חלון משקיף לים התיכון – לקראת חידושי הלכה בדבר אישור של עסקת בעל שליטה בחברה ציבורית, תקני ביקורת לחובות נושאי משרה וגילוי מלא לבעלי המניות

בעניין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ דחה בית המשפט העליון מפי השופטת ברון ערעור על פסק דינה של השופטת רונן, אשר בתורה דחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לרכישת מניות הציבור בחברת אסם על ידי בעלת השליטה בה, חברת נסטלה. אגב כך הביע בית המשפט עמדות בשורה של סוגיות יסוד, אשר ככל שהן ישפיעו על הדין הנוהג הן ישנו אותו באופן דרמטי. רשימה זו מבקשת להפנות את תשומת הלב לכמה מהן.

אל נקמות הופיע – הפרת חובת אמון בפעולה ממניעים רגשיים

בעניין גנוסר נ' חברת חשמל בע"מ דחה סגן הנשיא סוקול בקשה לגילוי מסמכים לקראת תביעה נגזרת, משמצא שהמבקשת פעלה בחוסר תום לב, וזאת לנוכח טענה של חברת חשמל כי פעלה ממניעים נקמניים. פסיקה זו מצטרפת לפסיקה בדלוור לאחרונה ביחס למנהל שפעל ממניעים דומים. אלה מקרים נדירים יחסית, שבהם "טענת נקמה" מתקבלת ולא רק נטענת. בכך נעסוק הפעם.

מתקן לטיהור פסולת – עוד על הדרך לאישור עסקה בחברה ציבורית הנגועה בעניין של בעל השליטה

בפסק דין גולדנר נ' אפלויג דחתה השופטת עובדיה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לעסקה, שבה חברה ציבורית רכשה מניות בחברת הזנק, בשעה שבעלת השליטה בחברה הרוכשת החזיקה גם במניות של החברה המוכרת. הדיון נערך במסגרת של כלל שיקול הדעת העסקי, והבקשה נדחתה, משנקבע כי לא הוכח ולו לכאורה שההחלטה התקבלה בניגוד עניינים, בחוסר תום לב, או שמדובר בהחלטה לא מיודעת. לכאורה, קב ונקי. למעשה, פסק הדין מאיר כמה נקודות שבהן הדין בדבר אישור עסקה נגועה בחברה ציבורית שרוי בעלטה.

חיסול חשבונות – האם חלה התיישנות על חובתם של נאמן, דירקטור ודומיהם לתת חשבון?

בעניין וינברג נ' סגל קבע השופט גונטובניק כי עורך דין, שפעל כנאמן בעסקת מכר דירה, הפר את חובת האמון שלו כאשר סירב למסור לנהנה מידע על הנאמנות ולברר אצל הבנק הרלוונטי אם ברשותו מסמכים הנוגעים לנאמנות. זאת, חרף העובדה שחלפו כתשע שנים מתום הנאמנות ולנוכח קביעה עובדתית, שבפעולתו כנאמן הוא נתן שירות ללא תוהֳלָה. רשימה זו בוחנת את הבסיס לזכותו למידע של נהנה ביחסי אמונאות ואת השאלה אימתי זכות זו מתיישנת.

הצעה מגונה – אחריות נושא משרה ובעל שליטה בשל ניצול הזדמנות עסקית שהחברה דחתה

בעניין שאלתיאל נ' רני צים מרכזי קניות בע"מ דחה סגן-הנשיא כבוב בקשה לאישור תביעה נגזרת, משקבע כי נושא משרה (שהוא גם בעל השליטה) היה רשאי לנצל הזדמנות עסקית, אשר צד שלישי הציע לחברה אך הדירקטוריון דחה אותה. זאת, מכיוון שההצעה לא הייתה הזדמנות עסקית של החברה. רשימה זו עומדת על כמה נקודות תורפה בפסק הדין, שבהעדרן התוצאה הייתה כנראה שונה.

למען יראו וייראו – לקראת פיצויים עונשיים על הפרת חובת אמון?

בעניין בן יהודה נ' ויטנר קבע סגן-הנשיא כבוב, כי נושא משרה בחברה הפר חובת אמון כלפי בעלי מניות בה באי גילוי של ניגוד עניינים שבו היה שרוי, אך הלה הופטר מחבות בהעדר קשר סיבתי להפסד שהם טענו לו. על רקע זה דן בית המשפט באפשרות לפסוק פיצויים עונשיים מחמת הפרת חובת אמון בנסיבות דומות בעתיד. חרף היותם אמרת אגב מפורשת יש בדברים חשיבות רבה. רשימה זו עומדת על כמה היבטים העולים מהם. 

שלמוני אמונאי ישראל – שלילת שוחד מעובד ציבור, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חיסיון

בעניין מדינת ישראל נ' אבנון קבע בית המשפט העליון, כי שוחד שקיבל עובד ציבור יישלל ממנו ויועבר למדינה, בין אם כסעד על הפרת חובת אמון ובין אם כהשבה בעשיית עושר ולא במשפט. זוהי פסיקה חשובה מבחינה ציבורית לא פחות מאשר משפטית. רשימה זו עומדת על כמה נקודות בפסק הדין, שחלקן מאששות דוקטרינות מוכרות וחלקן ראויות לפיתוח נוסף.

ככה וככה – כיסוי הוצאות משפטיות לדירקטורית בגין פעילות יזומה לטובת החברה

בהחלטה בעניין ירין נ' קמן קפיטל בע"מ הטילה השופטת רונן על החברה לשאת בהוצאות שכר טרחתו של עורך דין, אשר נשכר על ידי דירקטורית חיצונית כדי לקבל ייעוץ וייצוג משפטיים לנוכח מהלכים בחברה, שנראו לה לא תקינים. להחלטה הטכנית-לכאורה הזו יש השלכות משמעותיות לממשל התאגידי ולפרקטיקה של עבודת הדירקטור בארץ כמו גם לפרקטיקה של עריכת הדין בתחום. בכמה מההיבטים האלה נעסוק הפעם.

Livin' La Vida Loca – מחילה ומחיקה של תביעה נגזרת וכיצד לאשר עסקת בעל עניין בחברה ציבורית

בעניין אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ נ' חכמי (מס' 25, 26) הורה השופט אלטוביה על מחיקת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד אלפרד אקירוב, בעל השליטה בחברה הציבורית, הבן, ג'ורג'י אקירוב, ודירקטורים שלה ביחס לעסקה של החברה, שהיטיבה עם הבן במשך שנים מבלי שאושרה כדין. זאת, לנוכח עסקה חדשה, שנועדה להסדיר את העניין וצלחה את כל שלבי "האישור המשולש" לפי חוק החברות. רשימה זו עומדת על כמה היבטים בפרשה, שלא נטענו כנראה ולא נידונו, אולם יש להם השלכה על הדין הכללי בנושא מעבר לפרשה עצמה.

הרועץ המשפטי – אחריות עורך דין המעורב בהפרת חובת אמון של הדירקטוריון

נקודתנו חוזרת לתרחיש שעסקנו בו אך לאחרונה, ובו דירקטורים מחליטים להקצות מניות בחברה, כאשר לכך נלווית תכלית זרה – להשפיע על הרכב האספה הכללית ועל זהות בעלי השליטה בחברה. בפרשת TMO Renewables Ltd v. Yeo צורף לדירקטורים הנתבעים גם עורך הדין של החברה, שסיפק לדירקטוריון ייעוץ משפטי לביצוע המהלך, ובו נעסוק בקצרה הפעם.