צדיק נעזב – פטור ומחילה על הפרת חובות של מנהל עזבון

לנוכח העיסוק התכוף במתן פטור מאחריות לנושאי משרה ראוי להזכיר שהדין הישראלי לגבי אמונאים אחרים, כגון נאמן, מנהל עזבון או אפוטרופוס, עשוי להיות שונה ובחלקו הוא אינו ברור. שני פסקי דין אנגליים חדשים מספקים הזדמנות לעמוד על עקרונות הכלליים של דיני האמונאות בנושא ועל היבטים מיוחדים בדין שלנו. לכך יש חשיבות מעשית כאשר המוריש מבקש למנות קרוב משפחה או מנהל עזבון מקצועי לנכסים בהיקף גדול או כאשר מתמנה אפוטרופוס לחסוי אמיד, ולאחד הצדדים יש ענין להתנות על היקף אחריותם של אמונאים אלה.

להמשיך לקרוא

תקווה שנכזבה – דיוקן עדכני של חובת הזהירות של נושא משרה

בפרשת תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד נ' פינקוביץ יצא המנכ"ל של חברה פרטית במסע של פעולות שהזיקו לחברה, בעוד הדירקטורים מזניחים את משימות הניטור וקביעת המדיניות שלהם. משהללו הופטרו מכל אחריות בערכאה קמא, נקרתה לבית המשפט העליון הזדמנות טובה להבהיר את ההלכה בדבר חובת הזהירות של נושא משרה, לאחר כמה שנים שבהן בתי המשפט המחוזיים עסקו רבות בכלל שיקול הדעת העסקי. רשימה זו מציגה ניתוח ביקורתי ראשוני של פסק הדין, אשר אין ספק שיצטרף להלכות המרכזיות בסוגיה. לצד כמה חידושים המקדמים את הדין בנושא, יש בפסק הדין גם נקודות המצריכות עיון נוסף.

להמשיך לקרוא

הפוזיציה מדברת – מושא הכוונה הפסולה בעבירת המניפולציה

בהכרעת הדין בענין מדינת ישראל נ' דנקנר הורשעו נוחי דנקנר ומקורבו, איתי שטרום, במניפולציה במניות חברת אי.די.בי. החזקות במסגרת הפרשה שכונתה "הנפקת החברים". השניים, נפסק, פעלו בצוותא חדא בכוונה להשפיע על השער של מניית אי.די.בי באופן מלאכותי, בהתנהגות שלא היה בה היגיון כלכלי, כדי להציג מצג בפני השוק כאילו יש פעילות מסחר לגיטימית וערנית במנייה לקראת הנפקה לציבור. רשימה זו עומדת על תרומה אפשרית של פרשת דנקנר להבהרת יסוד קשה בדין באשר לכוונה הפסולה בעבירת המניפולציה.

להמשיך לקרוא

בכל ביתי נאמן הוא – מה דינו של הסכם נאמנות לקבלנות בנין?

קבלן בנין התחייב כלפי רוכשים לרכוש קרקע בכספם ולהקים עליה דירות מגורים בהסכם שכונה "הסכם נאמנות". הקרקע נרכשה והבנין קם, ועמו גבה טורא בין הצדדים. בעוד הרוכשים נמנעים מלשלם את יתרת הסכום במשך שנים, השכיר הקבלן את הדירה שבמחלוקת לבנו בשכירות לא-ריאלית. בפסק דין כהן נ' רס.אא. יזמות והשקעות בע"מ חייב בית המשפט את הרוכשים לשלם לקבלן בגין עלויות הבנייה הישירות והעקיפות, אך דחה את תביעתם כלפיו לדמי השכירות. רשימה זו מצביעה על קשיים בפסק הדין, הנובעים מאי-הבחנה בין חיובי אמונאות לבין חיובים חוזיים שההסכם הצמיח.

להמשיך לקרוא

מזמור לאזור – נושים, בעלי מניות וחובות אמונאות בסמיכות לחדלות פרעון

שני פסקי דין שניתנו בחודש שעבר עוסקים בסוגיה וותיקה וקשה: מהו הדין החל על החברה ועל האמונאים שלה כאשר החברה קרבה לחדלות פרעון? בענין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ אישר בית המשפט לבצע עסקה למכירת הנכס העיקרי של החברה לבעל השליטה, תוך שהוא שועה לרצון הנושים ומשעה את זכותם של בעלי המניות מהציבור לבחון אותה. בפרשת BTI 2014 LLC v. Sequana S.A. נקבע כי הדירקטורים, שחילקו לחברת-האם כמעט את כל היתרות של החברה למרות חבות אפשרית לנושים שלבסוף הכריעה אותה, לא הפרו את חובות האמונאות שלהם. רשימה זו מציינת נקודות משותפות ביחסם של בתי המשפט בישראל ובאנגליה לעיקום המרחב המשפטי באזור חדלות הפרעון.

להמשיך לקרוא

משפטים ומנהל עסקים – לקראת שיקול דעת עסקי סביר?

בענין מכללת איסט לונדון השלוחה בישראל בע"מ (בפירוק) נ' בירמן תבע מפרק החברה את נושאי המשרה שלה בטענה כי הזיקו לה ברשלנותם, כאשר אישרו הסכם שכלל תנית ביטול בהודעה של ששה חודשים בלבד. בית המשפט העליון אישר את דחיית התביעה בשני נימוקים: ראשית, כי נושאי המשרה נקטו אמצעים סבירים בחתימת ההסכם; שנית, כי "לא עלה בידה של המערערת להראות כי תניית הביטול עצמה איננה סבירה." נקודתנו מצביעה על ההשלכות המטרידות המשתמעות מכך לגבי תחולתה של דוקטרינת שיקול הדעת העסקי אצלנו.

להמשיך לקרוא