בפסק דין ברוט נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ דן בית המשפט העליון ביישום מבחן הרווח לביצוע חלוקה, ובכך עסקנו ברשימה הקודמת. רשימה זו מוקדשת להערת אגב מפורטת שהוסיף השופט מינץ, ובה התייחס לסעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובכלל זה – לחובת צמצום הנזק לנושים ולתחולתו של כלל שיקול הדעת העסקי. הדברים ראויים לעיון, בין היתר, לנוכח עמדה שונה שנוקט המשפט המשווה, אשר על פיו הותקן ההסדר הישראלי.
להמשיך לקרואבפסק דין ברוט נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ קבע בית המשפט העליון, כי את מבחן הרווח לביצוע חלוקה יש ליישם כמבחן טכני, צופה פני עבר, שאינו כרוך בהפעלת שיקול דעת מהותי. ואולם, אמר השופט עמית, "בהינתן חוסר בהירות מסוים שעלול להתעורר בעקבות פסק דינו של בית משפט קמא אל מול החלטת בית המשפט המחוזי בעניין [להב נ' אי די בי חברה לפתוח בע"מ], ראינו לנכון להרחיב קמעה, למען יוסרו הספקות ויחודדו הדברים." נקודתנו מבקשת לתהות עד כמה עלה הדבר בידי בית המשפט.
להמשיך לקרוארשימה קצרה זו משלימה רשימה קודמת, שבה עסקנו בהחלטות בעניין אהרוני נ' שפיר הנדסה ותעשיה בע"מ ובעניין כהן נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ. בעניין שפיר הנדסה אישר השופט אלטוביה להגיש תביעה נגזרת נגד דירקטורים ונושאי משרה בטענות להפרת חובת אמון בקשר למהלך שנתן הטבה מופלגת לבעלי השליטה. בהערת אגב בגדר ההחלטה תיאר בית המשפט את האופן שבו תיבחן אחריות בעלי השליטה. לנוכח דלות החומר בכל הקשור לחובת ההגינות של בעלי שליטה מציעה ההערה חומר למחשבה. בכך נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואשני מותבים במחלקה הכלכלית בתל אביב החליטו לאחרונה לאשר הגשת תביעה נגזרת או לדחות בקשת מחיקה על הסף של תביעה נגזרת בטענות להפרת חובת אמון בחברה, וזאת חרף החלטות דירקטוריון שאימצו המלצות של "ועדות עצמאיות" שלא לתבוע. הגם שהגיעו להכרעה דומה, השופט אלטוביה בעניין אהרוני נ' שפיר הנדסה ותעשיה בע"מ והשופטת רוזן עוזר בעניין כהן נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ עשו זאת בדרכים שונות מאוד. רשימה זו עומדת על כמה נקודות מפתח בהחלטות ועל האתגרים שעוד נכונו בדרך לביעורן של "הוועדות העצמאיות" מהנוף המשפטי בארץ.
להמשיך לקרואבעניין כהן נ' אקויטל בע"מ אישר השופט אלטוביה להגיש תביעה נגזרת נגד דירקטורים ונושאי משרה אחרים בחברת אקויטל בשל התנהלותם בעיצוב העסקה לצמצום שכבות באשכול החברות שבו החברה הוחזקה לנוכח העדפותיו של בעל השליטה. ההחלטה מאששת כמה נקודות משפטיות בסיסיות בקשר להפרת חובת אמון, שלא למותר לשוב ולהדגישן. אגב כך היא מספקת הזדמנות להרחיב את היריעה ולעמוד על נקודות נוספות ביחס לסעדים בתרחיש מעין זה.
להמשיך לקרואלפני ימים אחדים אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – נבצרות ראש הממשלה). ההצעה מגדירה את המושג "נבצרות ראש הממשלה" לעניין חוק יסוד: הממשלה כאי-מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקידו. בכך היא מוציאה מתחולת חוק היסוד נבצרות משפטית-נורמטיבית ובכלל זה לנוכח ניגוד עניינים. נקודתנו חורגת הפעם מאזור הנוחות שלה – בסוף משפט – אל אזור הספר של סוף המשפט בה"א הידיעה. שם מתבררת נפקות ההצעה כניסיון לכונן בישראל משטר מלוכני או מעין-מלוכני.
להמשיך לקרואבעניין ששון נ' גריינמן דחתה השופטת הוד בקשה לתיקון כתב תביעה, שהוגשה לאחר שמיעת הראיות, ובה ביקש התובע להגדיל את סכום התביעה כך שיקיף שלילת רווח אפשרית משני נתבעים. ההחלטה ונימוקיה משקפים את הקשיים שבהם עלול להתקל תובע מיומן, המבקש למצות את זכויותיו לפי דיני האמונאות, לנוכח ליקויים בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות.
להמשיך לקרואבפרשת McDonald’s Corp טענו התובעים הנגזרים כי סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת מקדונלדס העולמית הפר חובות אמונאות בכך שהיה מודע להטרדות מיניות בחברה ואף שלח בהן יד בעצמו. סגן הצ'נסלור לסטר דחה את בקשתו לסילוק על הסף בקובעו כי גם נושא משרה שאינו דירקטור חב חובת השגחה לפי הלכת Caremark וממילא הוא מפר חובת אמון בעצם מעשה ההטרדה. בהיבטי הדין הישראלי של ההחלטה נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואבעניין אהרוני נ' בנק הפועלים בע"מ אישרה השופטת יעקבי הסדר פשרה בהליך תביעה נגזרת בקשר להפסדים שבנק הפועלים ספג כתוצאה מהתנהלותו מול אליעזר פישמן. במסגרת זו היא דחתה הצעה למנות בודק כדי שיחווה דעה על הפשרה המוצעת. רשימה זו עומדת על מאפייניו של הבודק שמינויו נדחה לעומת אלה של מומחה או חוקר, שמינויו חיוני כדי לספק לבית המשפט בסיס מהימן להחלטה וכדי להדוף ניסיונות לחטוף ולחסל באיבם הליכי תביעה נגזרת באמצעות "ועדה עצמאית" כביכול.
להמשיך לקרואבעניין Kelly v. Baker טען בעל מניות, כי דירקטורים בקבוצת חברות משפחתית הפרו כלפיו חובת אמון בכך שלא נתנו לו גילוי מלא על עסקה שבה רכשו את החברה מידי בעלי מניותיה (MBO – Management Buyout). בדחותו את התביעה, נדרש בית המשפט לשתי סוגיות שיש בהן עניין גם בדין הישראלי: אימתי נוצרים יחסי אמונאות וחובת אמון בכלל, ומתי חבים דירקטורים חובת אמון לבעל מניות בפרט. בכך נעסוק הפעם.
להמשיך לקרוא
נקודה בסוף משפט 