תגית: רשלנות

הוועדה המסדרת – תשלום שוחד, הפרת חוק והמלצות "ועדה עצמאית" לקראת תביעה נגזרת

בעניין טלמור נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ אושר ערב הפסח הסדר פשרה בקשר לפרשות שוחד בחוץ לארץ, שבהן הסתבכה החברה והוגשו לגביהן בקשות גילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת. האישור ניתן לנוכח המלצה של "ועדת תביעות בלתי תלוייה" שהחברה מינתה, שסברה כי לא ניתן לבסס הפרת חובת אמון בפרשה, אולם תביעה על הפרת חובת זהירות אינה מופרכת. זהו שלב נוסף בהתבססות המנגנון הבעייתי של "ועדה עצמאית" לחסימה או לחיסול של תביעות נגזרות. רשימה זו בוחנת אפוא כמה נקודות בפסק הדין הראויות לעיון נוסף.

להמשיך לקרוא

ושמרת כל חוקיו – אחריות נושא משרה להתנהלות החברה שלא כחוק

בעניין כהן נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ טען המבקש, כי על נושאי משרה בחברת בזק לפצות אותה בגין עיצום כספי שהוטל עליה, מכיוון שנקטו מדיניות מכוונת לסיכול רפורמה שקבע משרד התקשורת. בהעתרה לעיקר הבקשה קבעה השופטת רונן הלכה תקדימית, כי "פעולה בלתי-חוקית מכוונת ומודעת של נושאי המשרה בשם החברה היא הפרה של חובת הזהירות וחובת האמונים שלהם כלפי החברה, תהיה המוטיבציה לפעולתם אשר תהיה." רשימה זו עומדת על יסודות ההלכה ועל התנאים להטלת אחריות על פיה.

להמשיך לקרוא

אָשַׁמְתִּי! – הפחתת פיצויים לנהנה מחמת אשם תורם בקשר להפרת חובת אמון

שני פסקי דין שניתנו בחודש החולף ועוד אחד מן הקיץ האחרון מעלים שוב על הפרק שאלה, המוכרת לקוראי "הנקודה": כלום ראוי להפחית פיצויים המגיעים לנהנה, שחובת אמון כלפיו הופרה, מחמת אשם תורם מצידו? בכל המקרים השיבו בתי המשפט לכך בחיוב, ובכולם, עם כל הכבוד, יש יסוד לחלוק על התוצאה ועל הדרכים השונות שבהן הגיעו אליה. בכך ובסיבות לכך נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

לא רוצה לזמביה – חבות של חברת אם לנזק שגרמה חברת בת באשכול חברות

בפרשת Vedanta Resources PLC v. Lungowe נדרש בית המשפט העליון באנגליה לתביעה שהגישו תושבים ממחוז צ'ינגולה שבזמביה בגין פליטה של מזהמים רעילים ממכרה נחושת במחוזם נגד החברה הזמבזית המפעילה את המכרה ונגד חברה אנגלית השולטת בה. כנגד שתי החברות נטענו עילות של רשלנות והפרת חובה חקוקה. בהטילו אחריות אישית על חברת האם לפי עקרונות יסוד בנזיקין, מזכיר בית המשפט את קיומה של חלופה פשוטה וישירה להרמת מסך כלפי חברת אם באשכול חברות.

להמשיך לקרוא

רישול אופנתי – אשם תורם להפרת חובת אמון של מנהל השקעות

בפרשת משנברג נ' בריק חוייב מנהל השקעות לפצות את התובע בגין נזקים שגרם לו כאשר פעל בחשבונו תוך הפרת חובה חקוקה. מן הנזק שהוכח, בסך כשני מיליון ש"ח, הפחית בית המשפט 30% מחמת אשם תורם שייחס לתובע, אשר נמנע מלהורות לנתבע להפסיק לנהל את חשבונו. לצד העילה של הפרת חובה חקוקה נטענה גם הפרת חובת אמון, אלא שהיא לא נטענה כדבעי כנראה, ולא נידונה כלל, וכך איבד התובע חלק ניכר מהסעד שהיה זכאי לו.

להמשיך לקרוא

השועל בלול התרנגולות – מי יכול לתבוע נושא משרה בחברה על הפרת חובת זהירות?

בעניין גבריאלי נ' ויזל נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם בעלי מניות בחברת פוקס נגד הראל ויזל, שהוא בעל השליטה, דירקטור ומנכ"ל החברה, על יסוד פירסומים כי הטריד מינית נשים במסגרת פעילות החברה. השופטת רונן קבעה, בטעם, כי "הנזק הנטען, ככל שנגרם, הוא נזק לחברה." אלא שלכך הוסיפה דיון אגב אורחא בחריג אפשרי, שבגדרו תהיה לבעלי המניות עילה אישית כלפי נושא משרה, ובו נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

ביקור התזמורת – הפרת חובת אמון וקשר סיבתי לנזק שגרם נאמן

בהחלטה בעניין ביניש נ' ל.מ רויאלטי בע"מ נדחתה בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" שהגיש עו"ד יחזקאל ביניש על חיובו בשל הפרת חובת זהירות וחובת נאמנות בעת ששימש כנאמן בעסקת מכר מקרקעין. בשולי הדברים העיר השופט הנדל הערת אגב, שעוררה ביקורת בטענה כי היא מרככת כביכול את קביעותיו של בית המשפט המחוזי. רשימה זו מציעה קריאה חלופית של ההחלטה, הפוכה דווקא: את הדברים ניתן לפרש לחומרה ביחס לחבות האפשרית בשל הפרות אלה.

להמשיך לקרוא

כף התקווה הטובה – לקראת תיקון ההלכה בדבר "שיקול דעת עסקי סביר"

נקודתנו חוזרת להחלטה בעניין ורדניקוב נ' אלוביץ, שבה דחתה הנשיאה נאור בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין שבערעור בפרשת בזק. לאחר שרשימה קודמת דנה בהשלכות המפליגות של ההחלטה לגבי חובת האמון, לנוכח צמצומה של הלכת הערעור בדבר "בחינה מוגברת" לנסיבות ייחודיות, רשימה זו מפנה את תשומת הלב לאמרת אגב מוצנעת בהחלטה, הנוגעת לחובת הזהירות. אמרה זו מסייעת להעמיד על דיוקו את הדין לגבי כלל שיקול הדעת העסקי לנוכח קשיים שהכניסה בו הלכת תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' פינקוביץ'.

להמשיך לקרוא

מכירת חיסול – אחריות בעל שליטה בשל מכירתה לאדם שפגע בחברה

בפסק דין ברדיצ'ב (נאמן) נ' פויכטונגר דחה בית המשפט תביעה שהגיש הנאמן בהסדר הנושים של פויכטונגר תעשיות בע"מ נגד עזריאל פויכטונגר, שהיה חלק מקבוצת השליטה בחברה בטרם נמכרה השליטה בה לחבורת פלד-גבעוני. זאת, כחלק מ"בולמוס פרוע של רכישות ממונפות", שהסתיים בקריסה מימונית של החברה ושל קבוצת החברות בראשותה. פסק הדין מחדד את ההלכה האוסרת "מכירה חובלת", מחדש בה חידושים ומעורר שאלות לגבי המשטר המשפטי החל על בעלי שליטה ובכלל זה גם על מכירת שליטה.

להמשיך לקרוא

עיניים עצומות לרווחה – היסוד הנפשי בחובת הדיווח המיידי בניירות ערך

בפסק דין ברנדיס נ' בבילון בע"מ חולל בית המשפט העליון שינוי מרחיק לכת בחובת הגילוי בדיני ניירות ערך בקובעו, כי משטר האחריות החל על פרסום דוחות מיידיים בשוק המשני הוא של ידיעה בפועל או עצימת עיניים, אך לא של רשלנות. רשימה זו מציעה דיון ראשוני בדרישת היסוד הנפשי החדשה וביחס בינו לבין ה-scienter האמריקאי ולבין פזיזות.

להמשיך לקרוא