הפרעת אישיות – אחריות נושא משרה בגין הפרת פסק דין שניתן נגד החברה

בעניין אלכסנדר אורן בע"מ נ' כהן הטיל בית המשפט העליון אחריות על מנהלת בחברות פרטיות, אשר ביוזמתה ובניצוחה נמנעו במשך שנים רבות מלקיים חיובים שנפסקו נגדן. אחריותה הושתתה על הדוקטרינה של איסור שימוש לרעה בזכות כמופע של הפרת חובת תום הלב. זאת, תוך שבית המשפט מדגיש כי מדובר באחריות אישית בלא הרמת מסך. טורדנית-כפייתית כדרכה, נקודתנו בוחנת עד כמה פסק הדין מתיישב עם מושג האישיות המשפטית של החברה, ואינה מוצאת מרגוע לנפשה.

אלף קוני למל – הליך מעין-נגזר לחילוט פלילי ונפקותו לאכיפה אזרחית של טוהר המידות

בעניין מדינת ישראל נ' הירשמן גזר השופט וינוגרד את דינם של המורשעים בפרשת הונאה עצומת מימדים, שבה עמותות של קהילה חרדית קיבלו מהמדינה במירמה לפחות 24 מיליון ש"ח בגין לפחות אלף תלמידים פיקטיביים. גזר הדין כולל צו לכמה עיריות לחילוט מבנים שהעמותות הקימו על מקרקעין שלהן, וכן צו משלים לחילוט בידי המדינה, כגיבוי למקרה שהצו הבסיסי ייכשל. נקודתנו עוסקת בצעד הזה, שעשויה להיות בו הבטחה לגבי סעדים אזרחיים נגד אמונאים מפרים ועוזריהם בשלטון המקומי.

ראשון לציון מארש – לקראת תביעה נגזרת נגד משחד ומשוחד בשלטון המקומי

גזר דין שניתן בהתאם להסדר טיעון בבית משפט השלום בראשון לציון אינו מעסיק את הבלוג ואת קוראיו בדרך כלל, אך לא כך הפעם. בעניין מדינת ישראל נ' אמסלם הרשיע השופט ארניה את הקבלן יצחק אמסלם בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא עם עו"ד רועי בר, שהיה היועץ המשפטי החיצוני לעיריית ראשון לציון ובמקביל הועסק על-ידי אמסלם וטיפל בעניינים שלו ושל חברת הבנייה אלמוג שבבעלותו. לצד עונשים נכבדים שהוטלו על השניים עומדות כלפיהם וכלפי החברה עילות אמונאיות חזקות למדי. מימושן של עילות כאלה נגד משחדים ודומיהם חיוני מאי-פעם במאבק נגד השחיתות השלטונית.

הנשר והכריש – נושא משרה המקבל תשלום מבעל השליטה: הסעדים

רשימה זו ממשיכה את הדיון בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ, שבה נקבע כי אסור לבעל שליטה לשלם לנושא משרה תשלום המסכל את מדיניות התגמול בחברה ואת מערך התמריצים של נושאי המשרה. תשלום זה, בדומה לתשלום שוחד, גרם לנושאי המשרה להיות שרויים בניגוד ענינים וכך להפר את חובת האמון שלהם. לאחר שרשימה קודמת עסקה בבסיס להטלת האחריות על נושאי המשרה ובעל השליטה, רשימה זו מתמקדת בסעדים הרלוונטיים ובמרכזם השבה בעשיית עושר ולא במשפט וחשבון בדיני אמונאות.

רסן הזהב – נושא משרה המקבל תשלום מבעל השליטה: האחריות

בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ אישר בית המשפט להגיש נגד נושאי משרה בחברה לישראל ונגד בעל השליטה בה תביעה נגזרת, שבגדרה הם נדרשים להעביר לחברה את הבונוסים שבעל השליטה נתן לנושאי המשרה בעקבות מהלך עסקי מורכב. בהחלטה יש התפתחות חשובה לקראת אחריות צדדים המעורבים בהפרת חובת אמון, בפרט בדרך של "שוחד אזרחי". רשימה זו סוקרת פינות חמד לצד כמה מעקשים בדרך לתוצאה רצויה זו.

זמרי ופינחס – תום לב וטובת החברה באישור תביעה נגזרת ושידול להפרת חובת אמון

פסק דין רותם נ' עתיד והחלטה בענין Mali, שניתנו בהפרש של שלושה שבועות ובמרחק של אלפי מילין זה מזה, נדרשו שניהם לבקשות לאישור תביעה נגזרת. השופט שינמן בבית המשפט המחוזי מרכז והשופט אדלמן בבית המשפט הפדרלי באוסטרליה דנו בבקשות תוך שהם מחילים כללים דומים, הנשענים על עקרונות זהים של דיני האמונאות הכא והתם, כך שרק השוני בנסיבות הביא לתוצאה שונה. את התביעה לסעד מקיף של חשבון ביסס המבקש באוסטרליה גם על עילה יפה ולא-שכיחה של שידול להפרת חובת אמון, אשר יש לה מקום גם בדין הישראלי.

קוף ושמו מייקל – אחריות בעלי שליטה להתנהלות דירקטור במורד הפירמידה

פסק דין חדש של מועצת המלכה בענין Central Bank of Ecuador v. Conticorp מדגים היטב כלים חזקים שדיני האמונאות עשויים להעמיד כדי להטיל על בעלי שליטה באשכול חברות אחריות להתנהלות פסולה של דירקטורים במורד הפירמידה, במיוחד כאשר אותם דירקטורים פועלים לפי הנחיות המגיעות "מלמעלה". דגם זה של אחריות אינו מפותח עדיין בדין שלנו, למרות שיש לו יתרונות על-פני דוקטרינות כגון הרמת מסך או דירקטור צללים.

באותו ענין שלטו בני משפחת אורטגה מאקוודור בכמה חברות מימון ובנקאות, וביניהן פירמידה בת חמש שכבות אשר בתחתיתה, בבעלות מלאה, ניצבה קרן השקעות המאוגדת באיי בהאמה. רואה חשבון מקומי בשם מייקל טיילור כיהן בקרן כדירקטור היחיד וכיועץ ההשקעות (משרה ססטוטורית בקרן השקעות). טיילור השתכר סכום זעום יחסית תמורת שירותיו, אשר כללו בעיקר ציות להנחיות מבני משפחת אורטגה שהגיעו אליו דרך מתווכים. [ראו והשוו כאן וגם כאן.]