בעניין קרן קיימת לישראל נ' דבוש דן בית המשפט בתביעה של קק"ל ושל חברת הבת שלה, הימנותא, נגד משה דבוש, שכיהן כדירקטור בשתיהן. הלה קיבל מאחד גאנם פלאח כמה טובות הנאה בקשר למשרתו, ונקבע כי זוהי "התנהגות חמורה, ואפשר שהיא עולה אף כדי קבלת שוחד." נקודתנו עוסקת בסעד שבית המשפט ראה לפסוק בקשר לכך ובכמה היבטים הניבטים ממנו.
להמשיך לקרואבעניין Mochkin v. Klein (No. 2) נדרש בית המשפט לאמוד את היקף השלילה של רווח שעשה שותף, אשר הפר חובת האמון לשותפות בהקמת עסק מתחרה. האתגר המיוחד שניצב בפני בית המשפט, ואשר על החידוש שבו נעמוד הפעם, נבע מכך שהרווח עדיין לא מומש במלואו והוא צמח בקשר לנכסים שהלכו ואיבדו מערכם במרוצת הזמן.
להמשיך לקרואבעניין אלנקיב נ' טבצ'ניק וטבצ'ניק נ' אלנקיב נידון תרחיש פשוט של הפרת חובת אמון גסה על ידי נושא משרה בחברה, שהתחרה ישירות בעסקיה באמצעות חברה אחרת שניהל. סעד של מתן חשבונות מתבקש בנסיבות כאלה ואכן התבקש. ואולם, טיעון קלוקל וניתוח לא מיטבי בשתי הערכאות שנדרשו לבקשה הניבו כמה נקודות של אור וצל, שעליהן נעמוד הפעם.
להמשיך לקרואפסק דין בעניין Tesla Motors, Inc מסיים את ההתדיינות בערכאה קמא בפרשה אשר במרכזה ניצבת דמותו הססגונית של אילון מאסק, בעל השליטה, דירקטור ו"טכנו-קינג" של חברת טסלה. חרף קיומה של תשתית עובדתית שלא נסתרה, כי הלה פעל בניגוד עניינים והשפיע על דירקטורים בחברה בקשר לרכישת חברה אחרת, קבע סגן-הצ'נסלור סלייטס שהוא לא הפר את חובת האמון שלו. זאת, מכיוון שהמחיר שטסלה שילמה עמד בתקן "המחמיר" של הגינות מלאה. נקודתנו עומדת על יסוד זה של פסק הדין בהקשר הישראלי של "הגינות מלאה" בדיני החברות שלנו.
להמשיך לקרואבעניין מישורים השקעות נדל"ן בע"מ נ' בלוטרייך נתן סגן-הנשיא כבוב פסק דין משלים בשאלת הסעד, לאחר שפסק בעבר בשאלת האחריות, כי בעסקה לרכישת שליטה בחברה ציבורית הפר הנתבע, בעל שליטה ודירקטור, את חובות ההגינות והאמון שלו, בהתאמה. בית המשפט אימץ את עמדתו של המומחה הכלכלי שמינה בהסכמת הצדדים הן לעניין השיטה לאמידת הנזק הן לעניין האומדן עצמו. רשימה זו עומדת על כמה קשיים בניתוח המשפטי ועל סעדים חלופיים ודרכים חלופיות לאמידתם. בסופה – הודעה בהקשר הנידון.
להמשיך לקרואבעניין מדינת ישראל נ' יזיד נידונה תביעה אזרחית של המדינה נגד מי שכיהן כקצין תיאום בגזרת בית לחם והורשע בלקיחת שוחד עבור הנפקת היתרי כניסה לישראל. לנוכח פסק דין מדינת ישראל נ' אבנון הטילה עליו השופטת מצא אחריות בעשיית עושר ולא במשפט וגם בדיני אמונאות, אולם הפחיתה מהיקף חבותו מטעמי צדק לפי חוק עשיית עושר. רשימה זו עומדת על התפתחות מעניינת שיש בפסק הדין לצד שגגה שנפלה בו, שתיהן על רקע הפסיקה בעניין אבנון.
להמשיך לקרואבפסק דין ביוטי פיש בע"מ נ' כ.ר חקלאות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נדרש בית המשפט להסכם לשיתוף פעולה בשיווק דגי נוי בין מגדל לבין משווק. הגם שדובר במערכת יחסים מסחרית מובהקת ובטענות להפרת חוזה, עמד השופט פרידלנדר על כך שלמעשה, הצדדים כוננו יחסי אמונאות, וניתח במדוייק את החיובים ואת הפרתם במסגרת המיוחדת של דיני אמונאות. לנוכח קשיים שחווים לעתים בתי המשפט ביישום דינים אלה, עניין ביוטי פיש מהווה נקודת ציון חשובה בהתפתחות הדין הישראלי. עליו ייאמר "מדרום תיפתח הטובה".
להמשיך לקרואבעניין Crown Prosecution Service v. Aquila Advisory Ltd נדרש בית המשפט העליון בבריטניה לעמוד על היקף השתרעותו של חילוט בגדר הליך פלילי ביחס לרווחים שהפיקו דירקטורים מניצול הזדמנות עסקית של החברה. נקודתנו בוחנת את התאמת הקביעות שם לדין הישראלי ואגב כך – גם את השימוש בתביעה בעשיית עושר ולא במשפט במתכונת המזכירה "חילוט אזרחי".
להמשיך לקרואבעניין בן יהודה נ' ויטנר קבע סגן-הנשיא כבוב, כי נושא משרה בחברה הפר חובת אמון כלפי בעלי מניות בה באי גילוי של ניגוד עניינים שבו היה שרוי, אך הלה הופטר מחבות בהעדר קשר סיבתי להפסד שהם טענו לו. על רקע זה דן בית המשפט באפשרות לפסוק פיצויים עונשיים מחמת הפרת חובת אמון בנסיבות דומות בעתיד. חרף היותם אמרת אגב מפורשת יש בדברים חשיבות רבה. רשימה זו עומדת על כמה היבטים העולים מהם.
להמשיך לקרואבעניין מדינת ישראל נ' אבנון קבע בית המשפט העליון, כי שוחד שקיבל עובד ציבור יישלל ממנו ויועבר למדינה, בין אם כסעד על הפרת חובת אמון ובין אם כהשבה בעשיית עושר ולא במשפט. זוהי פסיקה חשובה מבחינה ציבורית לא פחות מאשר משפטית. רשימה זו עומדת על כמה נקודות בפסק הדין, שחלקן מאששות דוקטרינות מוכרות וחלקן ראויות לפיתוח נוסף.
להמשיך לקרוא
נקודה בסוף משפט 