הלוך הלכו העצים – נבצרות ראש הממשלה וכינון משטר מלוכני בישראל

לפני ימים אחדים אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – נבצרות ראש הממשלה). ההצעה מגדירה את המושג "נבצרות ראש הממשלה" לעניין חוק יסוד: הממשלה כאי-מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקידו. בכך היא מוציאה מתחולת חוק היסוד נבצרות משפטית-נורמטיבית ובכלל זה לנוכח ניגוד עניינים. נקודתנו חורגת הפעם מאזור הנוחות שלה – בסוף משפט – אל אזור הספר של סוף המשפט בה"א הידיעה. שם מתבררת נפקות ההצעה כניסיון לכונן בישראל משטר מלוכני או מעין-מלוכני.

סוף מעשה בחשבון תחילה – תיקון כתב תביעה בתביעות אמונאות

בעניין ששון נ' גריינמן דחתה השופטת הוד בקשה לתיקון כתב תביעה, שהוגשה לאחר שמיעת הראיות, ובה ביקש התובע להגדיל את סכום התביעה כך שיקיף שלילת רווח אפשרית משני נתבעים. ההחלטה ונימוקיה משקפים את הקשיים שבהם עלול להתקל תובע מיומן, המבקש למצות את זכויותיו לפי דיני האמונאות, לנוכח ליקויים בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות.

ודגלו עלי תאווה – אחריות נושא משרה להטרדות מיניות בחברה ובגדר חובת ההשגחה

בפרשת McDonald’s Corp טענו התובעים הנגזרים כי סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת מקדונלדס העולמית הפר חובות אמונאות בכך שהיה מודע להטרדות מיניות בחברה ואף שלח בהן יד בעצמו. סגן הצ'נסלור לסטר דחה את בקשתו לסילוק על הסף בקובעו כי גם נושא משרה שאינו דירקטור חב חובת השגחה לפי הלכת Caremark וממילא הוא מפר חובת אמון בעצם מעשה ההטרדה. בהיבטי הדין הישראלי של ההחלטה נעסוק הפעם.

שופט וּבודק – מינוי מומחה בהליכי תביעה נגזרת, אישור פשרה, ושוב "ועדה עצמאית"

בעניין אהרוני נ' בנק הפועלים בע"מ אישרה השופטת יעקבי הסדר פשרה בהליך תביעה נגזרת בקשר להפסדים שבנק הפועלים ספג כתוצאה מהתנהלותו מול אליעזר פישמן. במסגרת זו היא דחתה הצעה למנות בודק כדי שיחווה דעה על הפשרה המוצעת. רשימה זו עומדת על מאפייניו של הבודק שמינויו נדחה לעומת אלה של מומחה או חוקר, שמינויו חיוני כדי לספק לבית המשפט בסיס מהימן להחלטה וכדי להדוף ניסיונות לחטוף ולחסל באיבם הליכי תביעה נגזרת באמצעות "ועדה עצמאית" כביכול.

מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו – אימתי קמה חובת אמון כלפי בעל מניות ובכלל

בעניין Kelly v. Baker טען בעל מניות, כי דירקטורים בקבוצת חברות משפחתית הפרו כלפיו חובת אמון בכך שלא נתנו לו גילוי מלא על עסקה שבה רכשו את החברה מידי בעלי מניותיה (MBO – Management Buyout). בדחותו את התביעה, נדרש בית המשפט לשתי סוגיות שיש בהן עניין גם בדין הישראלי: אימתי נוצרים יחסי אמונאות וחובת אמון בכלל, ומתי חבים דירקטורים חובת אמון לבעל מניות בפרט. בכך נעסוק הפעם.

קרן נאמנות – סעדים נגד דירקטור שקיבל שוחד

בעניין קרן קיימת לישראל נ' דבוש דן בית המשפט בתביעה של קק"ל ושל חברת הבת שלה, הימנותא, נגד משה דבוש, שכיהן כדירקטור בשתיהן. הלה קיבל מאחד גאנם פלאח כמה טובות הנאה בקשר למשרתו, ונקבע כי זוהי "התנהגות חמורה, ואפשר שהיא עולה אף כדי קבלת שוחד." נקודתנו עוסקת בסעד שבית המשפט ראה לפסוק בקשר לכך ובכמה היבטים הניבטים ממנו.

תורת הקבוצות – להיקפה של חובת הגילוי של המארגן בקבוצת רכישה

בעניין מימון נ' קאנטרי על הים בע"מ דחתה השופטת בוסני תביעה של חברי קבוצת רכישה נגד הגורם המארגן, אשר בגדרה הם הלינו על כך שלא נמסר להם מידע מסוים על הדירה שקיבלו לבסוף. זאת, משקבעה כי חובת הגילוי המוטלת על מארגן הקבוצה אינה מקיפה את המידע הזה, ולנוכח פסיקה לא אחידה ביחס לטיבם המשפטי של מארגני קבוצות רכישה ולחובת הגילוי שלהם. בכך נעסוק הפעם.

שני חברים יצאו לדרך – שלילת רווח מִשותף שהעביר נכס מתכלה לעסק מתחרה

בעניין Mochkin v. Klein (No. 2) נדרש בית המשפט לאמוד את היקף השלילה של רווח שעשה שותף, אשר הפר חובת האמון לשותפות בהקמת עסק מתחרה. האתגר המיוחד שניצב בפני בית המשפט, ואשר על החידוש שבו נעמוד הפעם, נבע מכך שהרווח עדיין לא מומש במלואו והוא צמח בקשר לנכסים שהלכו ואיבדו מערכם במרוצת הזמן.

חמישים גוונים של שחור – דרגות של אי-עצמאות אצל דירקטורים חברי "ועדה עצמאית" ובכלל

בעניין BGC Partners, Inc נדרש הצ'נסרי בדלוור לאחרונה לעסקה של חברה שלבעל השליטה היה עניין בה. לכמה מחברי ועדת הדירקטורים שהוקמה לצורך המשא ומתן היו זיקות שונות אליו, וכך נדרשה סגנית הצ'נסלור וויל להבחנה בין מידת הנגיעוּת של חבר ועדה עצמאית בעסקה נגועה לבין זו של דירקטור בהקשר של הליכי תביעה נגזרת. בכך נעסוק הפעם.

אץ קוצץ – אחריותם של תובע נגזר ובא כוחו, אך לא של המבטח, בקשר לאישור פשרה בתביעה נגזרת

בעניין שניידר נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ אישרה השופטת יעקבי הסדר פשרה בהליך נגזר, שרק הוגשו בו בקשות לגילוי מסמכים לפני בקשת אישור תביעה נגזרת. היה זה מקרה נוסף שבו נטען כי חברה ישראלית פעלה בחו"ל לפי מודל עסקי עברייני בידיעתם של הדירקטורים, ולכל הפחות בהתעלמות מצידם מקיום חובת ההשגחה. נקודתנו מפנה הפעם את מבטה אל התובע הנגזר ובא כוחו ואל שאלת אחריותם בקשר לאישור הפשרה. אגב כך נידון גם ההיבט הביטוחי, שתפס מקום מרכזי בגיבוש הפשרה ובאישורה.