בעניין Mochkin v. Klein (No. 2) נדרש בית המשפט לאמוד את היקף השלילה של רווח שעשה שותף, אשר הפר חובת האמון לשותפות בהקמת עסק מתחרה. האתגר המיוחד שניצב בפני בית המשפט, ואשר על החידוש שבו נעמוד הפעם, נבע מכך שהרווח עדיין לא מומש במלואו והוא צמח בקשר לנכסים שהלכו ואיבדו מערכם במרוצת הזמן.
להמשיך לקרואבעניין אלנקיב נ' טבצ'ניק וטבצ'ניק נ' אלנקיב נידון תרחיש פשוט של הפרת חובת אמון גסה על ידי נושא משרה בחברה, שהתחרה ישירות בעסקיה באמצעות חברה אחרת שניהל. סעד של מתן חשבונות מתבקש בנסיבות כאלה ואכן התבקש. ואולם, טיעון קלוקל וניתוח לא מיטבי בשתי הערכאות שנדרשו לבקשה הניבו כמה נקודות של אור וצל, שעליהן נעמוד הפעם.
להמשיך לקרואבעניין ברניק נ' גורודיסקי אישר השופט רחמים כהן בקשה להגשת תובענה ייצוגית נגד עורכי דין, שפעלו כבאי הכוח של קבוצה בתובענה ייצוגית קודמת. המבקשת פנתה אליהם כדי שייצגו אותה בגביית סכומים לפי פשרה באותו הליך, וכעת טענה כי בקשר לכך הם ביצעו שורה של הפרות ובכללן גם הפרת חובת אמון. בהחלטה יש קביעה תקדימית חשובה בדבר תחולתם של חיובי אמונאות עוד לפני יצירת יחסי האמונאות וכן התייחסות ראשונית לשאלת השכר הראוי של אמונאי שהפר חובת אמון. באלה נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואבית המשפט העליון בדלאוור נתן לאחרונה שני פסקי דין, העוסקים בהיקף הגילוי הנדרש מאמונאי כגון דירקטור ושותף. בעניין City of Fort Meyers General Employees Pension Fund v. Haley דובר בדירקטור שלא גילה לדירקטוריון את כל פרטי חבילת התגמול שציפתה לו עם השלמת עסקה, ועניין Dohmen v. Goodman דן בגילוי חלקי בחילופי דברים בין שותפים לקראת השקעה. ביני לביני הוזכרו חובות גילוי מסוגים שונים. רשימה זו עומדת על נקודות בפסקי הדין שיש להן נפקות לדין הישראלי, לצד נקודות מוקשות שיש בהם.
לקראת סוף השנה וסוף העשור נקודתנו הולכת אל מעבר לקצה, ובוחנת אם לאחר שיחסי אמונאות תמו – בפרט, מחמת מותו של אחד הצדדים – יש עדיין מקום לחיובי אמונאות הנובעים מהם. מענה חיובי מעניין לשאלה ניתן בפסק דין Filkow v. D’Arcy & Deacon LLP, שעסק בשותפות של עורכי דין. רשימה זו דנה בהלכה שנפסקה ובתחולתה בדין הישראלי.
בהחלטה בעניין אזולאי נ' תטה עושים מוסיקה בע"מ נידונה תביעה למתן חשבונות שהגיש אמן נגד חברת הפקות, שעימה חתם על הסכמי ייצוג בלעדי. לשאלה אם הסכם כזה מקים יחסי אמונאות יש השלכות ניכרות על זכויות הצדדים ואף על סדר הדין. השופט חסדיאל קבע כי כך היה בנסיבות המקרה, ורשימה זו מצביעה על נקודות מפתח בהחלטה.
כל דרדק משפטי יודע לומר, שבמשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, ולהוסיף לכך שעקרון תום הלב קובע תקן התנהגות תובעני פחות מעקרון הנאמנות ביחסי אמונאות – "אדם" ולא "מלאך". אך מהו תקן ההתנהגות הנדרש במשא ומתן לקראת כינון יחסי אמונאות? בפרשת Rahme v. Benjamin & Khoury Pty Ltd נקבע לאחרונה, שמשרד עורכי דין הפר חובות אמונאות כבר בשלב המשא ומתן, כאשר נמנע מלתת ללקוחה עתידית גילוי מלא על עניין ממוני שהיה לו בהתקשרות. רשימה זו בוחנת האם הלכה זו חלה בדין הישראלי.
הצדדים בעניין זילכה נ' קלדרון חברו יחד לפני שנים להקמת פעילות מסועפת בתחום ההימורים ברחבי העולם. פעילות זו התנהלה באמצעות חברות רבות, ובהן נרשם זילכה כבעל המניות או כבעל השליטה. בית המשפט קמא נתן נגדו צו למתן חשבונות, לאחר שקבע כי הלה היה שותף של עמיתיו, קלדרון ואחרים, והחזיק בנאמנות את מניותיהם. זאת, מבלי שהוכח כי זילכה חייב להם סכום כלשהו. על כך יצא קצפו של זילכה, ובית המשפט העליון נזקק אפוא לסוגיית יסוד בדיני האמונאות, שתעתעה לא פעם בבתי המשפט.
בפרשת שגב נ' קדמת עדן בע"מ נדרש בית המשפט העליון למחלוקת סבוכה בין שותפים למיזם נדל"ן. קבוצת יזמים נעזרה בעו"ד שגב לקידום המיזם, שבו היה לו חלק כשותף בנוסף לשירותו כעורך דין וכנאמן שלהם. במסגרת זו הוא נמנע מלדווח לרשויות המס במועד על נאמנויות ביניהם והדבר גרר כפל מס. בית המשפט אישר את אחריותו של שגב לנזק מחמת התרשלות ואת הפחתתה מחמת אשם תורם של השותפים, אולם הטיל ספק בהפרת חובת אמון בנסיבות המקרה. רשימה זו מצביעה על כמה נקודות חולשה בדיונו בסוגיה.
רשימה זו ממשיכה את הדיון בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ, שבה נקבע כי אסור לבעל שליטה לשלם לנושא משרה תשלום המסכל את מדיניות התגמול בחברה ואת מערך התמריצים של נושאי המשרה. תשלום זה, בדומה לתשלום שוחד, גרם לנושאי המשרה להיות שרויים בניגוד ענינים וכך להפר את חובת האמון שלהם. לאחר שרשימה קודמת עסקה בבסיס להטלת האחריות על נושאי המשרה ובעל השליטה, רשימה זו מתמקדת בסעדים הרלוונטיים ובמרכזם השבה בעשיית עושר ולא במשפט וחשבון בדיני אמונאות.
נקודה בסוף משפט 