תגית: תביעה נגזרת

מסתרי האורגניזם – ריבוי אורגנים וריבי סמכויות בניהול תביעה נגזרת

בעניין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ קבע בית המשפט העליון שלחברה שבשמה מתנהלת תביעה נגזרת יש זכות עמידה להתערב בניהול התביעה, אם סברה כי "מהלך מסויים שנקט בו התובע הנגזר יגרום בסבירות גבוהה וממשית לנזק חמור ובלתי-הפיך לחברה." השופט סולברג דחה בכך את קביעתו של השופט שינמן בערכאה קמא, כי לחברה אין זכות עמידה, אלא אם "מהלך פלוני שביצעה החברה באמצעות התובע הנגזר עשוי להסב לחברה נזק רב ובסבירות גבוהה." לנוכח הדימיון בין שתי ההכרעות מבחינה מעשית, בוחנת רשימה זו את הנמקותיו של בית המשפט העליון להלכה ומוצאת בהן נקודות הראויות לעיון נוסף.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

דייג אוהב דגים? – גילוי מסמכים לפני אישור תביעה נגזרת לגבי בנק

בהחלטה בעניין אהרוני נ' בנק הפועלים בע"מ קיבל השופט אלטוביה בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת בעניין האשראי שהעמיד בנק הפועלים לקבוצת פישמן – אשראי בסך של כ-1.8 מיליארד ש"ח שחלק ניכר ממנו אבד. רשימה זו בוחנת את הטעמים שצויינו בהחלטה לנוכח ההלכה המתגבשת בסוגייה, אשר מבחינה בין עילות תביעה שונות לעניין נטלי הראייה, ואת מקומו של "האינטרס הציבורי" כטעם רלוונטי כאשר מדובר בבנק.

להמשיך לקרוא

פנטסיה לאורגן – כלום רשאית חברה להתערב בתביעה נגזרת בשמה?

בהחלטה בענין כהן נ' לבייב נדחתה בקשתה של חברת אפריקה ישראל להשקעות לייצג את עצמה בנפרד בתביעה הנגזרת המנוהלת בשמה נגד בעל השליטה, לב לבייב. סגן הנשיא שינמן קבע כי הבקשה חותרת תחת המוסד וההליך של התביעה הנגזרת, וכי הענות לה תביא לתוצאות בלתי-הגיוניות. על רקע פעילות יצירתית גואה לשינוי מנגנון התביעה הנגזרת עמידתו של בית המשפט על כך שההליך יתנהל כדין ראויה לציון.

להמשיך לקרוא

לעילה מכל ברכתה – התשתית הראייתית לגילוי מסמכים באישור תביעה נגזרת בעילות שונות

השקעת הנפל של קבוצת גזית גלוב ברכישת קבוצת הבניה א. דורי התגלגלה בלא שיהוי לבקשה לאישור תביעה נגזרת בטענה להפרת חובת הזהירות של נושאי המשרה. לבקשה קדמה, כמקובל, בקשה לגילוי מסמכים מקיף. בהחלטה בענין ברק נ' גזית-גלוב בע"מ אישר בית המשפט העליון את דחיית הבקשה לגילוי מסמכים, ובמסגרת זו עמד על הקשר בין העילה הנטענת לבין מידת הראיה הנדרשת בהליך המקדמי המיוחד הזה – לאמור, אין דין עילה אמונאית כדין עילה רגילה במשפט הפרטי, כגון העילה הנזיקית שנטענה כאן. בכך יש כדי לבשר על הסתלקותה של "סברת רסיסי המידע" שהכבידה על בתי המשפט עד כה. רשימה זו עומדת על כמה השלכות חיוביות של ההחלטה מבחינה משפטית ומבחינת הממשל התאגידי בארץ.

להמשיך לקרוא

מסעי גוליבר – עסקה נגועה בעולם לא סטרילי וקשר סיבתי לנזק

הסדר החוב בחברת צים היה עצום בהיקפו ובמורכבותו. השלמתו בהצלחה היתה חיונית לגורמים רבים בארץ ובחו"ל, וביניהם החברה לישראל, שהחזיקה בצים, ובעלי השליטה בחברה לישראל, שנשו בצים. בפרשת קראוסקופף נ' צים שירותי ספנות משולבים בע"מ ביקש בעל מניות בחברה לישראל להגיש תביעה נגזרת לנוכח העדר אישור למתכונת ההסדר הסופית ולנוכח פגמים בהליך גיבושו. הבקשה נדחתה, משקבע השופט כבוב שאין קשר סיבתי בין אלה לבין הנזק שנגרם לחברה, אך כעידוד למבקש ולדומיו על התרומה לחשיפת הפגמים פסק לו הוצאות בעין יפה. נקודתנו מבקשת להאיר כמה זוויות בפסק הדין שנותרו בלא דיון מספק.

להמשיך לקרוא

אני פה בגלל אישתי – התנהלות דירקטור לנוכח מאוויה של בעלת השליטה: מהו "ענין אחר" ומי יישא בנזק?

פסק דין לייבוביץ נ' יורש והחלטת-ביניים בענין אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ נדרשו לתרחיש שכיח אך מאתגר משפטית, שבו דירקטורים מחליטים על השקעה גדולה בשעה שלבעלת השליטה בחברה עשוי להיות ענין בהחלטה מעבר לעצם החזקתה בחברה. בשני המקרים ירדה ההשקעה לטמיון, ונטען בין היתר, כי הדירקטורים הפרו את חובות האמון והזהירות שלהם. בפרשת לייבוביץ פסקה השופטת רונן כי החובות לא הופרו, ואילו בענין אוסטרובסקי התיר השופט גרוסקופף להוסיף לכתב התביעה עילה של הפרת חובת אמון. רשימתנו בוחנת את הניתוח של הענין האחר האסור ומציעה ניתוח חלופי של ענין זה ושל האחריות לנזק.

להמשיך לקרוא

זמרי ופינחס – תום לב וטובת החברה באישור תביעה נגזרת ושידול להפרת חובת אמון

פסק דין רותם נ' עתיד והחלטה בענין Mali, שניתנו בהפרש של שלושה שבועות ובמרחק של אלפי מילין זה מזה, נדרשו שניהם לבקשות לאישור תביעה נגזרת. השופט שינמן בבית המשפט המחוזי מרכז והשופט אדלמן בבית המשפט הפדרלי באוסטרליה דנו בבקשות תוך שהם מחילים כללים דומים, הנשענים על עקרונות זהים של דיני האמונאות הכא והתם, כך שרק השוני בנסיבות הביא לתוצאה שונה. את התביעה לסעד מקיף של חשבון ביסס המבקש באוסטרליה גם על עילה יפה ולא-שכיחה של שידול להפרת חובת אמון, אשר יש לה מקום גם בדין הישראלי.

להמשיך לקרוא