תגית: תביעה נגזרת

חשמל זורם בכפות ידיך – אישור תגמול לנושא משרה ובעל השליטה

בעניין Tornetta v. Musk אושרה תביעה נגזרת בעילה של הפרת חובת אמונאות נגד אילון מאסק, בעל השליטה והמנכ"ל דאז בחברת טסלה וטיפוס ססגוני בזכות עצמו, בגין חבילת תגמול מפליגה שקיבל. אגב כך קבע הצ'נסרי בדלאוור, כי אישור התגמול במתכונת הלכת Kahn v. M&F Worldwide Corp (MFW) היה מחסן אותו למעשה מפני ביקורת שיפוטית, ובכך הרחיב מאוד את תחולתה של הלכת MFW. רשימה זו דנה בלקח אפשרי שההחלטה מציעה לדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

כספי החלוקה – כלל שיקול הדעת העסקי בחלוקה והאם דיבידנד אסור לנזק ייחשב

בעניין חורב נ' בי קומיוניקיישנס בע"מ אישרה השופטת רונן להגיש תביעה נגזרת בגין חלוקה אסורה של דיבידנד בחברה ציבורית. הבקשה אושרה ביחס לבעלת השליטה בחברה אך נדחתה ביחס לדירקטורים. זאת, בעיקר בנימוק שסכום הדיבידנד אינו נזק המקים חבות ותוך דחיית הטענה שכלל שיקול הדעת העסקי חל על חלוקה. רשימה זו מתמקדת בנקודות אלה לנוכח תבנית האחריות המיוחדת החלה על חלוקה.

להמשיך לקרוא

צדיק גוזר – תביעה נגזרת בשם עמותה, ושוב "וועדה בלתי תלויה"

צדיק גוזר ובית המשפט מקיים. כך אירע בסייעתא דשמיא גדולה בעניין שוקרון נ' אברג'ל, שבו הגיש חבר עמותת בית כנסת בקשה לאישור תביעה נגזרת בגין מעילה בכספי העמותה וחלוקת כספים שלא כדין. השופטת לוין אישרה את הבקשה, ובכך איתגרה מעט פסיקה של בית המשפט העליון אך פתחה פתח תקווה להתפתחויות חיוביות נוספות. לעומתה, השופטת רונן בעניין מאירי נ' התאחדות לכדורגל בישראל הדפה את הכדור אל מחוץ לאולם באמצעות "וועדה בלתי תלויה", ובכך עוררה תהיות ישנות וחדשות.

להמשיך לקרוא

אלף קוני למל – הליך מעין-נגזר לחילוט פלילי ונפקותו לאכיפה אזרחית של טוהר המידות

בעניין מדינת ישראל נ' הירשמן גזר השופט וינוגרד את דינם של המורשעים בפרשת הונאה עצומת מימדים, שבה עמותות של קהילה חרדית קיבלו מהמדינה במירמה לפחות 24 מיליון ש"ח בגין לפחות אלף תלמידים פיקטיביים. גזר הדין כולל צו לכמה עיריות לחילוט מבנים שהעמותות הקימו על מקרקעין שלהן, וכן צו משלים לחילוט בידי המדינה, כגיבוי למקרה שהצו הבסיסי ייכשל. נקודתנו עוסקת בצעד הזה, שעשויה להיות בו הבטחה לגבי סעדים אזרחיים נגד אמונאים מפרים ועוזריהם בשלטון המקומי.

להמשיך לקרוא

ועדת קישוט – נקודה לנפקותו של דוח "ועדה עצמאית" בהליכי תביעה נגזרת

בהחלטה בעניין שיירי נ' כימיקלים לישראל בע"מ (מס' 29) מלפני כחודשיים קבע השופט אלטוביה סדרים להגשת דוח של וועדת מומחים במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת. זאת לאחר שבית המשפט העליון הורה לקבל את הדוח כראייה. ההחלטה זכתה להדים בתקשורת מסיבות שאינן קשורות לענייננו (ראו כאן וכאן). רשימה זו מבקשת לחלץ ממנה תובנות לגבי נפקותו – ולמעשה, אי-נפקותו – של הדוח בנסיבות שבהן הדירקטוריון מנוע מלהחליט בעניין.

להמשיך לקרוא

השועל בלול התרנגולות – מי יכול לתבוע נושא משרה בחברה על הפרת חובת זהירות?

בעניין גבריאלי נ' ויזל נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם בעלי מניות בחברת פוקס נגד הראל ויזל, שהוא בעל השליטה, דירקטור ומנכ"ל החברה, על יסוד פירסומים כי הטריד מינית נשים במסגרת פעילות החברה. השופטת רונן קבעה, בטעם, כי "הנזק הנטען, ככל שנגרם, הוא נזק לחברה." אלא שלכך הוסיפה דיון אגב אורחא בחריג אפשרי, שבגדרו תהיה לבעלי המניות עילה אישית כלפי נושא משרה, ובו נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

אל חודל הפרעון הישרנו מבט – תובע נגזר ועילת התביעה בקשר לחלוקה אסורה

בעניין קרן טוליפ קפיטל נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נידונה בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת, שהגישה בעלת מניות ואג"ח נגד חברת טבע בקשר לחלוקות דיבידנדים גדולות שביצעה. זאת, חרף ירידה בשערי ניירות הערך שלה ותוך שהיא סוגרת מפעלים ומפטרת עובדים. השופטת סילש דחתה את הבקשה לנוכח פגמים שמצאה בתום הלב של המבקשת, בין היתר מחמת החזקתה במניות ובאג"ח יחדיו. רשימה זו נדרשת אפוא לסוגיית תום הלב של תובע נגזר, וקודם לכן – לעילת התביעה בקשר לחלוקה אסורה, שלא נטענה ונידונה בפירוט.

להמשיך לקרוא

הילה בת עוולה – פסילת מועמד לתובע נגזר מחמת חוסר תום לב וניגוד עניינים

בעניין שוחט נ' אאורה השקעות בע"מ דחה השופט אלטוביה בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת נגד נושאי משרה ובעל השליטה בחברה. בלב הבקשה נטען העדר אישור כדין לעסקה של החברה שלבעל השליטה היה עניין בה – מעשית, התקשרות עם משרד עורכי דין שבבעלות רעייתו של בעל השליטה. הגם שלעילה הנטענת יש לכאורה רגליים, הבקשה נדחתה מחמת פגמים שבית המשפט מצא במבקש עצמו, משנקבע כי הוא נגוע בחוסר תום לב ובניגוד עניינים. נקודתנו עומדת על היבטים אלה בפסק הדין לנוכח פסיקה של בית המשפט העליון בהקשרים סמוכים.

להמשיך לקרוא

ברוֹר לו בוררות יפה – ניגוד עניינים פוטנציאלי, תנאי מקפח בתקנון החברה, ותביעה נגזרת

בעניין בניון נ' אקו"ם בע"מ ציוותה השופטת רונן על עיכוב הליכי בוררות שפתחה אקו"ם נגד עמיר בניון ואסף אטדגי על הוצאת לשון הרע. השניים טענו מנגד, שמינוי הבורר לפי תקנון החברה פסול בהיותו תנאי מקפח בחוזה אחיד. טענתם התקבלה מכיוון שמנגנון המינוי יוצר "אצל הבורר ניגוד עניינים מובנה ואובייקטיבי, המונע ממנו את האפשרות להיות הגורם המכריע בסכסוך." רשימה זו עומדת על פער שאינו ניתן לגישור בין פסיקה זו, שיסודותיה איתנים, לבין גישות רעועות בפסיקה, הנוקטות סלחנות מופלגת ביחס לניגודי עניינים בחברה.

להמשיך לקרוא

אהבות ושקרים – רגשות גואים וזיקות חברתיות של דירקטור בתביעה נגזרת

חברת התוכנה אורקל והיו"ר-המייסד שלה, לארי אליסון, שבים לזירה המשפטית של חובת האמון בחברה לאחר העדרות ממושכת, ומוכיחים שלא שכחו כיצד היא מופרת. בהלכת Oracle 2003 הידועה קבע סגן-הצ'נסלור סטריין, כי הטייה מבנית (structural bias) ואווירה חברתית עלולות לנגע דירקטור בחשש לסטייה מטובת החברה. רשימה זו עוסקת בהחלטה בעניין Oracle 2018, בה נדרש סגן-הצ'נסלור גלאסקוק אגב אורחא להניעות רגשיות שעלולות להעיב על תום הלב של דירקטור, ולגופו של עניין – לזיקות שעלולות להביא דירקטור לעשות שקר בנפשו כאשר יתבקש לאשר תביעה נגד דירקטור או בעל שליטה.

להמשיך לקרוא