שלום לך דודי – מתי קרבה משפחתית יוצרת עניין אישי?

בהחלטה בעניין קוסובר נ' דוניץ דחתה השופטת קרת-מאיר בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד מי שהיו נושאי משרה ובעלי מניות בחברת אחים דוניץ בע"מ וגם בני משפחה בדרגות קרבה שונות. הבקשה נסבה סביב פעולות בחברה שהם היו צד להן, ובכללן הענקת תגמולים ובונוס במסגרת תכנית תגמול חדשה וכן רכישה חוזרת של מניות החברה מידיהם. כדי להכריע בכמה מחלוקות נדרש בית המשפט לשאלה אם קרבה משפחתית של צאצאי אח או אחות (אחיינים), שאינה מנויה בהגדרת "קרוב" בסעיף 1 לחוק החברות, עשויה בכל זאת לבסס עניין אישי. רשימה זו בוחנת את ההחלטה ומציעה ניתוח חלופי לשאלה זו, שיש לה השלכות מעשיות ניכרות.

אדון האופל – קווים חדשים לאחריותם של דירקטור צללים, דירקטור דה פקטו ובעל שליטה

פסק דין הבי נ' מדינת ישראל סיים את הליכי האכיפה הציבורית בפרשת פלד-גבעוני. שם, כזכור, השתלטה חבורת אנשים על חברות ציבוריות מקבוצת פויכטוונגר תעשיות והביאה לקריסתן תוך ביצוע סדרה של מעשי גניבה והפרת אמונים. בית המשפט העליון אישר כעת את הרשעתם בעבירות אלה. רשימה זו מתמקדת בשני היבטים רחבים יותר העולים מפסק הדין: באחד פוסק בית המשפט הלכה אחידה לגבי כל מי שפועלים כדירקטורים, לאחר שתיקון מוקשה לחוק החברות יצר ערפל משפטי מסוים לגביהם; בשני בית המשפט מניח, בהערת אגב, תשתית לאחריות כללית לגבי צד זר המעורב בהפרת חובת אמון.