מקס הזועם – כלום יכול אדם לכהן בו-זמנית בתום לב כתובע נגזר וכתובע מייצג?

בפסק דין יצחקי נ' מקס הנהלה ישראל בע"מ השיב השופט צימרמן בשלילה לשאלה שבכותרת, ואילו השופט מינץ, בדחותו בקשת רשות ערעור בעניין יצחקי נ' מקס סטוק בע"מ, היה מסויג יותר, וייחד את עמדתו לנסיבות המקרה. ברשימה זו נעסוק בשניים: בדרישה הכפולה, כי תובע נגזר (וגם תובע מייצג) יפעל בתום לב, ובשאלה העקרונית אימתי יכול אדם לכהן בכמה כהונות מקבילות שיש ביניהן ניגוד עניינים, כגון מפרק בקבוצת חברות.

ביבר הזכוכית – כיצד ייאמדו נזק ופיצוי בקשר להפרת חובת אמון?

בעניין דורן גלאס בע"מ נ' לוצ'י דקור בע"מ קבע השופט הבכיר רניאל, כי אחד רן מלכה, ששלט בפועל בחברת דורן גלאס, הפר חובת אמון כלפיה כאשר העביר את נכסיה ועסקיה לחברת לוצ'י דקור, והותירה מול שוקת שבורה עד שהגיעה לפירוק. לפיכך הורה למנות מומחה כדי להעריך את הנכסים והנזק שנגרם לחברה בפירוק. השאלה כיצד ייאמדו הנכסים והנזק בקשר להפרת חובת אמון נדונה באופן חלקי בלבד, והיא מצויה כיום במוקדו של שיח ער. בכך נעסוק הפעם.

משלם שכר טוב לצדיקים – זכאותו של נאמן לשכר ולכיסוי הוצאות שלא הוסכמו

בפסק דין הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' הופמן נידון מעמדם של כספים, אשר חברות ביטוח שילמו לצדדים שלישיים במסגרת פעולותיהן כנאמנות בניהול השקעות של לקוחותיהן. השופט גרוסקופף קבע כי כספים אלה – ובכללם תשלומים לגורמים חיצוניים בקשר לניהול השקעות מיוחדות – יש לראות כהוצאות ולא כשכר. משכך, הותר לחברות לנכות אותם מנכסי הקרנות שבניהולן במקום להוציא אותן מכיסן, מתוך דמי הניהול שהן גובות, הגם שהדבר לא נקבע במפורש באסדרה החרותה או בהסדרים החוזיים. רשימה זו נדרשת לנקודה קריטית שצוינה בפסק הדין, ויש בה כדי להפוך את הקערה על פיה.

חיסול חשבונות – האם חלה התיישנות על חובתם של נאמן, דירקטור ודומיהם לתת חשבון?

בעניין וינברג נ' סגל קבע השופט גונטובניק כי עורך דין, שפעל כנאמן בעסקת מכר דירה, הפר את חובת האמון שלו כאשר סירב למסור לנהנה מידע על הנאמנות ולברר אצל הבנק הרלוונטי אם ברשותו מסמכים הנוגעים לנאמנות. זאת, חרף העובדה שחלפו כתשע שנים מתום הנאמנות ולנוכח קביעה עובדתית, שבפעולתו כנאמן הוא נתן שירות ללא תוהֳלָה. רשימה זו בוחנת את הבסיס לזכותו למידע של נהנה ביחסי אמונאות ואת השאלה אימתי זכות זו מתיישנת.

הגינות מלאה זה לחלשים – כאשר דירקטור נגוע פועל משיקולים זרים

בעניין Coster v. UIP Cos דן בית המשפט העליון בדלאוור בחברה פרטית, שנקלעה למבוי סתום ששרר בין בעלי המניות, ונחלצה ממנו בהקצאת מניות לבעל מניות שהדירקטוריון חפץ ביקרו. נקבע כי הדירקטורים הפרו את חובת האמון שלהם, חרף העובדה שההקצאה הנגועה עמדה במבחן ההגינות המלאה. רשימה זו עומדת על עיקרי ההלכה, המעניינת כשלעצמה, ועל היבטים מערכתיים שפסק הדין מאיר בפסיקת המחלקה הכלכלית אצלנו.

חשש אסור מן התורה – פסילה חלקית של נאמן בהסדר נושים, וקצת על "ועדה עצמאית"

בהחלטה קצרה וממצה בעניין אשפלסט מסחר ותעשיות פלסטיק 1999 בע"מ נ' הממונה על חדלות פירעון שלל השופט פרסקי את סמכותו של נאמן מוסכם בהסדר נושים מלעסוק בחקירות לצורך ניהול ההסדר. ההחלטה מספקת תזכורת נחוצה לדין בדבר נפקותו של חשש מניגוד עניינים לא רק בהקשר זה. בכך נעסוק הפעם, גם כן בקצרה.

תומך תמימים – אשם תורם ואי הקטנת הנזק בתביעת פיצויים נגד אמונאי

בעניין ‏חטב נ' ד.י. דוידי השקעות בנדל"ן בע"מ תבעו רוכשים של מגרשים לבנייה עצמית את המוכרת בגין עיכוב במסירת המגרשים לידיהם. השופט פרידלנדר קיבל את התביעה בקובעו כי המוכרת הפרה חובת זהירות וחובת אמון כלפיהם, אולם הפחית מהפיצויים מחמת אשם תורם ואי הקטנת הנזק מצידם. זהו מהלך שגרתי בנזיקין ובחוזים, אך ביחסי אמונאות הוא מעורר עניין לנוכח משטר הסעדים הייחודי החל על הפרת חובות של אמונאים. בכך נעסוק הפעם.

צרפתי, אנגלי וישראלי – האם נושא משרה שלא נמצא ראוי לשכר ראוי לשכר ראוי

בעניין שיליאן נ' צרפתי אישרה השופטת רונן פשרה בהליך בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד צבי צרפתי, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון בחברת צבי צרפתי ובניו השקעות ובניין (1992) בע"מ, בטענה כי שכרו לא אושר כדין. במסגרת זו בחנה את "השכר הסביר שמר צרפתי היה זכאי לו" לנוכח חוות דעת מומחים. בפער זמנים קטן נדרש גם בית המשפט לערעורים באנגליה לשאלה דומה בעניין Gray v. Global Energy Horizons Corporation, ואגב כך הבהיר מדוע קו הפסיקה הישראלי, הנשען כנראה על טעמים של עשיית עושר ולא במשפט, מוקשה פוזיטיבית ונורמטיבית גם יחד.

ביתו זו אישתו – תוצאות חלוקה אסורה שבוצעה בהפרת חובת אמון

בעניין Fitz Jersey Pty Ltd v. Atlas Construction Group Pty Ltd (In Liquidation) (No 3) נידונה בקשה לסעדים כספיים ולצו הקפאת נכסים בקשר לדיבידנד שחולק בחלוקה אסורה תוך הפרת חובת אמון של הדירקטורים. שלא במקרה, הדיבידנד התגלגל כמה פעמים מידי בעלת המניות שקיבלה אותו עד שמצא את מקומו בבית לחוף הים. ההחלטה מדגימה שימוש מיומן בכלים שדיני האמונאות מעמידים במצב כזה, ורשימה זו עומדת על התאמתם לתנאי הארץ ותושביה.

אין עבודה לזולתו – אימתי בעל מניות יהיה אמונאי החב חובת אמון

בעניין Lehtimäki v. Cooper קבע בית המשפט העליון באנגליה כי בעל מניות בחברה שפעלה כתאגיד צדקה הוא אמונאי החב חובת אמון, ומשכך, בית המשפט מוסמך להורות לו כיצד לפעול. לבסיס המשפטי לקביעה זו יש השלכות מעניינות לדין הישראלי – ביחס לזיהוי יחסי אמונאות, ביחס לחברות לתועלת הציבור וגם ביחס לבעלי שליטה – ובהן נעסוק הפעם.