תגית: שכר ראוי

שיעור חשבון – חיוב כונס נכסים בגין תשלומים לא מאושרים

בעניין בנק החקלאות לישראל בע"מ נ' דגני ביקש הבנק לבוא חשבון עם עו"ד מרדכי דגני, ששימש ככונס נכסים מטעמו למימוש שעבוד צף. הבנק טען כי בתיפקודו של הכונס נפלו כשלים לא מבוטלים, אך טענותיו לגבי מרבית הסכומים נדחו. לעומת זאת, ביחס לכמה תשלומים ששילם הכונס בלא אישור זכה הבנק לסעד אפקטיבי במיוחד, לאחר שבית המשפט יישם למעשה הליך של חשבון במתכונתו הקלאסית, ובכך נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

לא יבקשו, לא יקבלו – האם מנהל שמשך דמי ניהול בלא אישור זכאי לשכר ראוי?

בעניין ק.ר.נ.א. בע"מ נ' סלע קפיטל אינווסטמנט בע"מ קבעה השופטת רונן שהסכם ניהול בין קרן השקעות בנדל"ן מניב לבין בעלת השליטה בה בטל מכיוון שלא אושר ב"אישור משולש". על בסיס זה אושרה תביעה נגזרת נגד בעלת השליטה שפעלה כמנהלת – להשבת דמי ניהול בהתאם ל"גובה הנזק" ותוך התחשבות בזכותה לשכר ראוי. נקודתנו בוחנת את הניתוח המשפטי של יסודות אלה, שנטענו מעבר לצורך ושמטו יתרונות משמעותיים לתובעת.

להמשיך לקרוא

שכר מצווה הבאה בעבירה – האם הפרת חובת אמון שוללת זכות לתגמול, שכר או בונוס?

גישתם הקפדנית של דיני האמונאות לחובת האמון ולהפרתה גורמת לעתים לבתי משפט להתלבט בהחלת הדין מתוך ניסיון להגיע לתוצאה שתראה צודקת. קושי זה מתבטא, בין היתר, כאשר ניצב בפניהם אמונאי שנתן שירות מועיל אך לא קיים את חובת האמון, כגון נושא משרה שעשה לביתו. אז נשאלת השאלה האם השלילה המוחלטת של כל טובת הנאה שהפיק בקשר להפרה, המתחייבת במצב זה, משתרעת גם על תגמול, שכר או בונוס ששולמו לו. שני פסקי דין אנגליים חדשים מדגימים את הנקודה, שגם בתי משפט ועורכי דין אצלנו התקשו בה לפעמים.

להמשיך לקרוא

בכל ביתי נאמן הוא – מה דינו של הסכם נאמנות לקבלנות בנין?

קבלן בנין התחייב כלפי רוכשים לרכוש קרקע בכספם ולהקים עליה דירות מגורים בהסכם שכונה "הסכם נאמנות". הקרקע נרכשה והבנין קם, ועמו גבה טורא בין הצדדים. בעוד הרוכשים נמנעים מלשלם את יתרת הסכום במשך שנים, השכיר הקבלן את הדירה שבמחלוקת לבנו בשכירות לא-ריאלית. בפסק דין כהן נ' רס.אא. יזמות והשקעות בע"מ חייב בית המשפט את הרוכשים לשלם לקבלן בגין עלויות הבנייה הישירות והעקיפות, אך דחה את תביעתם כלפיו לדמי השכירות. רשימה זו מצביעה על קשיים בפסק הדין, הנובעים מאי-הבחנה בין חיובי אמונאות לבין חיובים חוזיים שההסכם הצמיח.

להמשיך לקרוא

שבחי מעוז – חשבון תקיף נגד אמונאי שסרח ושאלת שכרו

בעקבות רשימה קודמת על תגמול דירקטורים שלא אושר כדין בחברת פייסבוק, רשימה זו חוזרת לפסק הדין בפרשת מעוז נסיעות בע"מ נ' יו.בי. אמ. טרוול בע"מ. יזם הקים שם את החברות הנתבעות כדי לרכז רשת של סוכנויות נסיעות שתפנה בשמן במאוחד לספקים של שירותי תיירות בכוונה להגדיל את התקבולים עבור הסוכנויות. משהתברר שהנתבעים עשו בתקבולים כבשלהם שלל מהם בית המשפט, מפי השופט שינמן, כמעט כל זכות לתגמול מעבר לדמי החבר שנקבעו במקור. לנוכח אי-הבהירות בסוגית התגמול לאמונאי-מפר שנזכרה ברשימה הקודמת, רשימה זו עומדת על הדיוק והטעם בגישה שננקטה בענין מעוז נסיעות ואגב זאת – גם על הבסיס למתן סעד של חשבון (מתן חשבונות) כלפי אמונאי.

להמשיך לקרוא

שכר על הפנים – תגמול לנושא משרה שלא אושר במנגנון הקבוע לכך

כשל מביך באישור שכרם של דירקטורים חיצוניים בחברת פייסבוק נידון לפני ימים אחדים בפסק דין של הצ'נסרי של דלאוור בענין Espinoza v. Zuckerberg. בהחלטה תקדימית בדין של דלאוור קבע בית המשפט כי אין די בכך שבעל השליטה, אחד מרק צוקרברג, שלא היה נגוע ביחס לעסקה זו, הביע נכונות מלאה לאשר את שכרם. אישור כזה אין בו כדי לשלול את הפרת חובת האמון הכרוכה בתשלום שכר שלא אושר במסגרת המנגנון הפורמלי הקבוע לכך. בכך מצטרפת דלאוור לעמדה וותיקה שנוקטים הדין האנגלי והדין הישראלי בשאלה זו.

להמשיך לקרוא