בעניין קרן קיימת לישראל נ' דבוש דן בית המשפט בתביעה של קק"ל ושל חברת הבת שלה, הימנותא, נגד משה דבוש, שכיהן כדירקטור בשתיהן. הלה קיבל מאחד גאנם פלאח כמה טובות הנאה בקשר למשרתו, ונקבע כי זוהי "התנהגות חמורה, ואפשר שהיא עולה אף כדי קבלת שוחד." נקודתנו עוסקת בסעד שבית המשפט ראה לפסוק בקשר לכך ובכמה היבטים הניבטים ממנו.
להמשיך לקרואבעניין מדינת ישראל נ' יזיד נידונה תביעה אזרחית של המדינה נגד מי שכיהן כקצין תיאום בגזרת בית לחם והורשע בלקיחת שוחד עבור הנפקת היתרי כניסה לישראל. לנוכח פסק דין מדינת ישראל נ' אבנון הטילה עליו השופטת מצא אחריות בעשיית עושר ולא במשפט וגם בדיני אמונאות, אולם הפחיתה מהיקף חבותו מטעמי צדק לפי חוק עשיית עושר. רשימה זו עומדת על התפתחות מעניינת שיש בפסק הדין לצד שגגה שנפלה בו, שתיהן על רקע הפסיקה בעניין אבנון.
להמשיך לקרואבעניין Crown Prosecution Service v. Aquila Advisory Ltd נדרש בית המשפט העליון בבריטניה לעמוד על היקף השתרעותו של חילוט בגדר הליך פלילי ביחס לרווחים שהפיקו דירקטורים מניצול הזדמנות עסקית של החברה. נקודתנו בוחנת את התאמת הקביעות שם לדין הישראלי ואגב כך – גם את השימוש בתביעה בעשיית עושר ולא במשפט במתכונת המזכירה "חילוט אזרחי".
להמשיך לקרואבעניין בן יהודה נ' ויטנר קבע סגן-הנשיא כבוב, כי נושא משרה בחברה הפר חובת אמון כלפי בעלי מניות בה באי גילוי של ניגוד עניינים שבו היה שרוי, אך הלה הופטר מחבות בהעדר קשר סיבתי להפסד שהם טענו לו. על רקע זה דן בית המשפט באפשרות לפסוק פיצויים עונשיים מחמת הפרת חובת אמון בנסיבות דומות בעתיד. חרף היותם אמרת אגב מפורשת יש בדברים חשיבות רבה. רשימה זו עומדת על כמה היבטים העולים מהם.
להמשיך לקרואבעניין מדינת ישראל נ' אבנון קבע בית המשפט העליון, כי שוחד שקיבל עובד ציבור יישלל ממנו ויועבר למדינה, בין אם כסעד על הפרת חובת אמון ובין אם כהשבה בעשיית עושר ולא במשפט. זוהי פסיקה חשובה מבחינה ציבורית לא פחות מאשר משפטית. רשימה זו עומדת על כמה נקודות בפסק הדין, שחלקן מאששות דוקטרינות מוכרות וחלקן ראויות לפיתוח נוסף.
להמשיך לקרואבעניין Lehtimäki v. Cooper קבע בית המשפט העליון באנגליה כי בעל מניות בחברה שפעלה כתאגיד צדקה הוא אמונאי החב חובת אמון, ומשכך, בית המשפט מוסמך להורות לו כיצד לפעול. לבסיס המשפטי לקביעה זו יש השלכות מעניינות לדין הישראלי – ביחס לזיהוי יחסי אמונאות, ביחס לחברות לתועלת הציבור וגם ביחס לבעלי שליטה – ובהן נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואבעניין טלמור נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ אושר ערב הפסח הסדר פשרה בקשר לפרשות שוחד בחוץ לארץ, שבהן הסתבכה החברה והוגשו לגביהן בקשות גילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת. האישור ניתן לנוכח המלצה של "ועדת תביעות בלתי תלוייה" שהחברה מינתה, שסברה כי לא ניתן לבסס הפרת חובת אמון בפרשה, אולם תביעה על הפרת חובת זהירות אינה מופרכת. זהו שלב נוסף בהתבססות המנגנון הבעייתי של "ועדה עצמאית" לחסימה או לחיסול של תביעות נגזרות. רשימה זו בוחנת אפוא כמה נקודות בפסק הדין הראויות לעיון נוסף.
צדיק גוזר ובית המשפט מקיים. כך אירע בסייעתא דשמיא גדולה בעניין שוקרון נ' אברג'ל, שבו הגיש חבר עמותת בית כנסת בקשה לאישור תביעה נגזרת בגין מעילה בכספי העמותה וחלוקת כספים שלא כדין. השופטת לוין אישרה את הבקשה, ובכך איתגרה מעט פסיקה של בית המשפט העליון אך פתחה פתח תקווה להתפתחויות חיוביות נוספות. לעומתה, השופטת רונן בעניין מאירי נ' התאחדות לכדורגל בישראל הדפה את הכדור אל מחוץ לאולם באמצעות "וועדה בלתי תלויה", ובכך עוררה תהיות ישנות וחדשות.
בפסק דין חברת החשמל לישראל בע"מ נ' כהן (מס' 242) נידון אחד מספיחיה של מסכת השוחד הגדולה בחברת החשמל, שעודנה מתנהלת בבתי המשפט. חברת סימנס העבירה כספים לתשלום שוחד לבעלי תפקיד בחברה, וחלקם הגיעו לידי דן כהן, שכיהן בה כדירקטור. הוא הורשע לפי הסדר טיעון, ובגדר גזר הדין חולט חלק מהשוחד שקיבל. כעת תובעת אותו החברה בגין מלוא סכום השוחד. כהן שלח הודעת צד ג' נגד המדינה ביחס לסכום שחולט, אולם סגן הנשיא שינמן פסק כי יש לסלק את ההודעה על הסף. רשימה זו דנה בהיבטים של דיני האמונאות החלים על המקרה, ובוחנת אם יש בהם כדי לשנות את התוצאה.
שני פסקי דין שניתנו לאחרונה לגבי נאמנים שהפרו את חיוביהם מלמדים על הפער שבין הסעדים שהדין הישראלי מקנה לנהנים ובין הסעדים שהללו תובעים ובתי המשפט פוסקים להם. כך היה בעניין רוזנטל נ' שטבהולץ, שבו עורך דין שפעל כנאמן להסכם הלוואה הפר את הוראות הנאמנות בקשר לבטוחות שהופקדו בידיו, וכן בעניין הורביץ נ' קרן אינטגרל שותפות מוגבלת, שבו המנהלים והנאמנת של קרן גידור הביאו לסטייה ממדיניות ההשקעה של הקרן, ובכך – להפסדים כבדים. בחישוב הסעד בשני המקרים יישמו בתי המשפט עקרונות מדיני הנזיקין והחוזים במקום מדיני האמונאות, לרווחתם של הנאמנים המפרים ולהוותם של הנהנים הניפרים.
נקודה בסוף משפט 