נאמנים פצעי אוהב – ניגוד עניינים, תום לב ושיקולים זרים בהפרת חובת אמון

בבג"ץ זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית קבע בית המשפט העליון, כי הממונה על הרכוש הנטוש באיו"ש חב חובת אמון לבעלי מקרקעין נטושים, שאותם הוא מחזיק בבעלותו לטובתם, בדומה לנאמן. הלה נקט צעדים נמרצים במיוחד לבניית בתי מגורים עבור מתיישבי עמונה, אך נפסק כי הוא לא הפר בכך את חובת האמון שלו לבעלים הנפקדים. לאחר שרשימה קודמת עמדה על חידוש הלכה חשוב בקביעת חובת אמון, רשימה זו מצביעה על קשיים בניתוח ההפרה לנוכח השיקולים הזרים שהדריכו את הממונה. סוגייה זו מתעוררת לעתים לגבי דירקטורים ועובדי ציבור הנתונים להשפעות חיצוניות, ומכאן חשיבותה העקרונית.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

דיני עמונאות – לקראת הלכה חדשה לגבי תחולתה של חובת אמון

במסגרת "מתווה עמונה" החליט הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש לבצע פירוק שיתוף בחלקות באדמות הכפר סילוואד, ליטול חזקה בחלקי חלקות שמעמדם כשל נכסים נטושים ולהקצותם לתושבי עמונה. לפני שפסל את המתווה מחמת פגמים באישורו, נדרש בית המשפט העליון בבג"ץ זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית גם להכריע בטענה כי הממונה הפר חובת אמון לבעלי הנכסים הנטושים. פסק דינו של המשנה-לנשיאה (בדימ') ג'ובראן פורץ נתיב חדש בניתוח הסוגייה, שאינו מבוסס על קיומו של כוח לפי הלכת קוסוי. לכך יש השלכות לגבי שחקנים שטיב חיוביהם אינו ברור תמיד, כגון בעלי מניות וצדדים לחוזים עסקיים.

להמשיך לקרוא

מחזיר עטרות ישנות – מתי תביעה למתן חשבונות אינה כרוכה בזכות לתבוע כספים?

הצדדים בעניין זילכה נ' קלדרון חברו יחד לפני שנים להקמת פעילות מסועפת בתחום ההימורים ברחבי העולם. פעילות זו התנהלה באמצעות חברות רבות, ובהן נרשם זילכה כבעל המניות או כבעל השליטה. בית המשפט קמא נתן נגדו צו למתן חשבונות, לאחר שקבע כי הלה היה שותף של עמיתיו, קלדרון ואחרים, והחזיק בנאמנות את מניותיהם.  זאת, מבלי שהוכח כי זילכה חייב להם סכום כלשהו. על כך יצא קצפו של זילכה, ובית המשפט העליון נזקק אפוא לסוגיית יסוד בדיני האמונאות, שתעתעה לא פעם בבתי המשפט.

להמשיך לקרוא

כהלכות גוברין יהודאין – חובותיה של חברה משכנת לדיירים בדיור הציבורי, או מתי קמה חובת אמון?

בפסק דין יהודאי נ' חלמיש קבע בית המשפט העליון כי המערערת ובעלה המנוח, דיירים בדיור הציבורי, רכשו מעמד של בני-רשות בדירה עד אריכות ימיהם, הגם שדמי השכירות החוזיים לא שולמו עוד. בין הנימוקים לכך ציינה השופטת ברק-ארז כי חלמיש הפרה כלפיהם חובת אמון. למרות שבית המשפט יוצא מגדרו כדי להבהיר שזהו מקרה חריג שאין ללמוד ממנו הלכה כללית לגבי זכויות דיירים בדיור הציבורי, יש בפסק דין כמה נקודות מעניינות מבחינת דיני האמונאות הכלליים והשאלה "חובת אמון – אימתי?".

להמשיך לקרוא

כף התקווה הטובה – לקראת תיקון ההלכה בדבר "שיקול דעת עסקי סביר"

נקודתנו חוזרת להחלטה בעניין ורדניקוב נ' אלוביץ, שבה דחתה הנשיאה נאור בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין שבערעור בפרשת בזק. לאחר שרשימה קודמת דנה בהשלכות המפליגות של ההחלטה לגבי חובת האמון, לנוכח צמצומה של הלכת הערעור בדבר "בחינה מוגברת" לנסיבות ייחודיות, רשימה זו מפנה את תשומת הלב לאמרת אגב מוצנעת בהחלטה, הנוגעת לחובת הזהירות. אמרה זו מסייעת להעמיד על דיוקו את הדין לגבי כלל שיקול הדעת העסקי לנוכח קשיים שהכניסה בו הלכת תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' פינקוביץ'.

להמשיך לקרוא

משרתם של כל האדונים – עורך דין המייצג שני צדדים ועניין אישי של בעל שליטה

פסק דין לייבוביץ נ' יורש מצטרף לפסקי דין מן העת האחרונה שבהם הפגין בית המשפט העליון סובלנות לגבי עורכי דין, שהתנהלותם נראתה כמאתגרת את חובת האמון שלהם. הפעם דובר במסכת רחבה יותר. הדירקטוריון של חברה ציבורית נדרש להחליט על ההליך הנאות לאישור עסקה לנוכח אפשרות של עניין אישי בעסקה לבעל השליטה בחברה, ולשם כך הסתמך על חוות דעתו של עורך דין שייצג את החברה ואת הצד השני. רשימה זו מצביעה על נקודות בפסק הדין שנותרו מעורפלות ועל קשיים שהדבר יוצר, במיוחד לגבי דירקטורים.

להמשיך לקרוא

חזרת הש"ץ – תום לב של תובע מייצג ובא כוח מייצג

היתכן אמונאי שאינו חב חובת אמון?
תשובה חיובית לכאורה לשאלה זו נתן בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים בעניין שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ. שם הוגשו בקשות לאישור תובענה ייצוגית דומות ביסודן לכמה בתי משפט מבלי לרושמן בפנקס התובענות הייצוגיות ומבלי ליידע את  המותבים השונים על כך, ונפסק כי הדבר עולה כדי חוסר תום לב ומטיל ספק ביכולת לייצג ייצוג הולם. משכך, הבקשות נדחו. הגם שהתוצאה נראית נכונה, עקרונות וכללים במשפט הפרטי שלנו ומקורות המשפט המשווה שבית המשפט פנה אליהם מצביעים על קשיים ניכרים בפסק הדין.

להמשיך לקרוא