לקראת סוף השנה וסוף העשור נקודתנו הולכת אל מעבר לקצה, ובוחנת אם לאחר שיחסי אמונאות תמו – בפרט, מחמת מותו של אחד הצדדים – יש עדיין מקום לחיובי אמונאות הנובעים מהם. מענה חיובי מעניין לשאלה ניתן בפסק דין Filkow v. D’Arcy & Deacon LLP, שעסק בשותפות של עורכי דין. רשימה זו דנה בהלכה שנפסקה ובתחולתה בדין הישראלי.
בעניין צוק נ' אורט ישראל (חל"צ) נידונה בקשה לצו גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת, שהוגשה בטענה להפרת חובת אמון בחברת אורט ישראל. לצד דיון בבקשות ספציפיות לגילוי מסמכים ועיון בהם, נעתרה השופטת רונן לבקשה לתצהיר גילוי מסמכים כללי. בכך יש כדי לחזק משמעותית את כלי הגילוי העומדים לרשות תובע נגזר, במיוחד בעילה אמונאית. רשימה זו מציעה הערות ראשונות ביחס להשלכות אפשריות של ההחלטה.
שני פסקי דין שניתנו בחודש החולף ועוד אחד מן הקיץ האחרון מעלים שוב על הפרק שאלה, המוכרת לקוראי "הנקודה": כלום ראוי להפחית פיצויים המגיעים לנהנה, שחובת אמון כלפיו הופרה, מחמת אשם תורם מצידו? בכל המקרים השיבו בתי המשפט לכך בחיוב, ובכולם, עם כל הכבוד, יש יסוד לחלוק על התוצאה ועל הדרכים השונות שבהן הגיעו אליה. בכך ובסיבות לכך נעסוק הפעם.
בהחלטה בעניין Roofers’ Pension Fund v. Papa אישר בית משפט פדרלי תובענה ייצוגית בשל הטעייה בניירות ערך נגד חברת פריגו, הרשומה ברישום כפול בניו יורק ובתל אביב. באופן תקדימי כוללת הקבוצה שאושרה משקיעים שרכשו מניות בבורסה של תל אביב על יסוד עילות הטעייה לפי הדין האמריקאי. רשימה זו עומדת על היבטים מחדשים בהחלטה ועל השלכות אפשריות שלהם ביחס לאישור תובענות ייצוגיות בניירות ערך בישראל בכלל.
בעניין חברה קדישא גחש"א ראשון לציון נ' ברויאר נתבע מנכ"ל העמותה, הרב יוסף ברויאר, על מעשים חמורים של הוצאת כספים מהעמותה שלא כדין, העברות כספים למוסדות פיקטיביים, זיוף מסמכים ועוד כהנה וכהנה. המנהל המיוחד תבע השבה בגין הפרת חובת אמון, עשיית עושר ולא במשפט וגזל. בית המשפט אישר את מרבית העילות, והעמיד את חבותו של כבוד הרב לעמותה על כ-10.3 מיליון ש"ח. נקודתנו בוחנת מה הייתה יכולה להיות חבותו אילו נטענה ונידונה כדבעי בתביעת חשבון בדיני אמונאות.
בעניין Alesco Risk Management Services Ltd v. Bishopsgate Insurance Brokers Ltd נידונה שאלה שהעסיקה את הפסיקה בארץ לא פעם: האם עובד בכיר חב חובת אמון למעביד? בתי הדין לעבודה נטו להשיב לשאלה בחיוב בלתי-מסוייג. רשימה זו עומדת על האופן שבו הסוגייה מוסדרת בדין האנגלי ועל התפתחות בדין הישראלי בזמן האחרון לקראת התכנסות בין הדינים.
בהחלטה בעניין אזולאי נ' תטה עושים מוסיקה בע"מ נידונה תביעה למתן חשבונות שהגיש אמן נגד חברת הפקות, שעימה חתם על הסכמי ייצוג בלעדי. לשאלה אם הסכם כזה מקים יחסי אמונאות יש השלכות ניכרות על זכויות הצדדים ואף על סדר הדין. השופט חסדיאל קבע כי כך היה בנסיבות המקרה, ורשימה זו מצביעה על נקודות מפתח בהחלטה.
בעניין Tornetta v. Musk אושרה תביעה נגזרת בעילה של הפרת חובת אמונאות נגד אילון מאסק, בעל השליטה והמנכ"ל דאז בחברת טסלה וטיפוס ססגוני בזכות עצמו, בגין חבילת תגמול מפליגה שקיבל. אגב כך קבע הצ'נסרי בדלאוור, כי אישור התגמול במתכונת הלכת Kahn v. M&F Worldwide Corp (MFW) היה מחסן אותו למעשה מפני ביקורת שיפוטית, ובכך הרחיב מאוד את תחולתה של הלכת MFW. רשימה זו דנה בלקח אפשרי שההחלטה מציעה לדין הישראלי.
כל דרדק משפטי יודע לומר, שבמשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, ולהוסיף לכך שעקרון תום הלב קובע תקן התנהגות תובעני פחות מעקרון הנאמנות ביחסי אמונאות – "אדם" ולא "מלאך". אך מהו תקן ההתנהגות הנדרש במשא ומתן לקראת כינון יחסי אמונאות? בפרשת Rahme v. Benjamin & Khoury Pty Ltd נקבע לאחרונה, שמשרד עורכי דין הפר חובות אמונאות כבר בשלב המשא ומתן, כאשר נמנע מלתת ללקוחה עתידית גילוי מלא על עניין ממוני שהיה לו בהתקשרות. רשימה זו בוחנת האם הלכה זו חלה בדין הישראלי.
בפסק דין סמרה יזמות וקרמיקה בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי קבע הנשיא אורנשטיין חידוש חשוב, כאשר פסק שסכומים שהזרימו בעלי חברה פרטית לחברה לשם הצלתה טעונים איפיון מחדש – מהלוואת בעלים להון מניות. זאת, הגם שלא התקיימו התנאים להדחיית חוב. למיטב הידוע, זהו שימוש תקדימי בדוקטרינה אמריקאית שעד כה נזכרה אצלנו רק דרך אגב. רשימה זו מצביעה על כמה נקודות הטעונות ליבון לשם הפעלת הדוקטרינה באופן מיטבי.
נקודה בסוף משפט 