתה חברה ציבורית אך עסקיה לא צלחו וסופה שהתדרדרה מדחי אל דחי. סגן הנשיא סוקול דחה את הטענה כי בפעולות לגיוס הון ובצעדים אחרים שנקטו הדירקטורים ובעל השליטה היה משום הפרת חובת אמון או קיפוח. בלא הפוגה של ממש מרשימה קודמת שעסקה בנושאים אלה, אנו שבים אליהם בקצרה, ולהבחנה שבית המשפט מאמץ בין שני סוגי הגינות ביחס אליהם.

להמשיך לקרוא

חובות הלבבות – איסור קיפוח, תום לב וחובת תום לב של בעלי מניות

שתי פרשות מהעת האחרונה נדרשו לטענות בדבר חובות בעלי מניות בחברות פרטיות. בעניין טופז (יוכט) נ' יוכט דן בית המשפט העליון בהחלטות האספה לשנות זכויות הצמודות למניות, הכשיר אחת משמצא כי לא הפרה את חובת תום הלב, ופסל אחרת בקובעו כי הייתה מקפחת. בעניין מימון נ' אונבו טכנולוגיות מזון בע"מ נקבע כי החלטה על גיוס הון שידלל בעל מניות נגועה בניגוד עניינים ועלולה להיות מקפחת. פסיקה זו מעוררת סוגייה קשה במיוחד ביחס לדרישת תום הלב בקשר לאיסור הקיפוח, והתפתחויות מאוחרות בישראל אף העצימו את הסבך המשפטי המאפיין אותה. רשימה זו מציעה דיון ראשוני בנושא, ומצביעה על נקודות הטעונות הבהרה.

להמשיך לקרוא

מזימה בלתי אפשרית – כיצד לאשר תכנית הסדר להפיכת חברה ציבורית לפרטית

בעניין תמדא בע"מ נ' ממונה על חדלות פירעון נידונה בקשה לאישור עסקת going private, שבה חברה ציבורית תרכוש את מניות המיעוט בעזרת מימון מבעל השליטה. השופטת רונן קבעה, שניתן לבצע את המהלך בתכנית הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, אולם רק "לאחר שבית-המשפט יבחן את תנאי העסקה תחת סטנדרט ביקורת מחמיר של הגינות מלאה." רשימה זו עומדת על כמה כשלים שנפלו בניתוח המשפטי ומחייבים תיקון, במיוחד לנוכח החשש מהתרבות בקשות לאישור תכניות הסדר על רקע משבר הקורונה.

להמשיך לקרוא

הכובען המטורף – כיצד להתמודד עם מיעוט עיקש בחברה ציבורית

בעניין גו.די.אם. השקעות בע"מ נ' ברטל ביקשה חברה ציבורית קטנה על סף רשימת השימור למנות כונס נכסים למניותיהם של בעלי מניות מהציבור, אשר חסמו מינוי של דח"ץ חדש ועיכבו בכך את פעילותה. השופט צימרמן מבית משפט השלום בתל אביב דחה את הבקשה, כמתבקש, ואגב כך הוסיף הערות מעניינות בדבר אי-התאמת הסעד להתמודדות עם בעל מניות שנחשד בעניין אישי "שלילי".

להמשיך לקרוא

בנים גידלתי ורוממתי – חובותיו של בעל מניות מיעוט בחברה פרטית

בעניין פלוני ושות׳, עו״ד נ' אלמוני סירב בעל מניות מיעוט בחברת עורכי דין לייפות את כוחה של החברה לגבות שכר טירחה בגין פעולותיו כמפרק, שהוערך במיליוני שקלים. החברה ובעל מניות הרוב תבעו אותו בטענה להפרת חובותיו לפי סעיף 192 לחוק החברות, והשופט אלטוביה אכן ציווה עליו לחתום על מסמכים הדרושים לגביית שכר הטירחה. נקודתנו בוחנת את הטעמים המשפטיים למתן הסעד, שהרחיקו מעבר לחובת תום הלב ולאיסור הקיפוח.

להמשיך לקרוא

ככה היא באמצע – לקראת פרשנות חדשה של חובת ההגינות של בעל שליטה

בפרשת חסין נ' בלובבנד התפתח מאבק בדירקטוריון לגבי תביעה שהחברה הגישה נגד בעל השליטה בה, אחד ז'בארגלי קסיקבייב, בטענה כי לא העביר לה כספים לפי הסכם השקעה עמה. העניין התגלגל לאסיפה הכללית, שהחליטה בקולותיו של קסיקבייב למשוך את התביעה, ומשם – לאולמה של השופטת רונן. כך נדרש בית המשפט לתוכנה של חובת ההגינות של בעל השליטה ולסברה הרווחת כי היא נמצאת בתווך בין חובת האמון לחובת תום הלב. נקודתנו בוחנת האם פסק הדין אכן תואם סברה זו, ומציעה פרשנות חדשה לחובה בניסיון לקדם את השיח בסוגייה.

להמשיך לקרוא

לעילה ולעילה – קיפוח וחובת אמון, הגינות והגינות מלאה, וגילוי מסמכים בתביעה ייצוגית

בהחלטה בעניין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ נידונה בקשה לצו גילוי מסמכים לפני אישור תביעה ייצוגית בנוגע לעסקה שבה רכשה חברת נסטלה, שהיתה בעלת השליטה בחברת אוסם, את מניות הציבור באוסם והפכה אותה לחברה פרטית בבעלותה המלאה. הצו שנתנה השופטת רונן נרחב בהיקפו, כדי שאפשר יהיה לברר כראוי את תקינות ההליכים לאישורה ואת הגינות התמורה שקיבל הציבור. הגם שהתוצאה נראית נכונה, בדרך אליה ביצע בית המשפט כמה מהלכים מוקשים שיחייבו התייחסות או תיקון בעתיד.

להמשיך לקרוא

מיעוט מבוטל – האם נושא משרה בחברה אם ובחברה בת, המעורב בקיפוח, מפר חובת אמון למיעוט?

בפרשת זולטי נ' קבוצת דלק בע"מ פעלו בעלת השליטה ושני נושאי משרה בחברת דלק אנרגיה להוצאת החברה מהמדדים בהם נסחרה, לאחר שהחליטו כי החברה "מיותרת" מבחינת בעלת השליטה. השופטת רונן אישרה תובענה ייצוגית נגדם בקובעה כי המעשה היה נגוע בקיפוח ובהפרת חובת אמון של נושאי המשרה למיעוט. רשימה זו מצביעה על כשל בקביעת אחריותם של נושאי המשרה ועל בסיסים משפטיים עדיפים לאחריות נושאי משרה המכהנים בחברה אם ובחברה בת ונותנים את ידם לקיפוח בחברת הבת.

להמשיך לקרוא

ספיידרמן בערבון מוגבל – האם בעל שליטה ובעל מניות חייבים לתמוך בחברה?

בפרשת האמה בע"מ נ' מולר התרעמה מולר, בעלת מניות מיעוט בחברה פרטית שנקלעה לקשיים, על כך שחלקה בהון המניות דולל בעקבות החלטת החברה על גיוס הון חדש. זאת, לנוכח תניה בהסכם המייסדים שפטרה אותה מהעמדת מימון לחברה. בית המשפט העליון הכשיר את הדילול מנימוקים חוזיים, ולכך הוסיף הערות לגבי חובותיהם של בעלי שליטה ובעלי מניות אחרים. אלה נוגעות בהבחנה בין איסור קיפוח לבין חובת אמון ובאחריותם של בעלי מניות אלה כלפי החברה, וראוי לעיין בהן.

להמשיך לקרוא