לא חוקית – גבולות ההתניה על חלוקת הכוח בדירקטוריון ובחברה

בפסק דין לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע"מ דן בית המשפט העליון בדרך הנאותה לסיים סכסוך מר בין שני צדדים המחזיקים יחד בחברה פרטית שהיא שותף כללי בשותפות מוגבלת ציבורית לחיפושי נפט וגז. מערכת הסכמית ביניהם הקצתה ללוסקין, איש המקצוע ונציג המיעוט, שליטה גמורה בהחלטות על עניינים מקצועיים. השופטת ברק-ארז בדעת הרוב קבעה, כי דינה של המערכת ההסכמית הוא בטלות מחמת המגבלות שהיא מציבה על שיקול הדעת של הדירקטורים. רשימה זו מעיינת בהיבט מסוים זה של פסק הדין.

כמו אגל טל זוהר – נקודות לאחריותם של דירקטור ובעל שליטה בחלוקה

בעניין סאני תקשורת סלולרית בע"מ נ' בן דב דחה סגן-הנשיא כבוב תביעה שהגיש בעל התפקיד בהסדר נושים של החברה נגד הדירקטורים שלה, ובראשם אילן בן דב, שהיה גם בעל השליטה בה. במוקד הדיון עמדו שלוש חלוקות דיבידנדים, שנטען כי היו חלוקות אסורות שבוצעו ברשלנות ותוך הפרת חובת ההגינות. רשימה זו מצביעה על נקודות מוקשות בתבניות האחריות שפסק הדין מתאר ביחס להפרת חובות הדירקטורים ובעל השליטה בקשר לחלוקה.

אל תתנני בנפש צרי – חובת ההגינות במכירת שליטה וכלל שיקול הדעת העסקי

בפסק ברדיצ'ב נ' פויכטונגר דחה בית המשפט העליון תביעה נגד בעל שליטה בחברה, שמכר אותה לקבוצה אשר הביאה אותה לקריסה, בקובעו כי הלה לא הפר בכך את חובת ההגינות שלו לחברה. ברשימה קודמת עמדנו על קווי מתאר של החובה הכללית החדשה ועל כמה השלכות שלה. הרשימה הנוכחית בוחנת את כלל האחריות החדש שנקבע ביחס למכירת שליטה חובלת, ומצביעה על היבטים מסויימים בו הראויים לעיון נוסף.

שלילה כפולה – חבות בעל שליטה הגורם להפרת חובת אמון של נושא משרה

פסק הדין בעניין דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ אישר הסכם פשרה בנוגע לתביעה נגזרת שהוגשה נגד נושאי משרה בחברה לישראל ונגד בעלי השליטה בה, אשר שילמו להם בונוס על הצלחת מהלך עסקי מורכב – בונוס שהוגדר "שוחד אזרחי". רשימה זו עוסקת בכמה נקודות העולות מפסק הדין בקשר לחבותו של צד זר הגורם להפרת חובת אמון – סוגייה שלגביה עוררה החלטת אישור התביעה הנגזרת קשיים, שעסקנו בהם בעבר.

ראשון לציון מארש – לקראת תביעה נגזרת נגד משחד ומשוחד בשלטון המקומי

גזר דין שניתן בהתאם להסדר טיעון בבית משפט השלום בראשון לציון אינו מעסיק את הבלוג ואת קוראיו בדרך כלל, אך לא כך הפעם. בעניין מדינת ישראל נ' אמסלם הרשיע השופט ארניה את הקבלן יצחק אמסלם בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא עם עו"ד רועי בר, שהיה היועץ המשפטי החיצוני לעיריית ראשון לציון ובמקביל הועסק על-ידי אמסלם וטיפל בעניינים שלו ושל חברת הבנייה אלמוג שבבעלותו. לצד עונשים נכבדים שהוטלו על השניים עומדות כלפיהם וכלפי החברה עילות אמונאיות חזקות למדי. מימושן של עילות כאלה נגד משחדים ודומיהם חיוני מאי-פעם במאבק נגד השחיתות השלטונית.

הנשר והכריש – נושא משרה המקבל תשלום מבעל השליטה: הסעדים

רשימה זו ממשיכה את הדיון בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ, שבה נקבע כי אסור לבעל שליטה לשלם לנושא משרה תשלום המסכל את מדיניות התגמול בחברה ואת מערך התמריצים של נושאי המשרה. תשלום זה, בדומה לתשלום שוחד, גרם לנושאי המשרה להיות שרויים בניגוד ענינים וכך להפר את חובת האמון שלהם. לאחר שרשימה קודמת עסקה בבסיס להטלת האחריות על נושאי המשרה ובעל השליטה, רשימה זו מתמקדת בסעדים הרלוונטיים ובמרכזם השבה בעשיית עושר ולא במשפט וחשבון בדיני אמונאות.

רסן הזהב – נושא משרה המקבל תשלום מבעל השליטה: האחריות

בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ אישר בית המשפט להגיש נגד נושאי משרה בחברה לישראל ונגד בעל השליטה בה תביעה נגזרת, שבגדרה הם נדרשים להעביר לחברה את הבונוסים שבעל השליטה נתן לנושאי המשרה בעקבות מהלך עסקי מורכב. בהחלטה יש התפתחות חשובה לקראת אחריות צדדים המעורבים בהפרת חובת אמון, בפרט בדרך של "שוחד אזרחי". רשימה זו סוקרת פינות חמד לצד כמה מעקשים בדרך לתוצאה רצויה זו.

זמרי ופינחס – תום לב וטובת החברה באישור תביעה נגזרת ושידול להפרת חובת אמון

פסק דין רותם נ' עתיד והחלטה בענין Mali, שניתנו בהפרש של שלושה שבועות ובמרחק של אלפי מילין זה מזה, נדרשו שניהם לבקשות לאישור תביעה נגזרת. השופט שינמן בבית המשפט המחוזי מרכז והשופט אדלמן בבית המשפט הפדרלי באוסטרליה דנו בבקשות תוך שהם מחילים כללים דומים, הנשענים על עקרונות זהים של דיני האמונאות הכא והתם, כך שרק השוני בנסיבות הביא לתוצאה שונה. את התביעה לסעד מקיף של חשבון ביסס המבקש באוסטרליה גם על עילה יפה ולא-שכיחה של שידול להפרת חובת אמון, אשר יש לה מקום גם בדין הישראלי.

קוף ושמו מייקל – אחריות בעלי שליטה להתנהלות דירקטור במורד הפירמידה

פסק דין חדש של מועצת המלכה בענין Central Bank of Ecuador v. Conticorp מדגים היטב כלים חזקים שדיני האמונאות עשויים להעמיד כדי להטיל על בעלי שליטה באשכול חברות אחריות להתנהלות פסולה של דירקטורים במורד הפירמידה, במיוחד כאשר אותם דירקטורים פועלים לפי הנחיות המגיעות "מלמעלה". דגם זה של אחריות אינו מפותח עדיין בדין שלנו, למרות שיש לו יתרונות על-פני דוקטרינות כגון הרמת מסך או דירקטור צללים.

באותו ענין שלטו בני משפחת אורטגה מאקוודור בכמה חברות מימון ובנקאות, וביניהן פירמידה בת חמש שכבות אשר בתחתיתה, בבעלות מלאה, ניצבה קרן השקעות המאוגדת באיי בהאמה. רואה חשבון מקומי בשם מייקל טיילור כיהן בקרן כדירקטור היחיד וכיועץ ההשקעות (משרה ססטוטורית בקרן השקעות). טיילור השתכר סכום זעום יחסית תמורת שירותיו, אשר כללו בעיקר ציות להנחיות מבני משפחת אורטגה שהגיעו אליו דרך מתווכים. [ראו והשוו כאן וגם כאן.]