שירים עד כאן – מתי לחדול מניהול עסקי החברה ולהמנע מצימצום חדלות הפירעון?

בפסק דין Madsen-Ries v. Cooper הטיל בית המשפט העליון בניו זילנד אחריות על דירקטור בחברה פרטית, שהחליט לסיים כמה פרוייקטים וכך הקטין את היקף החובות שרבצו עליה אך לא חילץ אותה מחדלות פירעון. בין היתר, נידונה אחריותו של הדירקטור לפי סעיף 135 לחוק החברות הניו זילנדי, שהוא קרוב-רחוק של סעיף 288 לחוק חדלות פירעון הישראלי, המדיר שינה מעיני רבים. חרף הבדלים ניכרים בנוסח הסעיפים, יש בפסק הדין תובנות מעניינות הנוגעות לדין בישראל, ובהן נעסוק הפעם. בסוף הרשימה – בשורה משמחת.

להמשיך לקרוא

אופסייד סטורי – מדוע לא תוכר תביעה נגזרת בעמותה?

בפסק דין מאירי נ' התאחדות לכדורגל בישראל דחתה השופטת רונן בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם ההתאחדות לכדורגל נגד יו"ר ההתאחדות לשעבר, אבי לוזון, ובכירים נוספים בה בטענה כי גרמו להתאחדות להעביר לקבוצות כדורגל כספים מעבר ליכולתה הכספית. זאת, בנימוק שלא ניתן להגיש תביעה נגזרת בשם עמותה לנוכח פרשנות של חוק העמותות, שאינו מסדיר תביעה נגזרת, ואופייה של ההתאחדות כגוף בעל מאפיינים ציבוריים. רשימה זו עומדת על נקודות קושי בפסק הדין, המציעות כי תביעה נגזרת בעמותה קיימת בדין הישראלי כעניין הכרחי, למעשה.

להמשיך לקרוא

ביתו זו אישתו – תוצאות חלוקה אסורה שבוצעה בהפרת חובת אמון

בעניין Fitz Jersey Pty Ltd v. Atlas Construction Group Pty Ltd (In Liquidation) (No 3) נידונה בקשה לסעדים כספיים ולצו הקפאת נכסים בקשר לדיבידנד שחולק בחלוקה אסורה תוך הפרת חובת אמון של הדירקטורים. שלא במקרה, הדיבידנד התגלגל כמה פעמים מידי בעלת המניות שקיבלה אותו עד שמצא את מקומו בבית לחוף הים. ההחלטה מדגימה שימוש מיומן בכלים שדיני האמונאות מעמידים במצב כזה, ורשימה זו עומדת על התאמתם לתנאי הארץ ותושביה.

להמשיך לקרוא

משענת קנה רצוץ – כלום רשאי הדירקטוריון להסתמך על ייעוץ מקצועי נגוע?

בעניין רבוע כחול נדל"ן בע"מ נ' שחר (מס' 23) דחה השופט אלטוביה בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד דירקטורים, נושאי משרה ויועצים משפטיים בחברות בקבוצת אלון ריבוע כחול. במוקד הסכסוך נמצאת הטענה, כי בהיותו בעל שליטה בחברות הקבוצה סיפק להן שרגא בירן שירותים משפטיים תמורת יותר מ-30 מיליון ש"ח, מבלי שהדבר אושר כדין. מאז התחלפו בעל השליטה ומרבית הדירקטורים, ואלה דחו את הדרישה לתבוע. רשימה זו נדרשת לטענות המבקש, שהדירקטורים היו נתונים להשפעה חיצונית וכי משרד בירן השתתף כיועץ משפטי בישיבות הדירקטוריון שדנו בבקשות גילוי המסמכים והאישור.

להמשיך לקרוא

מגדל פורח – כיצד (לא) להדוף תביעה נגזרת נגד מנכ"ל בקשר לעסקה עם החברה, וקצת על "ועדה עצמאית"

בפסק דין שקדי נ' הרודיום השקעות בע"מ אישר בית המשפט העליון דחייה של בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד הדירקטורים והמנכ"ל של הרודיום (לשעבר אינטרקולוני זכורה לטוב), מכיוון שהמבקש לא החזיק במניות החברה במועד. לכך הוסיף השופט עמית אמרות אגב מפורטות על החלטת הדירקטורים הנוכחיים שלא לתבוע את המנכ"ל שסרח, ובהן נדרש להגנות מפני טענה להפרת חובת אמון, וכן הערה נוספת על "ועדה עצמאית" בנסיבות אלה. באלה נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

אין עבודה לזולתו – אימתי בעל מניות יהיה אמונאי החב חובת אמון

בעניין Lehtimäki v. Cooper קבע בית המשפט העליון באנגליה כי בעל מניות בחברה שפעלה כתאגיד צדקה הוא אמונאי החב חובת אמון, ומשכך, בית המשפט מוסמך להורות לו כיצד לפעול. לבסיס המשפטי לקביעה זו יש השלכות מעניינות לדין הישראלי – ביחס לזיהוי יחסי אמונאות, ביחס לחברות לתועלת הציבור וגם ביחס לבעלי שליטה – ובהן נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

תנו לשמש יד – חובת הגילוי בפנייה לבעלי מניות מהציבור

נקודתנו חוזרת לפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ, שבו נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לרכישת מניות הציבור בחברת אסם על ידי בעלת השליטה. ברשימה קודמת עמדנו על כמה סוגיות במסגרת הכללית של הדיון המשפטי, ואילו הפעם נעסוק בקביעה מסויימת – כי "הגילוי לבעלי-המניות בקשר להצבעה באסיפה הכללית אינו צריך להתמקד באופן העבודה של הוועדה."

להמשיך לקרוא

מכון התקנים – מהו הדין החל על רכישת מניות המיעוט בידי בעלת השליטה בחברה ציבורית?

בפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ דחתה השופטת רונן בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם בעלי המניות מהציבור בחברת אסם בקשר לרכישת מניותיהם על ידי בעלת השליטה. המהלך אושר במנגנון "האישור המשולש" לפי חוק החברות, אשר שודרג כדי לעמוד גם במתכונת של הלכת Kahn v. M&F Worldwide Corp (“MFW”) הדלאוורית. לנוכח פגמים שנפלו בהליכי העיסקה נקבע כי יש לנקוט תקן ביקורת שהוא תקן ביניים, שלפיו יש לבחון אם המחיר בעיסקה חורג ממתחם הסבירות. רשימה זו עומדת על פגמים שנפלו בדיון המשפטי בפסק הדין.

להמשיך לקרוא

ואם קרה אז מה קרה? – האם או מתי הפרת חובת אמון היא הפרת אמונים?

בעניין טטרו נ' מדינת ישראל זוכה המערער מהרשעתו בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, משנקבע כי לא היה דופי פלילי בכך שבהיותו חבר ועד העובדים בבנק דיסקונט דרש מספק שירותים לעובדי הבנק לשלם חוב פרטי שלו. פסק הדין מכיל שורה של קביעות לגבי העבירה הפלילית של הפרת אמונים, הפרה של חובת האמון האזרחית והיחס בין השתיים. כמה מהקביעות האלה מעוררות קושי, ובהן נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

כפל מבצעים – תביעת נושה נגד נושא משרה, נזק משתקף וחלוקה אסורה

בעניין Sevilleja v. Marex Financial Ltd קבע בית המשפט העליון באנגליה, כי נושה של חברה יכול לתבוע בעל שליטה ונושא משרה בה, שרוקן אותה מנכסיה וכך סיכל קיום פסק דין נגדה לטובת הנושה. לשם כך נדרש בית המשפט להתיר סבך שנוצר בפסיקה בכמה מדינות בסוגיית "הנזק המשתקף", המוכרת גם בדין הישראלי. קרתנית כדרכה, נקודתנו עומדת על כמה נקודות בפסק הדין שיש להן השלכה לדין שלנו.

להמשיך לקרוא