בהחלטה בעניין אהרוני נ' בנק הפועלים בע"מ קיבל השופט אלטוביה בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת בעניין האשראי שהעמיד בנק הפועלים לקבוצת פישמן – אשראי בסך של כ-1.8 מיליארד ש"ח שחלק ניכר ממנו אבד. רשימה זו בוחנת את הטעמים שצויינו בהחלטה לנוכח ההלכה המתגבשת בסוגייה, אשר מבחינה בין עילות תביעה שונות לעניין נטלי הראייה, ואת מקומו של "האינטרס הציבורי" כטעם רלוונטי כאשר מדובר בבנק.
השקעת הנפל של קבוצת גזית גלוב ברכישת קבוצת הבניה א. דורי התגלגלה בלא שיהוי לבקשה לאישור תביעה נגזרת בטענה להפרת חובת הזהירות של נושאי המשרה. לבקשה קדמה, כמקובל, בקשה לגילוי מסמכים מקיף. בהחלטה בענין ברק נ' גזית-גלוב בע"מ אישר בית המשפט העליון את דחיית הבקשה לגילוי מסמכים, ובמסגרת זו עמד על הקשר בין העילה הנטענת לבין מידת הראיה הנדרשת בהליך המקדמי המיוחד הזה – לאמור, אין דין עילה אמונאית כדין עילה רגילה במשפט הפרטי, כגון העילה הנזיקית שנטענה כאן. בכך יש כדי לבשר על הסתלקותה של "סברת רסיסי המידע" שהכבידה על בתי המשפט עד כה. רשימה זו עומדת על כמה השלכות חיוביות של ההחלטה מבחינה משפטית ומבחינת הממשל התאגידי בארץ.
נקודה בסוף משפט 