תגית: שותפות

אחרי מות – הייתכנו חיובי אמונאות לאחר פקיעת יחסי האמונאות?

לקראת סוף השנה וסוף העשור נקודתנו הולכת אל מעבר לקצה, ובוחנת אם לאחר שיחסי אמונאות תמו – בפרט, מחמת מותו של אחד הצדדים – יש עדיין מקום לחיובי אמונאות הנובעים מהם. מענה חיובי מעניין לשאלה ניתן בפסק דין Filkow v. D’Arcy & Deacon LLP, שעסק בשותפות של עורכי דין. רשימה זו דנה בהלכה שנפסקה ובתחולתה בדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

כניסה לחופה – חוזה יחס, חובת אמון ומתן חשבונות בידי סוכן אמנים

בהחלטה בעניין אזולאי נ' תטה עושים מוסיקה בע"מ נידונה תביעה למתן חשבונות שהגיש אמן נגד חברת הפקות, שעימה חתם על הסכמי ייצוג בלעדי. לשאלה אם הסכם כזה מקים יחסי אמונאות יש השלכות ניכרות על זכויות הצדדים ואף על סדר הדין. השופט חסדיאל קבע כי כך היה בנסיבות המקרה, ורשימה זו מצביעה על נקודות מפתח בהחלטה.

להמשיך לקרוא

תום לב זה לחלשים – האם יש חובות אמונאות במשא ומתן לקראת הסכם עורך דין-לקוח?

כל דרדק משפטי יודע לומר, שבמשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, ולהוסיף לכך שעקרון תום הלב קובע תקן התנהגות תובעני פחות מעקרון הנאמנות ביחסי אמונאות – "אדם" ולא "מלאך". אך מהו תקן ההתנהגות הנדרש במשא ומתן לקראת כינון יחסי אמונאות? בפרשת Rahme v. Benjamin & Khoury Pty Ltd נקבע לאחרונה, שמשרד עורכי דין הפר חובות אמונאות כבר בשלב המשא ומתן, כאשר נמנע מלתת ללקוחה עתידית גילוי מלא על עניין ממוני שהיה לו בהתקשרות. רשימה זו בוחנת האם הלכה זו חלה בדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

מחזיר עטרות ישנות – מתי תביעה למתן חשבונות אינה כרוכה בזכות לתבוע כספים?

הצדדים בעניין זילכה נ' קלדרון חברו יחד לפני שנים להקמת פעילות מסועפת בתחום ההימורים ברחבי העולם. פעילות זו התנהלה באמצעות חברות רבות, ובהן נרשם זילכה כבעל המניות או כבעל השליטה. בית המשפט קמא נתן נגדו צו למתן חשבונות, לאחר שקבע כי הלה היה שותף של עמיתיו, קלדרון ואחרים, והחזיק בנאמנות את מניותיהם.  זאת, מבלי שהוכח כי זילכה חייב להם סכום כלשהו. על כך יצא קצפו של זילכה, ובית המשפט העליון נזקק אפוא לסוגיית יסוד בדיני האמונאות, שתעתעה לא פעם בבתי המשפט.

להמשיך לקרוא

אנחת האדמה – כלום יש פסול בענין אישי של עורך דין ונאמן?

בפרשת שגב נ' קדמת עדן בע"מ נדרש בית המשפט העליון למחלוקת סבוכה בין שותפים למיזם נדל"ן. קבוצת יזמים נעזרה בעו"ד שגב לקידום המיזם, שבו היה לו חלק כשותף בנוסף לשירותו כעורך דין וכנאמן שלהם. במסגרת זו הוא נמנע מלדווח לרשויות המס במועד על נאמנויות ביניהם והדבר גרר כפל מס. בית המשפט אישר את אחריותו של שגב לנזק מחמת התרשלות ואת הפחתתה מחמת אשם תורם של השותפים, אולם הטיל ספק בהפרת חובת אמון בנסיבות המקרה. רשימה זו מצביעה על כמה נקודות חולשה בדיונו בסוגיה.

להמשיך לקרוא

הנשר והכריש – נושא משרה המקבל תשלום מבעל השליטה: הסעדים

רשימה זו ממשיכה את הדיון בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ, שבה נקבע כי אסור לבעל שליטה לשלם לנושא משרה תשלום המסכל את מדיניות התגמול בחברה ואת מערך התמריצים של נושאי המשרה. תשלום זה, בדומה לתשלום שוחד, גרם לנושאי המשרה להיות שרויים בניגוד ענינים וכך להפר את חובת האמון שלהם. לאחר שרשימה קודמת עסקה בבסיס להטלת האחריות על נושאי המשרה ובעל השליטה, רשימה זו מתמקדת בסעדים הרלוונטיים ובמרכזם השבה בעשיית עושר ולא במשפט וחשבון בדיני אמונאות.

להמשיך לקרוא

חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי – התניית מתן חשבונות בזכות לתבוע כספים ומתן חשבונות מצד שלישי

בתי המשפט נדרשים תדיר לבקשות לצו למתן חשבונות. לאחרונה התבקש צו כזה בפרשת אנטקי סנטר לריפוי בצמחים בע"מ נ' ח'ליל, שבה טענה התובעת כי הנתבע ניצל הזדמנות עסקית שלה בפועלו "כשלוח/נאמן/שותף" שלה. השופטת חן-ברק נעתרה לבקשה במהלך ההנמקה השגרתי, המצביע על מערכת יחסים המצדיקה מתן חשבונות ועל זכות לכאורה לתבוע כספים מהמשיב. ההחלטה מדגימה יסודות עודפים ויסודות חסרים בדין הנוהג לגבי מתן חשבונות ואת הצורך להבהירו בבית המשפט העליון.

להמשיך לקרוא