תגית: רשלנות

כף התקווה הטובה – לקראת תיקון ההלכה בדבר "שיקול דעת עסקי סביר"

נקודתנו חוזרת להחלטה בעניין ורדניקוב נ' אלוביץ, שבה דחתה הנשיאה נאור בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין שבערעור בפרשת בזק. לאחר שרשימה קודמת דנה בהשלכות המפליגות של ההחלטה לגבי חובת האמון, לנוכח צמצומה של הלכת הערעור בדבר "בחינה מוגברת" לנסיבות ייחודיות, רשימה זו מפנה את תשומת הלב לאמרת אגב מוצנעת בהחלטה, הנוגעת לחובת הזהירות. אמרה זו מסייעת להעמיד על דיוקו את הדין לגבי כלל שיקול הדעת העסקי לנוכח קשיים שהכניסה בו הלכת תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' פינקוביץ'.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מכירת חיסול – אחריות בעל שליטה בשל מכירתה לאדם שפגע בחברה

בפסק דין ברדיצ'ב (נאמן) נ' פויכטונגר דחה בית המשפט תביעה שהגיש הנאמן בהסדר הנושים של פויכטונגר תעשיות בע"מ נגד עזריאל פויכטונגר, שהיה חלק מקבוצת השליטה בחברה בטרם נמכרה השליטה בה לחבורת פלד-גבעוני. זאת, כחלק מ"בולמוס פרוע של רכישות ממונפות", שהסתיים בקריסה מימונית של החברה ושל קבוצת החברות בראשותה. פסק הדין מחדד את ההלכה האוסרת "מכירה חובלת", מחדש בה חידושים ומעורר שאלות לגבי המשטר המשפטי החל על בעלי שליטה ובכלל זה גם על מכירת שליטה.

להמשיך לקרוא

עיניים עצומות לרווחה – היסוד הנפשי בחובת הדיווח המיידי בניירות ערך

בפסק דין ברנדיס נ' בבילון בע"מ חולל בית המשפט העליון שינוי מרחיק לכת בחובת הגילוי בדיני ניירות ערך בקובעו, כי משטר האחריות החל על פרסום דוחות מיידיים בשוק המשני הוא של ידיעה בפועל או עצימת עיניים, אך לא של רשלנות. רשימה זו מציעה דיון ראשוני בדרישת היסוד הנפשי החדשה וביחס בינו לבין ה-scienter האמריקאי ולבין פזיזות.

להמשיך לקרוא

סטטוס קוו: אקס אנטה – חישוב הנזק מחמת הטעיה בניירות ערך ותביעה בעילות אזרחיות כלליות

בפרשת טי.אר.די אינסטרום בע"מ נ' זאבי אישר בית המשפט העליון לנהל תובענה ייצוגית בטענה כי החברה לא דיווחה לציבור על שינוי קיצוני במדיניות ההשקעות שלה, שסטה מהתחייבותה בתשקיף. בית המשפט מצא שיש יסוד לקיומו של קשר סיבתי בין אי הדיווח לבין נזק למשקיעים. אגב כך הוא התייחס לקביעת הנזק באופן שתואם כנראה את העמדה כי יש לאמוד אותו בגישת "אקס אנטה", לפי מועד ההטעיה. בד בבד אושרה גם הגשת תובענה ייצוגית בעילות של הפרת חוזה ורשלנות, אך זאת בלא דיון מפורט.

להמשיך לקרוא

קורבן חגיגה – שיקול דעת עסקי וחובות הזהירות של נושא משרה ובעל שליטה

בין הנושאים שנידונו בפרשת ורדניקוב נ' אלוביץ' נמנות גם קליטתו החגיגית של כלל שיקול הדעת העסקי בדין הישראלי וחובת הזהירות של בעל שליטה. לכך קדמה ביומיים החלטה בענין מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ. הנשיאה נאור דחתה בה בקשה לדיון נוסף, שהגישה המבטחת של הדירקטורים אשר חויבו בגין הפרת חובת הזהירות בפסק דין תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' פינקוביץ'. רשימה זו בוחנת התפתחויות אלה ועד כמה ניתן לחגוג לאורן.

להמשיך לקרוא

פשטידה אמריקאית – "בחינה מוגברת", "העברת הנטל" ומהות האמונאות

בבקשות לאישור תביעה נגזרת בפרשת ורדניקוב נ' אלוביץ' התרעמו המבקשים על מדיניות הדירקטוריון של חברת בזק בנושא מבנה ההון של החברה, ובפרט על יישומם של כמה צעדים נמרצים להעלאת המינוף שלה. זאת, על רקע רכישת השליטה בחברה בעסקה ממונפת על ידי שאול אלוביץ'. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, כמתבקש בנסיבות הענין. רשימה זו מתמקדת בחלקים של פסק הדין שניתן לראותם כהלכת הפסק, ודנה בכמה קביעות רעועות המצריכות תיקון לגבי אימוץ גישה של "בחינה מוגברת" בדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

סדנא דארעא – הפרת חובת הזהירות בהחלטה על חלוקת דיבידנד

בפרשת קליר נ' סדן תבע בעל התפקיד בהסדר נושים של חברת מלרג את הדירקטורים שלה לגבי שלוש החלטות על חלוקת דיבידנד. בית המשפט מצא שהדירקטורים לא נתנו את דעתם למבחן יכולת הפרעון, הנדרש בעת החלטות חלוקה, ומכאן המשיך ובחן גם את סבירות ההחלטה לנוכח מצבה המימוני של החברה. נקודתנו עומדת הפעם על שני היבטים בעייתיים בהנמקה: ראשית, עצם ההיזקקות לתוכן המהותי של החלטה עסקית, ושנית, סדר הדין ונטלי הראיה בדיון על הפרת חובת הזהירות של נושא משרה.

להמשיך לקרוא