ביבר הזכוכית – כיצד ייאמדו נזק ופיצוי בקשר להפרת חובת אמון?

בעניין דורן גלאס בע"מ נ' לוצ'י דקור בע"מ קבע השופט הבכיר רניאל, כי אחד רן מלכה, ששלט בפועל בחברת דורן גלאס, הפר חובת אמון כלפיה כאשר העביר את נכסיה ועסקיה לחברת לוצ'י דקור, והותירה מול שוקת שבורה עד שהגיעה לפירוק. לפיכך הורה למנות מומחה כדי להעריך את הנכסים והנזק שנגרם לחברה בפירוק. השאלה כיצד ייאמדו הנכסים והנזק בקשר להפרת חובת אמון נדונה באופן חלקי בלבד, והיא מצויה כיום במוקדו של שיח ער. בכך נעסוק הפעם.

גלוי וידוע – היקף הגילוי במשא ומתן להקמת שותפות ויחסי אמונאות אחרים

בעניין הרמן נ' חזן קבע השופט עלי, כי שותף הטעה את שותפו במשא ומתן לקראת הקמת השותפות, ועל כן הורה על השבת מלוא הסכום שהאחרון שילם תמורת חלקו בשותפות. העניין בפסק הדין נובע ממהלך ההנמקה להכרעה זו, אשר משליך על היקף הגילוי הנדרש במשא ומתן לכינון יחסי אמונאות – האם "רגיל", "מוגבר" או "מלא"? רשימה זו עומדת על הגישה שננקטה בפסק הדין לנוכח המצב בדין הישראלי ובמשפט המשווה.

מנה הגונה – שכר ראוי לאמונאי מפר: אמונאות, עשיית עושר, חוזים ואיסור קיפוח

בפסק דין טל נ' גיא קבע השופט שרביט, כי בעלת מניות בחברה פרטית הוכיחה קיפוח חמור, שיטתי ומתמשך בכך שעסקאות בעלי עניין שלרוב הדירקטורים היה בהן עניין אישי לא הובאו לאישור האספה הכללית והוסתרו ממנה, ובכך שהייתה חלוקה לא הוגנת של משאבי החברה, בין היתר, בתשלומים ניכרים למקורבים. משכך, נעתר לתביעה להסרת הקיפוח באמצעות צו לרכישת מניות המיעוט. נקודתנו מתמקדת בסוגיה ותיקה שנדונה בפסק הדין וממשיכה לעורר קושי ניכר: האם, מתי וכיצד ייפסק "שכר ראוי" לאמונאי שקיבל שכר או טובת הנאה בלא אישור כדין.

אי שם מעבר לקשת – חובות בעל שליטה בהצבעה על שינוי תקנון

בעניין Sears Hometown and Outlet Stores, Inc נדרש הצ'נסרי בדלוור לראשונה בתולדותיו לשאלה המוכרת היטב לבתי המשפט בישראל ובאנגליה – לאמור, מהו הדין החל על בעל שליטה בבואו להצביע על שינוי בתקנון החברה. התשובה המורכבת והנפתלת שבית המשפט נתן לשאלה זו צריכה לעורר הרהור בקרב מי שרואים בדין הדלוורי מחוז חפץ קסום בכל הקשור לדיני חברות, ובמיוחד בקרב אלה המוצאים מזור לכל מכאוב תאגידי ב"תקן ביניים" של "בחינה מוגברת". בסוף הרשימה – שאלה מסקרנת.

חוכמת הקבלה – טיבה של אחריות המקבל נכס ביודעין אגב הפרת חובת אמון

בפסק דין Byers v. Saudi National Bank נדרש בית המשפט העליון בבריטניה לשאלה עקרונית, אשר למרבה התמיהה, לא נדונה עד כה – לאמור, האם אחריותו של המקבל ביודעין נכס נאמנות אגב הפרת חובת אמון מבוססת על יסוד הקבלה או על יסוד הידיעה. לדקדוק העיוני הזה עשויות להיות השלכות מעשיות חשובות – למשל, כאשר מבוצעת חלוקה אסורה של דיבידנד או כאשר החברה מבצעת עסקה נגועה, והנכס או התמורה מתגלגלים לידי צד שלישי. בכך נעסוק הפעם, ונוסיף הודעה מרגשת.

בדיל ויעבור – התנהלות במרמה של מתחרה עסקי, עשיית עושר וסעדים בתרחישי שוחד

בדיון נוסף Sanofi S.A נ' אוניפארם בע"מ הגיעה לסיומה התדיינות ממושכת ביחס להתנהלותה הפסולה של חברת התרופות סאנופי מול רשם הפטנטים ולסעד המגיע למתחרה שלה, חברת אוניפארם. בית המשפט העליון שב ואישר כי אוניפארם זכאית להשבת רווח בעשיית עושר ולא במשפט, אולם שינה מהותית את ההלכה שנקבעה בערכאות קודמות ביחס לנוסחת האחריות בעשיית עושר באשר ליסוד של "על חשבון"/"מן המזכה". לקביעה חשובה זו יש נפקות גם לסעדים העומדים כלפי אמונאי מפר וצדדים מעורבים נוספים, במיוחד בתרחישי שוחד.

סחט עוד – כמה לשלם לעורך דין שהפר חובת אמון?

לפני ימים לא רבים אושרה פשרה בעניין ברניק נ' גורודיסקי, שבו אישר השופט רחמים כהן בעבר להגיש תובענה ייצוגית נגד עורכי דין שלא נתנו גילוי מלא ללקוחות בכוח – תובענה שבה נתבעה גם שלילת שכר הטרחה (ברניק נ' גורודיסקי). מוקדם יותר פסל בית המשפט העליון הסכם עורך דין-לקוח מחמת אי חוקיות בעניין סינגר אטיה נ' אבידן, אך הדיון בשכר הטרחה נותב לפסים חוזיים. רשימה זו עוסקת אפוא בשאלה החשובה שבכותרת, ומציעה כמה תשובות.

כלב זקן, טריק חדש – כלום ניתן לתבוע זר המעורב בהפרת חובות אמונאות במסגרת הליך חדלות פירעון?

בעניין Re Gamenation (UK) Ltd ביקשו מפרקיה של חברה לתבוע בגדר הליכי הפירוק את הדירקטורית שלה בטענות להפרת חובות אמונאות כלפי החברה וגם את מי שסייעה לה בכך. בית המשפט נדרש אפוא, כעניין תקדימי כפי הנראה, לשאלה אם אפשר לעשות זאת במסגרת הליכי הפירוק – שאלה שיש לה חשיבות מעשית לא מבוטלת. רשימה זו בוחנת אם הדבר אפשרי בדין הישראלי במסגרת החקיקה העדכנית, ומצביעה על קושי בלתי צפוי בנדון.

עושר השמור לבעליו – חבות המסייע לניצול הזדמנות עסקית ביחס לרווח של האמונאי המפר

נקודתנו ממשיכה להעמיק חפור בנושא של אחריות הזר המעורב בהפרת חובת אמון, והפעם – בעזרת פסק דין קשה בעניין Hotel Portfolio II UK Ltd v. Ruhan. בית המשפט לערעורים באנגליה קבע בו, כי אדם שפעל מטעמו של דירקטור וסייע לו להפיק רווח מהזדמנות עסקית של החברה תוך הפרת חובת האמון לחברה, לא יחוב חשבון בגין הרווח של הדירקטור המפר אלא רק בגין רווחיו שלו. רשימה זו בוחנת את מצב הדין בישראל לנוכח פסיקה זו. בסופה – תזכורת חשובה.

השור והבור והחופש לבחור – פיצויים סמליים על פגיעה באוטונומיה באישור מיזוג

נקודתנו חוזרת לעניין Columbia Pipeline Group, שבו התקבלה תביעה נגד חברה קנדית, שהייתה מעורבת בהפרת חובות אמונאות של נושאי משרה בחברה אמריקאית במהלך עסקה לרכישת אותה חברה. לאחר שברשימה הקודמת עסקנו בדגם האחריות בשל מעורבות בהפרת חובת אמון, ברשימה זו נפנה לפיצויים שפסק סגן הצ'נסלור לסטר בגין פגמים בגילוי על אודות העסקה ולהיבטי הדין הישראלי בנושא. בסוף הרשימה – הודעה מרגשת.