תגית: תובע מייצג

מקס הזועם – כלום יכול אדם לכהן בו-זמנית בתום לב כתובע נגזר וכתובע מייצג?

בפסק דין יצחקי נ' מקס הנהלה ישראל בע"מ השיב השופט צימרמן בשלילה לשאלה שבכותרת, ואילו השופט מינץ, בדחותו בקשת רשות ערעור בעניין יצחקי נ' מקס סטוק בע"מ, היה מסויג יותר, וייחד את עמדתו לנסיבות המקרה. ברשימה זו נעסוק בשניים: בדרישה הכפולה, כי תובע נגזר (וגם תובע מייצג) יפעל בתום לב, ובשאלה העקרונית אימתי יכול אדם לכהן בכמה כהונות מקבילות שיש ביניהן ניגוד עניינים, כגון מפרק בקבוצת חברות.

להמשיך לקרוא

אבן מקיר תזעק – אחריות דירקטור לחלוקה מותרת בחוסר תום לב

בפסק דין ברוט נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ קבע בית המשפט העליון, כי את מבחן הרווח לביצוע חלוקה יש ליישם כמבחן טכני, צופה פני עבר, שאינו כרוך בהפעלת שיקול דעת מהותי. ואולם, אמר השופט עמית, "בהינתן חוסר בהירות מסוים שעלול להתעורר בעקבות פסק דינו של בית משפט קמא אל מול החלטת בית המשפט המחוזי בעניין [להב נ' אי די בי חברה לפתוח בע"מ], ראינו לנכון להרחיב קמעה, למען יוסרו הספקות ויחודדו הדברים." נקודתנו מבקשת לתהות עד כמה עלה הדבר בידי בית המשפט.

להמשיך לקרוא

אל נקמות הופיע – הפרת חובת אמון בפעולה ממניעים רגשיים

בעניין גנוסר נ' חברת חשמל בע"מ דחה סגן הנשיא סוקול בקשה לגילוי מסמכים לקראת תביעה נגזרת, משמצא שהמבקשת פעלה בחוסר תום לב, וזאת לנוכח טענה של חברת חשמל כי פעלה ממניעים נקמניים. פסיקה זו מצטרפת לפסיקה בדלוור לאחרונה ביחס למנהל שפעל ממניעים דומים. אלה מקרים נדירים יחסית, שבהם "טענת נקמה" מתקבלת ולא רק נטענת. בכך נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

תום לב זה לחלשים – האם יש חובות אמונאות במשא ומתן לקראת הסכם עורך דין-לקוח?

כל דרדק משפטי יודע לומר, שבמשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, ולהוסיף לכך שעקרון תום הלב קובע תקן התנהגות תובעני פחות מעקרון הנאמנות ביחסי אמונאות – "אדם" ולא "מלאך". אך מהו תקן ההתנהגות הנדרש במשא ומתן לקראת כינון יחסי אמונאות? בפרשת Rahme v. Benjamin & Khoury Pty Ltd נקבע לאחרונה, שמשרד עורכי דין הפר חובות אמונאות כבר בשלב המשא ומתן, כאשר נמנע מלתת ללקוחה עתידית גילוי מלא על עניין ממוני שהיה לו בהתקשרות. רשימה זו בוחנת האם הלכה זו חלה בדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

חזרת הש"ץ – תום לב של תובע מייצג ובא כוח מייצג

היתכן אמונאי שאינו חב חובת אמון?
תשובה חיובית לכאורה לשאלה זו נתן בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים בעניין שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ. שם הוגשו בקשות לאישור תובענה ייצוגית דומות ביסודן לכמה בתי משפט מבלי לרושמן בפנקס התובענות הייצוגיות ומבלי ליידע את  המותבים השונים על כך, ונפסק כי הדבר עולה כדי חוסר תום לב ומטיל ספק ביכולת לייצג ייצוג הולם. משכך, הבקשות נדחו. הגם שהתוצאה נראית נכונה, עקרונות וכללים במשפט הפרטי שלנו ומקורות המשפט המשווה שבית המשפט פנה אליהם מצביעים על קשיים ניכרים בפסק הדין.

להמשיך לקרוא