בהחלטה בעניין ירין נ' קמן קפיטל בע"מ הטילה השופטת רונן על החברה לשאת בהוצאות שכר טרחתו של עורך דין, אשר נשכר על ידי דירקטורית חיצונית כדי לקבל ייעוץ וייצוג משפטיים לנוכח מהלכים בחברה, שנראו לה לא תקינים. להחלטה הטכנית-לכאורה הזו יש השלכות משמעותיות לממשל התאגידי ולפרקטיקה של עבודת הדירקטור בארץ כמו גם לפרקטיקה של עריכת הדין בתחום. בכמה מההיבטים האלה נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואבהחלטה בעניין חזן נ' סרגון נטוורקס בע"מ אישר השופט אלטוביה להגיש תובענה ייצוגית נגד החברה ונושאי משרה בה בטענה למצג מטעה בדיווחיה. לנוכח העובדה שמניות סרגון נסחרו במסגרת הסדר הרישום הכפול, הוא קבע כי הדין הישראלי חל על אחריות הנתבעים. בכך נקט עמדה שונה מזו שנקטו כמה בתי משפט עד כה, שראו להחיל את הדין הזר, האמריקאי. רשימה זו עומדת על כמה נקודות עקרוניות בסוגייה, המייחלת להסדרה מקיפה זה למעלה מעשרים שנה.
להמשיך לקרואבעניין רהב נ' דנקנר אישרה השופטת רונן בקשה להגשת תביעה ייצוגית נגד נוחי דנקנר ואיתי שטרום בקשר לפעולות של הרצת מניות, שבגינן הורשעו בעבירות לפי חוק ניירות ערך. במסגרת זו אושרו עילות נזיקיות רגילות, הכוללות יסוד של הסתמכות, תוך שימוש בדוקטרינה של תרמית על השוק. גודש האירועים בעת האחרונה מיסך אולי את החלק הזה בהחלטה, שאחרת היה מעורר התרגשות לפחות בחוגים מסויימים. ברשימה זו נעסוק בו ובכמה קושיות שהוא מעורר.
להמשיך לקרואבהחלטה בעניין Roofers’ Pension Fund v. Papa אישר בית משפט פדרלי תובענה ייצוגית בשל הטעייה בניירות ערך נגד חברת פריגו, הרשומה ברישום כפול בניו יורק ובתל אביב. באופן תקדימי כוללת הקבוצה שאושרה משקיעים שרכשו מניות בבורסה של תל אביב על יסוד עילות הטעייה לפי הדין האמריקאי. רשימה זו עומדת על היבטים מחדשים בהחלטה ועל השלכות אפשריות שלהם ביחס לאישור תובענות ייצוגיות בניירות ערך בישראל בכלל.
בעניין גבריאלי נ' ויזל נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם בעלי מניות בחברת פוקס נגד הראל ויזל, שהוא בעל השליטה, דירקטור ומנכ"ל החברה, על יסוד פירסומים כי הטריד מינית נשים במסגרת פעילות החברה. השופטת רונן קבעה, בטעם, כי "הנזק הנטען, ככל שנגרם, הוא נזק לחברה." אלא שלכך הוסיפה דיון אגב אורחא בחריג אפשרי, שבגדרו תהיה לבעלי המניות עילה אישית כלפי נושא משרה, ובו נעסוק הפעם.
בעניין שוחט נ' אאורה השקעות בע"מ דחה השופט אלטוביה בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת נגד נושאי משרה ובעל השליטה בחברה. בלב הבקשה נטען העדר אישור כדין לעסקה של החברה שלבעל השליטה היה עניין בה – מעשית, התקשרות עם משרד עורכי דין שבבעלות רעייתו של בעל השליטה. הגם שלעילה הנטענת יש לכאורה רגליים, הבקשה נדחתה מחמת פגמים שבית המשפט מצא במבקש עצמו, משנקבע כי הוא נגוע בחוסר תום לב ובניגוד עניינים. נקודתנו עומדת על היבטים אלה בפסק הדין לנוכח פסיקה של בית המשפט העליון בהקשרים סמוכים.
בהחלטה בעניין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ נידונה בקשה לצו גילוי מסמכים לפני אישור תביעה ייצוגית בנוגע לעסקה שבה רכשה חברת נסטלה, שהיתה בעלת השליטה בחברת אוסם, את מניות הציבור באוסם והפכה אותה לחברה פרטית בבעלותה המלאה. הצו שנתנה השופטת רונן נרחב בהיקפו, כדי שאפשר יהיה לברר כראוי את תקינות ההליכים לאישורה ואת הגינות התמורה שקיבל הציבור. הגם שהתוצאה נראית נכונה, בדרך אליה ביצע בית המשפט כמה מהלכים מוקשים שיחייבו התייחסות או תיקון בעתיד.
היתכן אמונאי שאינו חב חובת אמון?
תשובה חיובית לכאורה לשאלה זו נתן בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים בעניין שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ. שם הוגשו בקשות לאישור תובענה ייצוגית דומות ביסודן לכמה בתי משפט מבלי לרושמן בפנקס התובענות הייצוגיות ומבלי ליידע את המותבים השונים על כך, ונפסק כי הדבר עולה כדי חוסר תום לב ומטיל ספק ביכולת לייצג ייצוג הולם. משכך, הבקשות נדחו. הגם שהתוצאה נראית נכונה, עקרונות וכללים במשפט הפרטי שלנו ומקורות המשפט המשווה שבית המשפט פנה אליהם מצביעים על קשיים ניכרים בפסק הדין.
בפסק דין ברנדיס נ' בבילון בע"מ חולל בית המשפט העליון שינוי מרחיק לכת בחובת הגילוי בדיני ניירות ערך בקובעו, כי משטר האחריות החל על פרסום דוחות מיידיים בשוק המשני הוא של ידיעה בפועל או עצימת עיניים, אך לא של רשלנות. רשימה זו מציעה דיון ראשוני בדרישת היסוד הנפשי החדשה וביחס בינו לבין ה-scienter האמריקאי ולבין פזיזות.
פרשת מגן נ' אוליצקי כריה (1990) בע"מ דנה בבקשה לסעד הערכה בעקבות הצעת רכש מלאה, אשר נועדה להפוך את חברת אוליצקי כריה לחברה פרטית. בית המשפט המחוזי, מפי השופטת אגמון-גונן, אישר את הבקשה אולם פסל את המבקש, ובמסגרת זו קבע שתי הלכות חשובות. אחת קובעת כי הצבעת משקיע מוסדי בעד הצעת רכש מהווה ראיה כמעט מכרעת להגינות המחיר כבר בשלב של בקשת האישור. השניה דנה באמות המידה לנאותוּת של המבקש כמי שאמור לייצג את הקבוצה בתום לב. רשימה זו עוסקת במעמדם המיוחד של משקיעים מוסדיים, אשר עליו נשענת ההלכה שנפסקה לגביהם, ובמהותו של תובע מייצג כשליח ציבור, אשר לאורה יש לבחון את התאמתו למשימה שהוא מבקש לעצמו.
נקודה בסוף משפט 