בפרשת McDonald’s Corp טענו התובעים הנגזרים כי סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת מקדונלדס העולמית הפר חובות אמונאות בכך שהיה מודע להטרדות מיניות בחברה ואף שלח בהן יד בעצמו. סגן הצ'נסלור לסטר דחה את בקשתו לסילוק על הסף בקובעו כי גם נושא משרה שאינו דירקטור חב חובת השגחה לפי הלכת Caremark וממילא הוא מפר חובת אמון בעצם מעשה ההטרדה. בהיבטי הדין הישראלי של ההחלטה נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואבעניין רהב נ' דנקנר אישרה השופטת רונן בקשה להגשת תביעה ייצוגית נגד נוחי דנקנר ואיתי שטרום בקשר לפעולות של הרצת מניות, שבגינן הורשעו בעבירות לפי חוק ניירות ערך. במסגרת זו אושרו עילות נזיקיות רגילות, הכוללות יסוד של הסתמכות, תוך שימוש בדוקטרינה של תרמית על השוק. גודש האירועים בעת האחרונה מיסך אולי את החלק הזה בהחלטה, שאחרת היה מעורר התרגשות לפחות בחוגים מסויימים. ברשימה זו נעסוק בו ובכמה קושיות שהוא מעורר.
להמשיך לקרואבעניין טלמור נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ אושר ערב הפסח הסדר פשרה בקשר לפרשות שוחד בחוץ לארץ, שבהן הסתבכה החברה והוגשו לגביהן בקשות גילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת. האישור ניתן לנוכח המלצה של "ועדת תביעות בלתי תלוייה" שהחברה מינתה, שסברה כי לא ניתן לבסס הפרת חובת אמון בפרשה, אולם תביעה על הפרת חובת זהירות אינה מופרכת. זהו שלב נוסף בהתבססות המנגנון הבעייתי של "ועדה עצמאית" לחסימה או לחיסול של תביעות נגזרות. רשימה זו בוחנת אפוא כמה נקודות בפסק הדין הראויות לעיון נוסף.
בעניין כהן נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ טען המבקש, כי על נושאי משרה בחברת בזק לפצות אותה בגין עיצום כספי שהוטל עליה, מכיוון שנקטו מדיניות מכוונת לסיכול רפורמה שקבע משרד התקשורת. בהעתרה לעיקר הבקשה קבעה השופטת רונן הלכה תקדימית, כי "פעולה בלתי-חוקית מכוונת ומודעת של נושאי המשרה בשם החברה היא הפרה של חובת הזהירות וחובת האמונים שלהם כלפי החברה, תהיה המוטיבציה לפעולתם אשר תהיה." רשימה זו עומדת על יסודות ההלכה ועל התנאים להטלת אחריות על פיה.
בפסק דין ברדיצ'ב (נאמן) נ' פויכטונגר דחה בית המשפט תביעה שהגיש הנאמן בהסדר הנושים של פויכטונגר תעשיות בע"מ נגד עזריאל פויכטונגר, שהיה חלק מקבוצת השליטה בחברה בטרם נמכרה השליטה בה לחבורת פלד-גבעוני. זאת, כחלק מ"בולמוס פרוע של רכישות ממונפות", שהסתיים בקריסה מימונית של החברה ושל קבוצת החברות בראשותה. פסק הדין מחדד את ההלכה האוסרת "מכירה חובלת", מחדש בה חידושים ומעורר שאלות לגבי המשטר המשפטי החל על בעלי שליטה ובכלל זה גם על מכירת שליטה.
נקודה בסוף משפט 