ימי הביניים – הערות לאחריות נושאי משרה להפרת חובת אמון בסמיכות לחדלות פירעון

בפסק דין בטר פלייס ישראל נ' אגסי קבע בית המשפט העליון, כי המפרקים של החברות בקבוצת בטר פלייס יוכלו לבקש תיקון של כתב התביעה, שאותו הגישו נגד נושאי המשרה וצדדים נוספים בטענות שונות בדבר אחריותם לקריסת הקבוצה. בכך בוטלה החלטתו של השופט גרוסקופף בערכאה קמא לסלק את התביעה על הסף מכוח כלל שיקול הדעת העסקי. אגב כך הצביע בית המשפט העליון על סוג הטענות שעשויות לעורר ביקורת שיפוטית של פעולות נושאי המשרה בתקן ביניים לפי הלכת ורדניקוב נ' אלוביץ', במיוחד בנסיבות של סמיכות לחדלות פירעון. בכך נעסוק הפעם.

חלון משקיף לים התיכון – לקראת חידושי הלכה בדבר אישור של עסקת בעל שליטה בחברה ציבורית, תקני ביקורת לחובות נושאי משרה וגילוי מלא לבעלי המניות

בעניין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ דחה בית המשפט העליון מפי השופטת ברון ערעור על פסק דינה של השופטת רונן, אשר בתורה דחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לרכישת מניות הציבור בחברת אסם על ידי בעלת השליטה בה, חברת נסטלה. אגב כך הביע בית המשפט עמדות בשורה של סוגיות יסוד, אשר ככל שהן ישפיעו על הדין הנוהג הן ישנו אותו באופן דרמטי. רשימה זו מבקשת להפנות את תשומת הלב לכמה מהן.

מתקן לטיהור פסולת – עוד על הדרך לאישור עסקה בחברה ציבורית הנגועה בעניין של בעל השליטה

בפסק דין גולדנר נ' אפלויג דחתה השופטת עובדיה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לעסקה, שבה חברה ציבורית רכשה מניות בחברת הזנק, בשעה שבעלת השליטה בחברה הרוכשת החזיקה גם במניות של החברה המוכרת. הדיון נערך במסגרת של כלל שיקול הדעת העסקי, והבקשה נדחתה, משנקבע כי לא הוכח ולו לכאורה שההחלטה התקבלה בניגוד עניינים, בחוסר תום לב, או שמדובר בהחלטה לא מיודעת. לכאורה, קב ונקי. למעשה, פסק הדין מאיר כמה נקודות שבהן הדין בדבר אישור עסקה נגועה בחברה ציבורית שרוי בעלטה.

חייב אדם לברך – חובת התקינות של נושא משרה בחברה, הגינות מלאה, ומה נותר מחובת האמון שלו?

רשימה זו חותמת את הדיון בפסק דין פינרוס החזקות בע"מ נ' גולדשטיין, שבו דן בית המשפט העליון בחברה ציבורית, שנושאי המשרה ובעלת השליטה בה פעלו להגעתה לרשימת השימור בבורסה ואז לרכישת יתרת מניות הציבור. לצד הטלת אחריות על הנתבעים בשל הפרת חובת הזהירות, שבה עסקנו ברשימות קודמות (כאן וכאן), הביע בית המשפט העליון עמדה בכמה נושאים כלליים, אשר יחדיו מעצבים מחדש את אחריות נושאי המשרה בחברה. רשימה זו מציעה מתאר ראשוני של משטר אחריות זה, שאפשר לכנותו "חובת התקינות", ודנה בכמה מהשלכותיו.

ונשמרתם מאוד לרשימתכם – כלל שיקול הדעת העסקי והפרת חובת הזהירות במחדל

רשימה זו ממשיכה את הדיון בפסק דין פינרוס החזקות בע"מ נ' גולדשטיין, שבו הטיל בית המשפט העליון על נושאי משרה ובעלת השליטה בחברה ציבורית אחריות על כך שפעלו, במעשה ובמחדל, להגעתה לרשימת השימור במסחר בבורסה ואז לרכישת יתרת מניות הציבור בה. לאחר שרשימה קודמת דנה בחובת הזהירות כלפי המיעוט שהוכרה בפסק הדין, רשימה זו בוחנת את התפיסה הכללית של חובת הזהירות וכלל שיקול הדעת העסקי ובמיוחד ביחס להפרה במחדל.

כתום בעיניכם – חוסר תום לב ושיקול דעת עסקי בחלוקה אסורה

בפסק דין ברוט נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ דחה סגן הנשיא כבוב בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד הדירקטורים של חברת דסק"ש בטענה כי ביצעו חלוקה, שהייתה אסורה מכיוון שלא עמדה במבחן הרווח. בדחותו את גירסת המבקש למבחן הרווח קבע בית המשפט כי הדירקטורים לא פעלו בחוסר תום לב. עוד העיר, בהמשך לקביעות קודמות בפסיקה, כי כלל שיקול הדעת העסקי אינו חל על החלטות חלוקה. בשתי נקודות אלה נעסוק הפעם.

שירים עד כאן – מתי לחדול מניהול עסקי החברה ולהמנע מצימצום חדלות הפירעון?

בפסק דין Madsen-Ries v. Cooper הטיל בית המשפט העליון בניו זילנד אחריות על דירקטור בחברה פרטית, שהחליט לסיים כמה פרוייקטים וכך הקטין את היקף החובות שרבצו עליה אך לא חילץ אותה מחדלות פירעון. בין היתר, נידונה אחריותו של הדירקטור לפי סעיף 135 לחוק החברות הניו זילנדי, שהוא קרוב-רחוק של סעיף 288 לחוק חדלות פירעון הישראלי, המדיר שינה מעיני רבים. חרף הבדלים ניכרים בנוסח הסעיפים, יש בפסק הדין תובנות מעניינות הנוגעות לדין בישראל, ובהן נעסוק הפעם. בסוף הרשימה – בשורה משמחת.

מגדל פורח – כיצד (לא) להדוף תביעה נגזרת נגד מנכ"ל בקשר לעסקה עם החברה, וקצת על "ועדה עצמאית"

בפסק דין שקדי נ' הרודיום השקעות בע"מ אישר בית המשפט העליון דחייה של בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד הדירקטורים והמנכ"ל של הרודיום (לשעבר אינטרקולוני זכורה לטוב), מכיוון שהמבקש לא החזיק במניות החברה במועד. לכך הוסיף השופט עמית אמרות אגב מפורטות על החלטת הדירקטורים הנוכחיים שלא לתבוע את המנכ"ל שסרח, ובהן נדרש להגנות מפני טענה להפרת חובת אמון, וכן הערה נוספת על "ועדה עצמאית" בנסיבות אלה. באלה נעסוק הפעם.

תנו לשמש יד – חובת הגילוי בפנייה לבעלי מניות מהציבור

נקודתנו חוזרת לפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ, שבו נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לרכישת מניות הציבור בחברת אסם על ידי בעלת השליטה. ברשימה קודמת עמדנו על כמה סוגיות במסגרת הכללית של הדיון המשפטי, ואילו הפעם נעסוק בקביעה מסויימת – כי "הגילוי לבעלי-המניות בקשר להצבעה באסיפה הכללית אינו צריך להתמקד באופן העבודה של הוועדה."

מכון התקנים – מהו הדין החל על רכישת מניות המיעוט בידי בעלת השליטה בחברה ציבורית?

בפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ דחתה השופטת רונן בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם בעלי המניות מהציבור בחברת אסם בקשר לרכישת מניותיהם על ידי בעלת השליטה. המהלך אושר במנגנון "האישור המשולש" לפי חוק החברות, אשר שודרג כדי לעמוד גם במתכונת של הלכת Kahn v. M&F Worldwide Corp (“MFW”) הדלאוורית. לנוכח פגמים שנפלו בהליכי העיסקה נקבע כי יש לנקוט תקן ביקורת שהוא תקן ביניים, שלפיו יש לבחון אם המחיר בעיסקה חורג ממתחם הסבירות. רשימה זו עומדת על פגמים שנפלו בדיון המשפטי בפסק הדין.