תגית: תום לב

הוועדה המתמדת – מקומו ומעמדו של דו"ח וועדה עצמאית בתביעה נגזרת

לפני ימים אחדים התפרסמה כאן רשימה בעקבות פסק דין אוסטרובסקי נ' השקעות דיסקונט בע"מ, ובה נידון בין היתר מעמדה של "וועדה בלתי תלויה" המוקמת לנוכח תביעה נגזרת. והנה, בד בבד עם פירסום הרשימה, נתן השופט אלטוביה החלטה קצרה בעניין כימיקלים לישראל בע"מ נ' שירי, שבה דחה בקשה לצרף דו"ח של וועדה מעין זו במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת. רשימה זו משלימה אפוא את הרשימה הקודמת.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

עוד מחכה לאחד – מתי תוכל חברה ליטול תביעה נגזרת מידי התובע הנגזר?

אישור הסכם פשרה בעניין אוסטרובסקי נ' השקעות דיסקונט בע"מ (חברת השקעות דיסקונט בע"מ נ' דנקנר) חותם התדיינות בנוגע לאחד מכשלי הממשל התאגידי הקשים של השנים האחרונות, בדמות החלטתו של דירקטוריון דסק"ש לרכוש את העיתון "מעריב". אגב כך נדרש השופט גרוסקופף לכמה סוגיות הנוגעות ליחסים שבין החברה לבין באי כוחה כאשר מתגלעות מחלוקות בין אלה לבין הדירקטוריון המכהן. רשימה זו עומדת על קביעות מעניינות בפסק הדין לצד נקודות פתוחות שיצריכו הכרעה בעתיד, במיוחד באשר לזהותו של הגורם הרשאי להתערב בתביעה הנגזרת ואף להביא לחיסולה.

להמשיך לקרוא

נאמנים פצעי אוהב – ניגוד עניינים, תום לב ושיקולים זרים בהפרת חובת אמון

בבג"ץ זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית קבע בית המשפט העליון, כי הממונה על הרכוש הנטוש באיו"ש חב חובת אמון לבעלי מקרקעין נטושים, שאותם הוא מחזיק בבעלותו לטובתם, בדומה לנאמן. הלה נקט צעדים נמרצים במיוחד לבניית בתי מגורים עבור מתיישבי עמונה, אך נפסק כי הוא לא הפר בכך את חובת האמון שלו לבעלים הנפקדים. לאחר שרשימה קודמת עמדה על חידוש הלכה חשוב בקביעת חובת אמון, רשימה זו מצביעה על קשיים בניתוח ההפרה לנוכח השיקולים הזרים שהדריכו את הממונה. סוגייה זו מתעוררת לעתים לגבי דירקטורים ועובדי ציבור הנתונים להשפעות חיצוניות, ומכאן חשיבותה העקרונית.

להמשיך לקרוא

כהלכות גוברין יהודאין – חובותיה של חברה משכנת לדיירים בדיור הציבורי, או מתי קמה חובת אמון?

בפסק דין יהודאי נ' חלמיש קבע בית המשפט העליון כי המערערת ובעלה המנוח, דיירים בדיור הציבורי, רכשו מעמד של בני-רשות בדירה עד אריכות ימיהם, הגם שדמי השכירות החוזיים לא שולמו עוד. בין הנימוקים לכך ציינה השופטת ברק-ארז כי חלמיש הפרה כלפיהם חובת אמון. למרות שבית המשפט יוצא מגדרו כדי להבהיר שזהו מקרה חריג שאין ללמוד ממנו הלכה כללית לגבי זכויות דיירים בדיור הציבורי, יש בפסק דין כמה נקודות מעניינות מבחינת דיני האמונאות הכלליים והשאלה "חובת אמון – אימתי?".

להמשיך לקרוא

כף התקווה הטובה – לקראת תיקון ההלכה בדבר "שיקול דעת עסקי סביר"

נקודתנו חוזרת להחלטה בעניין ורדניקוב נ' אלוביץ, שבה דחתה הנשיאה נאור בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין שבערעור בפרשת בזק. לאחר שרשימה קודמת דנה בהשלכות המפליגות של ההחלטה לגבי חובת האמון, לנוכח צמצומה של הלכת הערעור בדבר "בחינה מוגברת" לנסיבות ייחודיות, רשימה זו מפנה את תשומת הלב לאמרת אגב מוצנעת בהחלטה, הנוגעת לחובת הזהירות. אמרה זו מסייעת להעמיד על דיוקו את הדין לגבי כלל שיקול הדעת העסקי לנוכח קשיים שהכניסה בו הלכת תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' פינקוביץ'.

להמשיך לקרוא

חזרת הש"ץ – תום לב של תובע מייצג ובא כוח מייצג

היתכן אמונאי שאינו חב חובת אמון?
תשובה חיובית לכאורה לשאלה זו נתן בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים בעניין שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ. שם הוגשו בקשות לאישור תובענה ייצוגית דומות ביסודן לכמה בתי משפט מבלי לרושמן בפנקס התובענות הייצוגיות ומבלי ליידע את  המותבים השונים על כך, ונפסק כי הדבר עולה כדי חוסר תום לב ומטיל ספק ביכולת לייצג ייצוג הולם. משכך, הבקשות נדחו. הגם שהתוצאה נראית נכונה, עקרונות וכללים במשפט הפרטי שלנו ומקורות המשפט המשווה שבית המשפט פנה אליהם מצביעים על קשיים ניכרים בפסק הדין.

להמשיך לקרוא

מסתרי האורגניזם – ריבוי אורגנים וריבי סמכויות בניהול תביעה נגזרת

בעניין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ קבע בית המשפט העליון שלחברה שבשמה מתנהלת תביעה נגזרת יש זכות עמידה להתערב בניהול התביעה, אם סברה כי "מהלך מסויים שנקט בו התובע הנגזר יגרום בסבירות גבוהה וממשית לנזק חמור ובלתי-הפיך לחברה." השופט סולברג דחה בכך את קביעתו של השופט שינמן בערכאה קמא, כי לחברה אין זכות עמידה, אלא אם "מהלך פלוני שביצעה החברה באמצעות התובע הנגזר עשוי להסב לחברה נזק רב ובסבירות גבוהה." לנוכח הדימיון בין שתי ההכרעות מבחינה מעשית, בוחנת רשימה זו את הנמקותיו של בית המשפט העליון להלכה ומוצאת בהן נקודות הראויות לעיון נוסף.

להמשיך לקרוא