בפסק דין יצחקי נ' מקס הנהלה ישראל בע"מ השיב השופט צימרמן בשלילה לשאלה שבכותרת, ואילו השופט מינץ, בדחותו בקשת רשות ערעור בעניין יצחקי נ' מקס סטוק בע"מ, היה מסויג יותר, וייחד את עמדתו לנסיבות המקרה. ברשימה זו נעסוק בשניים: בדרישה הכפולה, כי תובע נגזר (וגם תובע מייצג) יפעל בתום לב, ובשאלה העקרונית אימתי יכול אדם לכהן בכמה כהונות מקבילות שיש ביניהן ניגוד עניינים, כגון מפרק בקבוצת חברות.
להמשיך לקרואבעניין בנק החקלאות לישראל בע"מ נ' דגני ביקש הבנק לבוא חשבון עם עו"ד מרדכי דגני, ששימש ככונס נכסים מטעמו למימוש שעבוד צף. הבנק טען כי בתיפקודו של הכונס נפלו כשלים לא מבוטלים, אך טענותיו לגבי מרבית הסכומים נדחו. לעומת זאת, ביחס לכמה תשלומים ששילם הכונס בלא אישור זכה הבנק לסעד אפקטיבי במיוחד, לאחר שבית המשפט יישם למעשה הליך של חשבון במתכונתו הקלאסית, ובכך נעסוק הפעם.
בעניין קופת הגמל אקסלנס גמל נ' נכסי משפחת פישמן בע"מ הורה הנשיא אורנשטיין על פירוק החברה המשיבה, שחובותיה עולים על 1,500,000,000 ש"ח, לאחר שבעל השליטה, אליעזר פישמן, כבר הוכרז פושט רגל. במוקד הדיון ניצבה השאלה אם ראוי למנות את עו"ד יוסי בנקל, הנאמן בפשיטת רגל של פישמן, גם כבעל התפקיד בפירוק לנוכח טענות בדבר ניגוד עניינים בין שתי המשרות. הטענות נדחו ובנקל מונה גם כבעל תפקיד, אך ההחלטה מותירה כמה סוגיות הראויות לעיון בנוגע לחובותיו של בעל תפקיד בחדלות פרעון כ"קצין" של בית המשפט.
עניין בורגר ראנץ מרכז (1983) בע"מ (בפירוק) עוסק לכאורה בספיח צדדי של תיק פירוק שהושלם כבר – לאמור, בבקשה של נושים לקבל פרוטוקולים של החקירות שערך המפרק לאחר שהטיפול בתיק הפירוק הסתיים. ואולם למעשה, פסק הדין נוגע בשאלות-יסוד של דיני האמונאות ושל מוסד האקאונטביליות כמשטר הדורש מכל אמונאי – כגון מנהל, נאמן או עובד-ציבור – להתנהל בשקיפות מירבית ובמסגרת זו לגלות מסמכים שערך לצורך מילוי משימתו.
בפרשת בורגר ראנץ' אישר בית המשפט העליון הסדר נושים סופי ומשופר לחברת בורגר ראנץ' (ראו כאן). בשולי ההתדיינות נותרה בקשה של נושה רגילה לקבל עותק מפרוטוקולי החקירות של נושאי משרה בבעלת השליטה הקודמת, והשופט עמית החזיר את ההכרעה בה לבית המשפט המחוזי. בפסק דין ערוך היטב קיבלה השופטת אגמון-גונן את הבקשה תוך שהיא מנתחת את הסוגיה בשלושה מישורים.
נקודה בסוף משפט 