מצעד הדגלים – הפרת חובת אמון בדבר שלא בא לעולם

בפרשת Garfield v. Allen נקט בעל מניות יוזמה וכתב לחברה מכתב, ובו התריע על כך שהיא עלולה לחרוג ממגבלות הקבועות בתכנית התגמול ההוני שלה, וגם דרש ממנה לתקן את המעוות. משהחברה סירבה, הגיש תביעה נגזרת, בין היתר, בטענה חדשנית – שעצם הסירוב מהווה הפרה של חובת האמון מצד הדירקטורים. רשימה זו עומדת על החידוש ועל התאמתו לדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

מן הגורן ומן היקב – מתן חשבונות לנוכח התחרות בעסק והפרת חובת אמון של נושא משרה

בעניין אלנקיב נ' טבצ'ניק וטבצ'ניק נ' אלנקיב נידון תרחיש פשוט של הפרת חובת אמון גסה על ידי נושא משרה בחברה, שהתחרה ישירות בעסקיה באמצעות חברה אחרת שניהל. סעד של מתן חשבונות מתבקש בנסיבות כאלה ואכן התבקש. ואולם, טיעון קלוקל וניתוח לא מיטבי בשתי הערכאות שנדרשו לבקשה הניבו כמה נקודות של אור וצל, שעליהן נעמוד הפעם.

להמשיך לקרוא

אילון, תעשה לי מחיר! – כיצד לאיין הפרת חובת אמון בחברה בהגינות מלאה

פסק דין בעניין Tesla Motors, Inc מסיים את ההתדיינות בערכאה קמא בפרשה אשר במרכזה ניצבת דמותו הססגונית של אילון מאסק, בעל השליטה, דירקטור ו"טכנו-קינג" של חברת טסלה. חרף קיומה של תשתית עובדתית שלא נסתרה, כי הלה פעל בניגוד עניינים והשפיע על דירקטורים בחברה בקשר לרכישת חברה אחרת, קבע סגן-הצ'נסלור סלייטס שהוא לא הפר את חובת האמון שלו. זאת, מכיוון שהמחיר שטסלה שילמה עמד בתקן "המחמיר" של הגינות מלאה. נקודתנו עומדת על יסוד זה של פסק הדין בהקשר הישראלי של "הגינות מלאה" בדיני החברות שלנו.

להמשיך לקרוא

ועדת העבודה והרווחה – אימתי תיפסל פעולתה של ועדה מיוחדת בחברה?

רשימה זו ממשיכה את הדיון בפסק דין מישורים השקעות נדל"ן בע"מ נ' בלוטרייך, שבו הטיל סגן-הנשיא כבוב חיוב בפיצויים על הנתבע, בעל שליטה ודירקטור, בגין נזק שגרם לחברה תוך הפרת חובות אמון והגינות כלפיה. לאחר שרשימה קודמת דנה בסוגיה המהותית של הסעד, רשימה זו נדרשת לאמרת אגב מפורטת לגבי ועדות מיוחדות בחברה, אשר מעוררת קשיים ניכרים, כמדומה.  בסופה – תזכורת לאירוע היום, המשיק לנושאים אלה.

להמשיך לקרוא

תרוויחו ותשמחו – פיצויים וסעדים אחרים על הפרת חובת אמון וחובת הגינות בחברה

בעניין מישורים השקעות נדל"ן בע"מ נ' בלוטרייך נתן סגן-הנשיא כבוב פסק דין משלים בשאלת הסעד, לאחר שפסק בעבר בשאלת האחריות, כי בעסקה לרכישת שליטה בחברה ציבורית הפר הנתבע, בעל שליטה ודירקטור, את חובות ההגינות והאמון שלו, בהתאמה. בית המשפט אימץ את עמדתו של המומחה הכלכלי שמינה בהסכמת הצדדים הן לעניין השיטה לאמידת הנזק הן לעניין האומדן עצמו. רשימה זו עומדת על כמה קשיים בניתוח המשפטי ועל סעדים חלופיים ודרכים חלופיות לאמידתם. בסופה – הודעה בהקשר הנידון.

להמשיך לקרוא

מעושרים – הפחתה מטעמי צדק מן הסעדים בדיני עשיית עושר ובדיני אמונאות

בעניין מדינת ישראל נ' יזיד נידונה תביעה אזרחית של המדינה נגד מי שכיהן כקצין תיאום בגזרת בית לחם והורשע בלקיחת שוחד עבור הנפקת היתרי כניסה לישראל. לנוכח פסק דין מדינת ישראל נ' אבנון הטילה עליו השופטת מצא אחריות בעשיית עושר ולא במשפט וגם בדיני אמונאות, אולם הפחיתה מהיקף חבותו מטעמי צדק לפי חוק עשיית עושר. רשימה זו עומדת על התפתחות מעניינת שיש בפסק הדין לצד שגגה שנפלה בו, שתיהן על רקע הפסיקה בעניין אבנון.

להמשיך לקרוא

דגים במים עכורים – חובת אמון של משווק בלעדי ותוצאות הפרתה

בפסק דין ביוטי פיש בע"מ נ' כ.ר חקלאות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נדרש בית המשפט להסכם לשיתוף פעולה בשיווק דגי נוי בין מגדל לבין משווק. הגם שדובר במערכת יחסים מסחרית מובהקת ובטענות להפרת חוזה, עמד השופט פרידלנדר על כך שלמעשה, הצדדים כוננו יחסי אמונאות, וניתח במדוייק את החיובים ואת הפרתם במסגרת המיוחדת של דיני אמונאות. לנוכח קשיים שחווים לעתים בתי המשפט ביישום דינים אלה, עניין ביוטי פיש מהווה נקודת ציון חשובה בהתפתחות הדין הישראלי. עליו ייאמר "מדרום תיפתח הטובה".

להמשיך לקרוא

דברי בלע – חילוט, זכויות קנייניות ועשיית עושר בעקבות הפרת חובת אמון

בעניין Crown Prosecution Service v. Aquila Advisory Ltd נדרש בית המשפט העליון בבריטניה לעמוד על היקף השתרעותו של חילוט בגדר הליך פלילי ביחס לרווחים שהפיקו דירקטורים מניצול הזדמנות עסקית של החברה. נקודתנו בוחנת את התאמת הקביעות שם לדין הישראלי ואגב כך – גם את השימוש בתביעה בעשיית עושר ולא במשפט במתכונת המזכירה "חילוט אזרחי".

להמשיך לקרוא

ימי הביניים – הערות לאחריות נושאי משרה להפרת חובת אמון בסמיכות לחדלות פירעון

בפסק דין בטר פלייס ישראל נ' אגסי קבע בית המשפט העליון, כי המפרקים של החברות בקבוצת בטר פלייס יוכלו לבקש תיקון של כתב התביעה, שאותו הגישו נגד נושאי המשרה וצדדים נוספים בטענות שונות בדבר אחריותם לקריסת הקבוצה. בכך בוטלה החלטתו של השופט גרוסקופף בערכאה קמא לסלק את התביעה על הסף מכוח כלל שיקול הדעת העסקי. אגב כך הצביע בית המשפט העליון על סוג הטענות שעשויות לעורר ביקורת שיפוטית של פעולות נושאי המשרה בתקן ביניים לפי הלכת ורדניקוב נ' אלוביץ', במיוחד בנסיבות של סמיכות לחדלות פירעון. בכך נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

תיחום המושב – ניצול הזדמנות עסקית לנוכח הסכמות מוקדמות

בעניין חזקי נ' חג'ג' דחתה השופטת רונן בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בעלי השליטה ונושאי משרה בחברת אחים חג'ג' בטענה כי האחים חג'ג' ניצלו שלא כדין הזדמנויות עסקיות בחו"ל. זאת חרף העובדה שביניהם לבין החברה היה הסדר תיחום פעילות, ששלל מהם את הזכות לפעול בישראל אך לא בחו"ל. פסק הדין קובע כללים חשובים בסוגייה של עיצוב יחסי אמונאות בחברה בכלים חוזיים, ונקודתנו, כדרכה, עומדת על כמה מהם לצד נקודות העולות מהם.

להמשיך לקרוא