אופסייד סטורי – מדוע לא תוכר תביעה נגזרת בעמותה?

בפסק דין מאירי נ' התאחדות לכדורגל בישראל דחתה השופטת רונן בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם ההתאחדות לכדורגל נגד יו"ר ההתאחדות לשעבר, אבי לוזון, ובכירים נוספים בה בטענה כי גרמו להתאחדות להעביר לקבוצות כדורגל כספים מעבר ליכולתה הכספית. זאת, בנימוק שלא ניתן להגיש תביעה נגזרת בשם עמותה לנוכח פרשנות של חוק העמותות, שאינו מסדיר תביעה נגזרת, ואופייה של ההתאחדות כגוף בעל מאפיינים ציבוריים. רשימה זו עומדת על נקודות קושי בפסק הדין, המציעות כי תביעה נגזרת בעמותה קיימת בדין הישראלי כעניין הכרחי, למעשה.

אין עבודה לזולתו – אימתי בעל מניות יהיה אמונאי החב חובת אמון

בעניין Lehtimäki v. Cooper קבע בית המשפט העליון באנגליה כי בעל מניות בחברה שפעלה כתאגיד צדקה הוא אמונאי החב חובת אמון, ומשכך, בית המשפט מוסמך להורות לו כיצד לפעול. לבסיס המשפטי לקביעה זו יש השלכות מעניינות לדין הישראלי – ביחס לזיהוי יחסי אמונאות, ביחס לחברות לתועלת הציבור וגם ביחס לבעלי שליטה – ובהן נעסוק הפעם.

צדיק גוזר – תביעה נגזרת בשם עמותה, ושוב "וועדה בלתי תלויה"

צדיק גוזר ובית המשפט מקיים. כך אירע בסייעתא דשמיא גדולה בעניין שוקרון נ' אברג'ל, שבו הגיש חבר עמותת בית כנסת בקשה לאישור תביעה נגזרת בגין מעילה בכספי העמותה וחלוקת כספים שלא כדין. השופטת לוין אישרה את הבקשה, ובכך איתגרה מעט פסיקה של בית המשפט העליון אך פתחה פתח תקווה להתפתחויות חיוביות נוספות. לעומתה, השופטת רונן בעניין מאירי נ' התאחדות לכדורגל בישראל הדפה את הכדור אל מחוץ לאולם באמצעות "וועדה בלתי תלויה", ובכך עוררה תהיות ישנות וחדשות.

ראשון לציון מארש – לקראת תביעה נגזרת נגד משחד ומשוחד בשלטון המקומי

גזר דין שניתן בהתאם להסדר טיעון בבית משפט השלום בראשון לציון אינו מעסיק את הבלוג ואת קוראיו בדרך כלל, אך לא כך הפעם. בעניין מדינת ישראל נ' אמסלם הרשיע השופט ארניה את הקבלן יצחק אמסלם בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא עם עו"ד רועי בר, שהיה היועץ המשפטי החיצוני לעיריית ראשון לציון ובמקביל הועסק על-ידי אמסלם וטיפל בעניינים שלו ושל חברת הבנייה אלמוג שבבעלותו. לצד עונשים נכבדים שהוטלו על השניים עומדות כלפיהם וכלפי החברה עילות אמונאיות חזקות למדי. מימושן של עילות כאלה נגד משחדים ודומיהם חיוני מאי-פעם במאבק נגד השחיתות השלטונית.

שר הבינוי, התשתיות והתקשורת – חבותו של מקבל נכס שהושג אגב הפרת חובת אמון

שר הבינוי, התשתיות והתקשורת – של טורקס וקייקוס באיים הקריביים – נמנה עם כמה שרים שם שהסתבכו בפרשות שחיתות שונות. הממשלה – של טורקס וקייקוס באיים הקריביים – פועלת כדי למצות עמם את הדין במישור האזרחי ולשים יד על כל טובות ההנאה שהופקו בקשר לכך. בפרשת Akita Holdings Ltd v Turks and Caicos Islands הבהירה מועצת המלכה את הדין לגבי הסעדים העומדים כנגד חברה שקיבלה מן השר זכות למקרקעין אותה השיג אגב הפרת חובת אמון כעובד ציבור.

בל תשחית – אחריות אזרחית למעורבות בהתנהלות מושחתת

המאבק בשחיתות זכה לחיזוק מסוים כאשר היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין, החליט לאמץ דין וחשבון של צוות לבחינת דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי. המלצות הצוות מכסות קשת של נושאים, אך רובם ככולם נוגעים להיבטים מבניים של השלטון המקומי. האפשרות להתמודד עם בעיית השחיתות באמצעים של אכיפה אזרחית-כלכלית נבחנת בידי צוות-משנה, אשר יגיש את המלצותיו בנפרד. מבלי לגרוע מחשיבות ההמלצות המבניות, דווקא בכלים האזרחיים טמון פוטנציאל ייחודי ניכר מכיוון שהם מאפשרים להגיע אל מחוללי השחיתות – נותני שוחד ודומיהם.