נקודתנו חוזרת לעניין Columbia Pipeline Group, שבו התקבלה תביעה נגד חברה קנדית, שהייתה מעורבת בהפרת חובות אמונאות של נושאי משרה בחברה אמריקאית במהלך עסקה לרכישת אותה חברה. לאחר שברשימה הקודמת עסקנו בדגם האחריות בשל מעורבות בהפרת חובת אמון, ברשימה זו נפנה לפיצויים שפסק סגן הצ'נסלור לסטר בגין פגמים בגילוי על אודות העסקה ולהיבטי הדין הישראלי בנושא. בסוף הרשימה – הודעה מרגשת.
להמשיך לקרואבעניין City of Detroit Police and Fire Retirement System v. Hamrock ערך הצ'נסרי בדלוור ניתוח מקיף של החלופות השונות להטלת אחריות על דירקטורים לפי הלכת Caremark, ולא מצא ממש אף באחת מהן בנסיבות המקרה. במסגרת זו העירה הצ'נסלורית מק'קורמיק הערת אגב מאירת עיניים בדבר המסגרת המשפטית לקביעת החבות לפי הלכת Caremark. לנוכח העניין שהלכה זו מעוררת בהווי המקומי עומדת נקודתנו בקצרה על הדברים ועל השלכותיהם.
להמשיך לקרואבפסק דין פינרוס החזקות בע"מ נ' גולדשטיין דן בית המשפט העליון בחברה ציבורית, שנושאי המשרה ובעלת השליטה בה פעלו, במעשה ובמחדל, להגעתה לרשימת השימור במסחר בבורסה ואז לרכישת יתרת מניות הציבור בה. בית המשפט השתית את אחריות הנתבעים על הפרת חובת זהירות כלפי המיעוט, ובכך חידש הלכה מעניינת. רשימה זו בוחנת את הבסיס להלכה וכמה מיסודותיה אל מול עילות של קיפוח והפרת חובת אמון, שניצבו כל העת ברקע הדברים.
להמשיך לקרואבעניין רהב נ' דנקנר אישרה השופטת רונן בקשה להגשת תביעה ייצוגית נגד נוחי דנקנר ואיתי שטרום בקשר לפעולות של הרצת מניות, שבגינן הורשעו בעבירות לפי חוק ניירות ערך. במסגרת זו אושרו עילות נזיקיות רגילות, הכוללות יסוד של הסתמכות, תוך שימוש בדוקטרינה של תרמית על השוק. גודש האירועים בעת האחרונה מיסך אולי את החלק הזה בהחלטה, שאחרת היה מעורר התרגשות לפחות בחוגים מסויימים. ברשימה זו נעסוק בו ובכמה קושיות שהוא מעורר.
להמשיך לקרואבעניין חטב נ' ד.י. דוידי השקעות בנדל"ן בע"מ תבעו רוכשים של מגרשים לבנייה עצמית את המוכרת בגין עיכוב במסירת המגרשים לידיהם. השופט פרידלנדר קיבל את התביעה בקובעו כי המוכרת הפרה חובת זהירות וחובת אמון כלפיהם, אולם הפחית מהפיצויים מחמת אשם תורם ואי הקטנת הנזק מצידם. זהו מהלך שגרתי בנזיקין ובחוזים, אך ביחסי אמונאות הוא מעורר עניין לנוכח משטר הסעדים הייחודי החל על הפרת חובות של אמונאים. בכך נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואבית המשפט העליון בדלאוור נתן לאחרונה שני פסקי דין, העוסקים בהיקף הגילוי הנדרש מאמונאי כגון דירקטור ושותף. בעניין City of Fort Meyers General Employees Pension Fund v. Haley דובר בדירקטור שלא גילה לדירקטוריון את כל פרטי חבילת התגמול שציפתה לו עם השלמת עסקה, ועניין Dohmen v. Goodman דן בגילוי חלקי בחילופי דברים בין שותפים לקראת השקעה. ביני לביני הוזכרו חובות גילוי מסוגים שונים. רשימה זו עומדת על נקודות בפסקי הדין שיש להן נפקות לדין הישראלי, לצד נקודות מוקשות שיש בהם.
בעניין Ultra Management (Sports) Pty Ltd v. Zibara נידונה תביעה של סוכנות שחקני רוגבי נגד שני סוכנים שפרשו ממנה, ולאחר זמן עברו אליהם שחקנים שהסוכנות ייצגה. בית המשפט נתן לסוכנות סעד גם בגין חוזי ייצוג שנחתמו לאחר המעבר, ובכך ביטא את המדיניות המרחיבה שמגשים סעד החשבון. בימים טרופים אלה מבקשת רשימה זו לחדד את האחריות הראויה על הפרת חובת אמון.
בעניין BTI 2014 LLC v. Pricewaterhousecoopers LLP נתבעים רואי חשבון בטענה שהתרשלו בביקורת החשבונות של חברה ועקב כך חולק דיבידנד שלא כראוי. בדונו בבקשת סילוק על הסף שהגישו, נדרש בית המשפט בין היתר לשאלה אם סכום הדיבידנד שחולק מהווה כשלעצמו נזק בר-תביעה. בסוגייה זו נחלקו בתי המשפט בישראל לאחרונה, ובכך נעסוק הפעם.
שני פסקי דין שניתנו בחודש החולף ועוד אחד מן הקיץ האחרון מעלים שוב על הפרק שאלה, המוכרת לקוראי "הנקודה": כלום ראוי להפחית פיצויים המגיעים לנהנה, שחובת אמון כלפיו הופרה, מחמת אשם תורם מצידו? בכל המקרים השיבו בתי המשפט לכך בחיוב, ובכולם, עם כל הכבוד, יש יסוד לחלוק על התוצאה ועל הדרכים השונות שבהן הגיעו אליה. בכך ובסיבות לכך נעסוק הפעם.
בהחלטה בעניין Roofers’ Pension Fund v. Papa אישר בית משפט פדרלי תובענה ייצוגית בשל הטעייה בניירות ערך נגד חברת פריגו, הרשומה ברישום כפול בניו יורק ובתל אביב. באופן תקדימי כוללת הקבוצה שאושרה משקיעים שרכשו מניות בבורסה של תל אביב על יסוד עילות הטעייה לפי הדין האמריקאי. רשימה זו עומדת על היבטים מחדשים בהחלטה ועל השלכות אפשריות שלהם ביחס לאישור תובענות ייצוגיות בניירות ערך בישראל בכלל.
נקודה בסוף משפט 