מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו – אימתי קמה חובת אמון כלפי בעל מניות ובכלל

בעניין Kelly v. Baker טען בעל מניות, כי דירקטורים בקבוצת חברות משפחתית הפרו כלפיו חובת אמון בכך שלא נתנו לו גילוי מלא על עסקה שבה רכשו את החברה מידי בעלי מניותיה (MBO – Management Buyout). בדחותו את התביעה, נדרש בית המשפט לשתי סוגיות שיש בהן עניין גם בדין הישראלי: אימתי נוצרים יחסי אמונאות וחובת אמון בכלל, ומתי חבים דירקטורים חובת אמון לבעל מניות בפרט. בכך נעסוק הפעם.

קרן נאמנות – סעדים נגד דירקטור שקיבל שוחד

בעניין קרן קיימת לישראל נ' דבוש דן בית המשפט בתביעה של קק"ל ושל חברת הבת שלה, הימנותא, נגד משה דבוש, שכיהן כדירקטור בשתיהן. הלה קיבל מאחד גאנם פלאח כמה טובות הנאה בקשר למשרתו, ונקבע כי זוהי "התנהגות חמורה, ואפשר שהיא עולה אף כדי קבלת שוחד." נקודתנו עוסקת בסעד שבית המשפט ראה לפסוק בקשר לכך ובכמה היבטים הניבטים ממנו.

תורת הקבוצות – להיקפה של חובת הגילוי של המארגן בקבוצת רכישה

בעניין מימון נ' קאנטרי על הים בע"מ דחתה השופטת בוסני תביעה של חברי קבוצת רכישה נגד הגורם המארגן, אשר בגדרה הם הלינו על כך שלא נמסר להם מידע מסוים על הדירה שקיבלו לבסוף. זאת, משקבעה כי חובת הגילוי המוטלת על מארגן הקבוצה אינה מקיפה את המידע הזה, ולנוכח פסיקה לא אחידה ביחס לטיבם המשפטי של מארגני קבוצות רכישה ולחובת הגילוי שלהם. בכך נעסוק הפעם.

שני חברים יצאו לדרך – שלילת רווח מִשותף שהעביר נכס מתכלה לעסק מתחרה

בעניין Mochkin v. Klein (No. 2) נדרש בית המשפט לאמוד את היקף השלילה של רווח שעשה שותף, אשר הפר חובת האמון לשותפות בהקמת עסק מתחרה. האתגר המיוחד שניצב בפני בית המשפט, ואשר על החידוש שבו נעמוד הפעם, נבע מכך שהרווח עדיין לא מומש במלואו והוא צמח בקשר לנכסים שהלכו ואיבדו מערכם במרוצת הזמן.

חמישים גוונים של שחור – דרגות של אי-עצמאות אצל דירקטורים חברי "ועדה עצמאית" ובכלל

בעניין BGC Partners, Inc נדרש הצ'נסרי בדלוור לאחרונה לעסקה של חברה שלבעל השליטה היה עניין בה. לכמה מחברי ועדת הדירקטורים שהוקמה לצורך המשא ומתן היו זיקות שונות אליו, וכך נדרשה סגנית הצ'נסלור וויל להבחנה בין מידת הנגיעוּת של חבר ועדה עצמאית בעסקה נגועה לבין זו של דירקטור בהקשר של הליכי תביעה נגזרת. בכך נעסוק הפעם.

אץ קוצץ – אחריותם של תובע נגזר ובא כוחו, אך לא של המבטח, בקשר לאישור פשרה בתביעה נגזרת

בעניין שניידר נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ אישרה השופטת יעקבי הסדר פשרה בהליך נגזר, שרק הוגשו בו בקשות לגילוי מסמכים לפני בקשת אישור תביעה נגזרת. היה זה מקרה נוסף שבו נטען כי חברה ישראלית פעלה בחו"ל לפי מודל עסקי עברייני בידיעתם של הדירקטורים, ולכל הפחות בהתעלמות מצידם מקיום חובת ההשגחה. נקודתנו מפנה הפעם את מבטה אל התובע הנגזר ובא כוחו ואל שאלת אחריותם בקשר לאישור הפשרה. אגב כך נידון גם ההיבט הביטוחי, שתפס מקום מרכזי בגיבוש הפשרה ובאישורה.

עזרת נושים – תמורות בתכלית החברה באזור חדלות הפירעון

לאחר ציפיה ממושכת פרסם בית המשפט העליון באנגליה את פסק הדין בעניין BTI 2014 LLC v. Sequana SA, אשר לדעת כל שופטי המותב, נוגע באבני השתיה של דיני התאגידים ויש לו חשיבות עיונית ומעשית מרחיקת לכת. על הפרק ניצבה השאלה המשולשת האם, מתי וכיצד על הדירקטורים להביא בחשבון את עניינם של הנושים לנוכח אפשרות לחדלות פירעון של החברה. לתשובות ולמהלך הניתוח שפסק הדין מציג יש השלכות ישירות לדין הישראלי. רשימה זו מבקשת להפנות את תשומת הלב לכמה מהן.

רישול מוקפד – כיצד להתנהל בהתנהלות החברה: בפורמליות או בחופשיות?

בעניין בכרך נ' זיקה תעשיות בע"מ התנצחו החברה ומנכ"לה לשעבר בשאלה מי ישלם למי – האם החברה למנכ"ל שפרש בגין דמי תיווך בעסקה לרכישת חברה זרה, או המנכ"ל לחברה בגין הפרת חובת אמון בקשר לאותה עסקה. השופט גונטובניק הכריע לטובת המנכ"ל בפסק דין המשופע בקביעות עובדתיות ותוך השענות על נטלי ראיה. נקודתנו עוסקת בשאלה אחת, עקרונית, שעמדה במחלוקת: עד כמה נדרש דיון סדור וממוסמך לשם דחיית הזדמנות עסקית?

לא חוקית – גבולות ההתניה על חלוקת הכוח בדירקטוריון ובחברה

בפסק דין לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע"מ דן בית המשפט העליון בדרך הנאותה לסיים סכסוך מר בין שני צדדים המחזיקים יחד בחברה פרטית שהיא שותף כללי בשותפות מוגבלת ציבורית לחיפושי נפט וגז. מערכת הסכמית ביניהם הקצתה ללוסקין, איש המקצוע ונציג המיעוט, שליטה גמורה בהחלטות על עניינים מקצועיים. השופטת ברק-ארז בדעת הרוב קבעה, כי דינה של המערכת ההסכמית הוא בטלות מחמת המגבלות שהיא מציבה על שיקול הדעת של הדירקטורים. רשימה זו מעיינת בהיבט מסוים זה של פסק הדין.

שנהיה בריאים – "חובת האמון הבנקאית" אינה חובת אמון

בעניין הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ נ' גזונטהייט נדרש בית המשפט העליון לתביעה נגד בנק, שבה טען הלקוח, בין היתר, כי הבנק הפר כלפיו חובת נאמנות וחובת זהירות. השופט גרוסקופף ניצל את ההזדמנות כדי לעקור מן השורש טעות רווחת בפסיקה ובספרות המשפטית, והבהיר כי ביחסי בנק-לקוח רגילים הבנק אינו אמונאי של לקוחו ואינו חב לו חובת אמון. נקודתנו חוגגת את האירוע החשוב.